ל”טוס דובאי” ולנחות, ללא קברניט, על אדמת איראן

אז מה בדיוק חוותה התיירת-חיילת ר’ בטיסה 1942 של חברת התעופה “Fly Dubai”, בעת שעשתה את דרכה, לפני מספר ימים כתיירת על קו טשקנט – דובאי?

עילת נחיתת החירום – מצבו הרפואי של הקברניט:

למעשה, סיפור המסגרת של נחיתת החירום של טיסה 1942 של “פלי דובאי” בשדה התעופה של שיראז, בעת שהיה בדרכו מטשקנט לדובאי, נחשף כבר ב-28 באוקטובר, באתר חדשות איראני ולפיו, היה זה אירוע שדרש היערכות רצינית ונוהל במשותף ע”י ארגון התעופה האיראני ורשויות התעופה של איחוד האמירויות, מרגע שטיסה מספר 1942 של חברת “Fly Dubai” הכריזה בשעה 5:15 בבוקר, בעת שחלפמ מעל איספהן, על מצב חירום וזאת בעקבות התעלפותו של הקברניט הראשי, מה שחייב את טייס המשנה לשנות מיד את נתיב הטיסה המתוכנן שביצע מטוס הנוסעים מדגם B738 .

נחיתת חירום הוא אירוע מלחיץ עבור כל נוסע החווה את ההיערכות במטוס לקראת הנחיתה. כשמדובר בתיירת ישראלית שרק סיימה כחיילת בודדה, ביקור משפחתי באוזבקיסטן, זה כבר אמור להלחיץ שבעתיים כשהיא יודעת שהיא צפויה לנחות

במדינת האויב הקיצונית ביותר מול ישראל. כעת, אם תעצר לבדיקה, זה עלול להיות כבר אירוע עם משמעות ביטחונית ומדינית והחיילת מממהרת לעדכן את הוריה ואת מפקדה ומשם זה כבר עולה אל גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרד ראש הממשלה .

נחיתת החירום בוצעה כאמור על ידי טייס המשנה ובעקבותיה, ראשונים להעלות לקדמת המטוס הם צוותי הרפואה האיראניים שמיהרו להעניק את הסיוע הרפואי המיידי. בהמשך, הורדו הנוסעים אל אולם המתנת הנוסעים בטרמינל החדש שנבנה לאחרונה לטובת הטיסים מחוץ לאיראן ובנפרד מטרמינל טיסות הפנים.

בליווי חמ”ל המוסד :

על פי התגלגלות האירוע, החיילת ר’ בת ה 19 נוחתת על אדמת איראן כשברשותה דרכון ישראלי הנושא שם עם שורשים יהודיים. החיילת שולחת מיד הודעת וואטסאפ, כנראה עוד בטרם הכניסה אל אולם ההמתנה וזאת לאור העובדה כי במטוס עצמו מותקנים שירותי WiFi הזמינים לנוסעים ומעדכנת את הוריה ו/ או את מפקדיה, שממהירים לדווח על כך לרמטכ”ל – ומשם המידע הועבר למזכיר הצבאי של רה”מ וממנו לראש הממשלה שהעביר את האירוע לטיפול ראש המוסד.

מרגע קבלת ההודעה של החיילת, מוקם, באחריות המוסד, חמ”ל שמנהל יחד עם אגפי חוץ שונים, סדרה של פעולות שנועדה “ללוות” את התיירת – חיילת במהלך הסיטואציה שנכפתה עליה עקב נחיתת החירום. הפעולות כללו, על פי עדותה של החיילת ר’, הנחיות “עשה ואל תעשה” כדג’ הסרת סממנים המעידים על מוצאה, כמו דרכון ומסמכים אחרים, להמנע מלדבר בעברית ולדבר רק בשפת האם הרוסית, להימנע מתקשורת דרך הרשת האלחוטית של השדה וכנראה גם פעולות הקשורות למשיכת כסף דרך כרטיס האשראי הישראלי.

בישראל העריכו כי רצף של אירועים ביטחוניים שאירעו באותם ימים בעיר שיראז ובהם הדיווח על מותו המסתורי בשיראז, בסוף יולי, של קצין בדרגת אל”מ, שזוהה כאחד ממהנדסי הטילים בזרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה והמצוד אחר מבצעי הטבח במסגד שחצ’ראג בשיראז, יומיים קודם, בידי קבוצה שהתבררה כמזוהה עם המדינה האסלמית, חייב את רשויות הביטחון להגביר את החשדנות וכנראה גם את הבדיקות בשדה התעופה וכל מעצר של ישראלי, בתזמון זה, עלול להיות מנוצל לקמפיין מודיעיני, בדומה לטענות שישמיע בהמשך משרד המודיעין האיראני כדי להצדיק מעצר אזרח אזרבייג’ן בהקשר מרכזי למתקפה על המסגד.

כעת, אם ננקשיב לשורה של פרשני ביטחון במהדורת החדשות ונפעיל קצת את הדמיון, הרי שלצד ההנחיות שקיבלה החיילת, הופעלו כנראה גם אגפי קשרי החוץ מול מדינות שיכולות להיות רלוונטיות כדג’ איחוד האמירויות ונשקלו אולי גם פעולות “אקטיביות” המוכרות מסדרות טלוויזיה מוצלחות כמו “טהרן” או מקבוצות התומכות באופוזיציה האיראנית ומצליחות לחדור למערכות שונות המשטר האיראני וזאת, כדי לשמר את ביטחונה של החיילת, עד שיתאפשר לה לחזור לשערי היציאה בשדה התעופה ולהעלות על הטיסה המקורית או על טיסה חליפית. אפשרות נוספת שעלתה על ידי הפרשנים, במהדורות כ”תסריט”, היא האפשרות להיעזר בגורמים “קרקעיים” כדי שיחברו אל החיילת וינהלו עבורה “תכנית מילוט”.

קו חם גם במסלול הדיפלומטי:

סביר שחמ”ל המוסד אויש גם בנציגי אגף קשרי החוץ של המוסד שכבר רקמו קשרים שמטרתם הייתה לייצר ערוץ מדיני ומודיעיני למקרה והדרך היחידה להבטיח את שלומה של החיילת, במידה ותיעצר, תהיה באמצעות התערבות זרה. מאחורי חברת התעופה “פלי דובאי” עומדת רשות התעופה של איחוד האמירויות ושתי המדינות, איראן והאמירויות, חתומות על הסכמי תעופה וכללי תעופה בינלאומיים המעניקים לנוסע שנחת שלא כמתוכנן במדינה זרה, מעמד של מבקר בשטח ניטראלי, גם אם הוא ישראלי, כפי שכבר קרה בעבר והוא זכאי לחסינות בזכות הסכמים בינלאומיים ולכן הפרה שלהם, כדג’ הורדתו בכוח ממטוס והוצאתו מחוץ לשטח הטרמינל עלולים לייצר לאיראן משבר תעופתי שכן גם מטוסים שלהם נוחתים או חוצים כל יום את שטח האמירויות והעולם.

שדה תעופה הבינלאומי ע”ש שאהיד אייתוללה דסטגיב:

שדה תעופה הבינלאומי ע”ש שאהיד אייתוללה דסטגיב בשיראז פועל בכפוף לארגון התעופה האזרחית (CAO) ומנוהל ע”י רשות שדות התעופה המקומית. נכון להיום, לשדה 13 נתיבי אוויר ויש לו שני מסלולי המראה המצוידים בשלל אמצעי תקשורת, רדיו ומטאורולוגיה. מתקנים נוספים של שדה התעופה כוללים שירותי צ’ק אין עצמאי, מסגד, כספומט ודלפק להמרת מט”ח.

בנוסף, חולק נמל התעופה הבינלאומי את מסלוליו עם בסיס ח”א הצבאי “שאהיד דוראן” המשמש כמרכז אחזקה למטוסי התובלה הצבאיים של איראן. השדה מצויד בשרוולי גישה למטוסים, עזרים אלקטרוניים, מערכות ניווט ומכ”מים מתקדמים ההופכים את נמל התעופה גם כמרכז בקרת התנועה האווירית של איראן.

מאולם היוצאים, ממריאות על פי אתר התיירות המקומיים גם טיסות חוץ השייכות לשורה של חברות זרות ובהן חברות “פליי דובאי” וחברת “אייר עראביה” מהאמירויות, סעודיה איירליינס, קטאר איירווייז ושתי חברות בבעלות טורקית: “תיילווינג אירליינס” ו”קרנדון איירליינס” שמתפעלת קו פופולארי אל עיר הנופש אנטליה שבטורקיה.

לא ברור כיצד העבירה החיילת ר’ את זמנה באולם ההמתנה אך כנראה שהבינה שהיא לא יכלה למשוך כסף מקומי עם כרטיס האשראי שהונפק בישראל או להשתמש בשירות ה-WIFI המקומיים באופן שאינו מאובטח. נמל התעופה מאפשר, לצד אולמות ההמתנה גם המתנה בטרקלין פרטי שאותו ניתן להזמין דרך “וואטסאפ” במספר 091-02423100 ולקבל שירות עסקי ומפנק עד העלייה לטיסה, בדומה לשירותי ה-VIP הניתנים בשדות תעופה מערביים.

עוד שירות שזמין רק לנוסעים שאין להם אזרחות איראנית ונכנסים דרך נמל התעופה בשיראז הוא האפשרות להנפיק אשרת תייר לתקופה של שבועיים תוך פחות מ-10 דקות, כבר בעת ההגעה באמצעות. השירות לא כולל את אזרחי אמריקה, קנדה, קולומביה, בריטניה, פקיסטן, עיראק, אפגניסטן, ירדן, בנגלדש וסומליה ובארגון התעופה האיראני מדגישים כי אזרחי ישראל אינם מורשים להיכנס לאיראן.

“שימוש החדשותי בשם הארגון עלול להזיק”:

רק לאחרונה עסקו בערוץ 12, במסגרת ראיון עם חגי איטקין – ראש אגפי הטכנולוגיה היוצא של המוסד, ביכולות הטכנולוגיות המיוחסות למוסד. איטקין נחשב ל”איש שאחראי על לוחמת הסייבר ועל פיתוח אמצעים מיוחדים” שהופעלו,על פי דיווחים זרים, גם בפעולות נועזות כמו ההתנקשות ב”אבי הגרעין האיראני”, פעולה שבוצעה באמצעות מצלמות במעגל סגור, בינה מלאכותית ושליטה מרחוק. באותו ראיון הזהיר איטקין כי השימוש החדשותי בשם הארגון “עלול להזיק כי כל משהו שיכול לתת לצד השני עוד הבנה ותובנות על שיטות פעולה ודרכי פעולה – אני לא חושב שזה מועיל” סיכם.

סופו של דבר:

בסופו של דבר, לאחר כ-11 שעות שבהן המתין המטוס לטייס המחליף, הוחלף קוד היציאה של הטיסה ל-SYZ, והנוסעים עלו בשעה 16:00 על מטוס החברה שהמריא חזרה לדובאי.

לסיכום, זה אכן סיפור מרתק אך במקרה זה, מרגע שהועבר לטיפול המודיעין ובוצעו בו פעולות מיוחדות לשמירת זהותה של החיילת, ראוי היה שהמידע היה נשמר חסוי ולא מותר לפרסום באופן שעורר גם פרשנויות בדיווח מתגלגל. גם הריאיון עם החיילת, ככלל היה עלול להכשיל את המרואיינת בעבירת משמעת או ביטחון שדה שכן היא עצמה הודתה כי התבקשה “לא להתראיין”, לצד ההבנה כי חייל בסדיר אמור להתראיין בליווי גורם צבאי.