תיק חיסול: כך נסגר המעגל על בכיר "אל קאעידה" בטהראן

תחקיר: רונן סולומון / עלה לראשונה במגזין עיתון משפחה

היה זה ביום שישי ה-7 באוגוסט 2020. זמן מקביל למוצאי שבת בארץ מבחינת דלילות התנועה במדינה האסלאמית השובתת ביום השישי.  לקראת השעה תשע בערב, כשהאיראנים, כמו כל העולם, מתמודדים עם מגפת הקורונה – נשמע רעש של זכוכית מתנפצת מפינת הרחובות פסדאראן וגולסטאן בבירת איראן. שניות לאחר מכן כבר נשמע גם קולו המאיץ של מנוע אופנוע שנבלע לכיוון מזרח. על האופנוע, כך יעידו בהמשך, היו שני רוכבים. מאחור, בזירה, ייוותרו שני הרוגים, שרועים בתוך רנו איראנית לבנה.

שדרות פסדאראן – הזירה שבה בוצע החיסול – ידועות כציר תנועה שמקשר בין צפון איראן והקריות הביטחוניות שבו, עד שהן פוגשות בקצה הדרומי צומת מרכזי שבו שוכן קומפלקס מטה המודיעין האיראני. בדרך חוצה הכביש את פרבריה היוקרתיים והביטחוניים של טהרן, המשתלבים עם רחוב פסדאראן באמצעות רחובות סדרתיים, ובהם גם שדרה 1 בשכונת גולסטאן הגובלת עם השדרה ומוכרת גם כרחוב מומננאג'ד.

חיפוש במאגרים שנאספו ממצלמות- דרך, מאפשר ללמוד על הרחובות המרכזיים בטהרן ומאפייניהם ביום ובלילה: העסקים
השונים, אופי התנועה, נוכחות משטרה ומחסומים וכדומה. אחד מהתיעודים הללו, שעליו נשען התחקיר שלנו, וממנו הופקו
גם חלק מהתמונות – הוא ממצלמת דרך שתיעדה את שדרות פסדאראן בחודש יוני, כחודשיים לפני החיסול. המצלמה חולפת דרך שדרות פסדאראן, ועוברת בצומת גולסטאן – זה שיהפוך חודשיים אחרי לזירת חיסול דרמטית ואפופת תעלומה. תיעוד נוסף מגיע מקניון פריז, המשקיף על זירת החיסול.

צומת גולסטאן נחשב פעיל במשך ימי השבוע, בשל 'מרכז פריז' – מרכז קניות מודרני שנמצא בדיוק בפינתו.
פינת הרחובות היא גם המרכז המסחרי של כל השכונה. ניתן למצוא בה שירותי בנקאות, מרכז קניות יוקרתי, ואפילו
סופרמרקט שכונתי קטן שבעליו מכירים לא רע את כל השכנים שמתגוררים סביב.

בימים רגילים, המרכז המסחרי היוקרתי פתוח עד השעה עשר בערב ומציע שורה של חנויות, בתי קפה ומסעדות. אולם
באותו הערב, הוא היה סגור לרגל יום השבתון המוסלמי. אבל אם תזדמנו למקום במהלך השבוע, תוכלו להעלות לקומה
העליונה, לרכוש כוס קפה עם מאפה, להתמקם במרפסת של בית הקפה ולצפות על התנועה ברחוב

בשכונה מתארחות, על פי עדויות התושבים, גם משפחות ממדינות ערביות שמחוץ לאיראן. ההערכה היא, כי השכונה,
הנחשבת 'ביטחונית', משמשת גם לצורכי אירוח ב'בתים בטוחים' – מדירות יוקרה ועד וילות פרטיות שמארחות משפחות של
דיפלומטים ואנשי ממשל, וכן שורה של נציגי ארגונים ובכירי מיליציות הנתמכות על ידי איראן, המבקרים באופן תדיר
בטהרן. לדוגמה, בין האורחים הללו נמנים נציגי חיזבאללה והגיוס העממי בעיראק. טהרן מושכת גם לבנונים רבים, בעיקר
שיעים, העובדים וגרים בטהרן.

מבט נוסף על הרחוב – אפשר לקבל גם מצילום לוויין, וממנו ללמוד על כל הפעילות בשכונה. זה בדיוק מה שעשינו.
גילינו שמדובר ברחוב חד סטרי, עם שדרה מוצלת, המלווה גם נתיב תנועה להולכי רגל ואופנועים. המבנים ברחוב מתאפיינים בדירות מגורים מודרניות, עם גישה לחניון מקורה ומספר בודד של בתים פרטיים.  כך, כשמתכנני ההתנקשות מכירים כל סמטה באזור המיועד – מבצע החיסול יוצא לדרך.

חיסול ליד הקניון בשדרות פסדרן:

מי שחולף עם רכבו בשדרות פסדאראן יודע שהדרך מתאפיינת בתנועה לא קטנה של אופנוענים שמשתלבים בתנועה. מדובר בכלי רכב מאוד פופולרי בקרב הצעירים, לכן – שום דבר לא החשיד בצמד הרוכבים שחלפו על האופנוע באותה שעת ערב. הרוכבים לא עוררו חשד גם כשנצמדו לרכב לבן מסוג רנו, שניסה להשתלב עם הכביש של רחוב גולסטאן. אחד מהרוכבים נצמד אל חלון הנהג, שלף אקדח עם משתיק קול וירה חמישה כדורים מדויקים, כאשר אחד מהקלעים פוגע גם ברכב סמוך. אבל זה לא משנה את התוצאה: שני נוסעי הרנו נפגעו אנושות.

עכשיו תורו של הרוכב המיומן לנצל את דקות 'ערפל האירוע', עד שמישהו מעוברי האורח או השכנים יקלוט את שהתרחש. האופנוע מאיץ את דרכו במורד הרחוב וממשיך דרך נתיב מילוט שתוכנן מראש, כשהוא משתדל לעקוף את סיכוני הדרך, ובהם עמדות שיטור ומצלמות אבטחה. סביר להניח שהרוכבים הגיעו לנקודת נטישה מבודדת ודילגו לרכב חליפי. משם
היו צפויים להמשיך בהיעלמות.

במידה ומדובר בצוות זר – עליהם לנסוע בדרך שתוביל אותם אל מחוץ לאיראן, או לחזור חזרה לסביבתם הטבעית, במידה ומדובר ב'סוכנים רדומים' או ב'קבלנים' מקומיים.

הראשונים שיזהו את המתרחש הם שכנים ממוצא ערבי (לבנונים ועיראקים) המתגוררים ברחוב, שכעת נחסם לתנועה
על ידי משטרת טהרן. אחריהם יוזעקו גם אנשי הסיור של 'כוח נאג'ה' – יחידה מודיעינית למלחמה בטרור והזיהוי הפלילי.
ברכב יזוהו אב ובת, לבנונים במוצאם, בשם חביב דאוד, בן 59 ובתו מרים, בת 27.
השכנים יודעים לספר כי האב הוא פרופסור להיסטוריה, אך לא ידעו לספר באיזה מוסד הוא לימד.

זמן קצר אחרי האירוע, ב 22:18- בלילה, מתפרסם דיווח ראשון בעניין החיסול, על ידי איראני בשם 'סעיד עימאד'. ניכר
שהכותב מעורה בכל מה שקשור ל'כוח קודס' ומשמרות המהפכה. הוא מספר על החיסול, ומוסיף כי הוא מתרחש סמוך
לבית אלמנתו האיראנית של אבו מהדי אל מוהנדס. מיהו אל-מוהנדס זה? ובכן, אבו מהדי אל מוהנדס שימש בפועל כראש המיליציות השיעיות בעיראק, עד לחיסולו בבגדד לצידו של מפקד 'כוח קודס' בעיראק.

שמו האמיתי של אל מוהנדס, ממוצאו העירקאי, הוא אל-איבראהימי. אל מוהנדס החזיק גם בדרכון איראני, בשל היותו בן לאם פרסייה. לאחר מכן, כשנישא לאשתו האיראנית, נולדו להם 4 ילדים והוא הפך לאזרח איראן. הדירה, כך עולה מהעדויות, שימשה כנראה גם למפגשיו האישיים עם חברו, הגנרל קאסם סולימאני.צילום מסך: ציוץ איראני על החיסול בטהראן

בשרשור על החיסול הוא מוסיף כי חביב היה פעיל חיזבאללה והחיסול בוצע כנראה על ידי המוסד הישראלי. דקות לאחר מכן, כבר דואג מישהו להורות לו למחוק את הציוצים אך אלו כבר תועדו ברשתות החברתיות והמידע מתחיל להתגלגל גם לערוצי החדשות באיראן ומחוצה לה. למחרת, למרות התחייבות המשטרה להוסיף פרטים על החקירה, הסיפור נגנז.

לאחר הידיעות שצצו מאיראן על החיסול, מנסים בארץ ובלבנון להבין את האירוע, אך לא מצליחים לקשור בין ה'לבנוני' שחוסל, לשם של בכיר מוכר מארגון חיזבללה. הפיצוץ בנמל ביירות, בתחילתו של אותו החודש, כבר תפס את מלוא תשומת הלב, ונושא החיסול ירד לגמרי מסדר היום החדשותי, עד שבאמצע אוקטובר, מישהו החליט לעורר את סיפור החיסול מחדש.

הכיסוי של אבו מוחמד אל-מסרי – בכיר אל קאעידה בטהרן נחשף:  

ב- 19 באוקטובר, צץ לו פרסום של 'חדשות ג'סים', עם הכותרת "ההתנקשות באבו מוחמד אל-מסרי, קרי 'חביב דאוד', ברחוב פסדאראן בטהרן – סוף עידן אירוח פעילי אל קאעידה באיראן".

'אבו מוחמד אל-מסרי' הוא כינויו של עבדללה אחמד עבדללה, בחוגים הפנימיים של ארגון 'אל קאעידה'. 'אל מסרי' שימש
כראש מדור המבצעים של הארגון בעת ההתקפות על שגרירויות ארצות הברית בקניה ובטנזניה ב- 7 באוגוסט 1998. את הפיגוע תכנן באמצעות החדרת שתי משאיות תופת, כמעט בו-זמנית, אל שגרירויות ארצות הברית בניירובי ובדאר א-סלאם. פיגוע משולב שעלה בחייהם של 223 אנשים וגרם לפציעתם של כ 4,000.

הכותב חושף כעת לראשונה כי 'חביב דאוד' – אותה זהות של האזרח הלבנוני שחוסל בטהרן – היא למעשה שם הכיסוי
שנתן המודיעין האיראני ל'אל מסרי' במסגרת 'הבית הבטוח' שקיבל באיראן כבר בשנת 2003, כאשר נמלט מהקרבות באפגניסטן, ועד להודעה הרשמית של איראן בשנת 2015 שבה הכריזה על שחרורו ממעצר.
שעות לאחר הפרסום, גם ידיעה זו נעלמה – לא לפני שהיא משאירה סימן שאלה לגבי זהות מפעיליו.

הפרסום עושה את דרכו גם לידיעת ערוץ החדשות ' Al Aan TV ' הפועל מאיחוד (דובאי) שבודק את הציוץ מול מקורותיו וקובע ב-22 באוקטובר, עוד טרם הדיווח ב"ניו יורק טיימס" כי 'חביב דאוד' לא היה אלא "אבו מוחמד אל-מסרי", מס' 2 באל קאעידה. בין אלו שעקבו אחר ערוץ החדשות מהמפרץ, הייתה גם תחקירנית של עיתון ה'ניו יורק טיימס' האמריקאי, שהצליחה, יחד עם עמיתים נוספים, לצאת בכותרת שמאשררת בפועל את הדיווח הראשוני של רשת החדשות מדובאי, על חיסולו של מס' 2 באל קאעידה. ה'ניו יורק טיימס' הוסיף, כי מדובר במבצע שניהל המודיעין האמריקאי, אך את החיסול עצמו ביצעו לדבריו סוכנים מהמוסד הישראלי, זאת לאור הניסיון של הארגון הישראלי החשאי בניהול 'נכסים' ומבצעים מוצלחים על אדמת איראן, כפי שאירע על פי פרסומים זרים בחיסולם של מדעני הגרעין באיראן, מבצע שמיוחס למדינת ישראל, וכן המבצע להבאת ארכיון הגרעין מלב טהרן בינואר 2018  – מבצע שעליו נטלה מדינת ישראל אחריות רשמית, כשראש הממשלה נתניהו חשף את הארכיון בשידור חי.

סיכול הנורמליזציה:

בעקבות הדיווח בארה"ב, צוטטו גם בארץ גורמים בכירים בארגון ביון במערב, שהסבירו כי מדינת ישראל לקחה על עצמה
את החיסול, היות והאב והבת שהיו היעד לחיסול – עסקו בתכנון פיגועים כנגד יעדים ישראליים. אותם גורמים לא פירטו
מה היו המזימות שתכננו האב ובתו, אולם בשנה האחרונה זוהו ניסיונות איראניים לפגע ביעדים מערביים באמצעות הפעלת
'ארגון פרוקסי', במספר מדינות ערביות.

מהו 'ארגון פרוקסי'? ובכן, ב-15 באפריל 2019 פרסמה יחידת ההסברה של 'פלוגות ההתנגדות האסלאמיות בבחריין' הפקת אנימציה ובה מתועדת נחיתה של משלחת ישראלית שמגיעה להתארח במנאמה הבירה לקראת כנס בינלאומי, תוך שהיא מתארחת במלון מאוד מסוים. באנימציה הופכת המשלחת הישראלית מטרה למתקפת טרור. מדובר בהפקה הדומה להפקות של החיזבאללה והמודיעין האיראני.

מי עומד מאחורי הפקת האנימציה?
ההערכה נכון לאותו רגע הייתה כי מדובר בפעילות מבית החיזבאללה בבחריין – מיליציה מקומית שפועלת בהשראת
חיזבללה הלבנוני. בעקבות פרסום האנימציה דרשו במטה הישראלי ללוחמה בטרור לבטל את ביקור המשלחת בבחריין,
אך זו ביקרה לבסוף, בחתימה נמוכה, בכנס הבין-לאומי בנושא חדשנות.

מספר חודשים מאוחר יותר, ושבועיים מרגע החיסול בטהרן – הודיעו גורמי ביטחון בבחריין על תפיסתה של חוליית
טרור, ששינעה רכבים עם מטעני תופת שהועברו מאיראן ונועדו לפגע במשלחת זרה שהייתה אמורה לבקר במדינה. הדיווח
מגיע בדיוק כאשר ברקע פוקדות את בחריין משלחות מהארץ ומארה"ב במסגרת גיבוש 'הסכמי אברהם' לקראת החתימה
על הסכם הנורמליזציה עם מדינת ישראל. מדובר במזימות, שאילו היו מצליחות – היו עלולות לחבל בדיאלוג האסטרטגי שמדינת ישראל מנהלת זה שנים מול נסיכויות המפרץ ומדינות מוסלמיות אחרות ביבשת אפריקה.

דוגמה למזימה קלאסית שניהלה איראן בשיתוף פעולה עם ארגון אל קאעידה' לצורך טרפוד היחסים בין המערב ומדינת
ישראל למדינות מוסלמיות, ניתן היה למצוא במעצרם של שני פעילי 'כוח קודס' בקניה בשנת תשע"ב, לאחר שנתפסו
מספקים לפעילי ארגון 'אל שבאב' – שלוחה של אל קאעידה בסומליה – סיוע ואמצעים לצורך ערעור משטרים ופגיעה ביעדים מערביים וישראליים.

אז כיצד הבשיל המודיעין שהוביל לביתו של אל-מסרי בטהרן?:

אז כיצד הבשיל המודיעין שהוביל למיקומו של אל-מסרי, מספר 2 באל קאעידה, בדירת מסתור בטהרן? בדקנו וגילינו.

בשנת 2003 יירט המודיעין האמריקאי תשדורות בין פעילי אל- קאעידה השוהים באיראן, לבין פעילי אל-קאעידה בסעודיה, לקראת מזימה לביצוע פיגוע תופת בלב שכונה בריאד. השכונה שנבחרה כיעד מארחת חלק מבני הממלכה ודיפלומטים מערביים. ההתראה האמריקאית לא הצליחה למנוע את הפיגוע, שבו נהרגו 17 בני אדם ובהם 5 ילדים.

ב- 2015 הודיעה איראן כי היא משחררת חמישה מראשי אל-קאעידה, ובהם גם את אל-מסרי, בעקבות עסקת
חילופי שבויים שכוללת את שחרורו של דיפלומט איראני שנחטף בתימן.

במהלך 2017 חושף ארגון ה- CIA האמריקאי פרטים חדשים משלל המסמכים שנתפסו בפשיטה בפקיסטן, שבה חוסל אוסאמה בן לאדן. מסמכים אלו חושפים כיצד חמזה, בנו של אוסמה בן לאדן, נעצר בשנת תשס"ג באיראן, ובהמשך אף נשא לאישה את בתו של אל-מסרי, שעימו גם חלק את שנות המעצר בכלא האיראני עד לשנת 2015. בהמשך אישר הממשל כי הצליח לחסל את חמזה בן לאדן בעת ששהה בגבול אפגניסטן-פקיסטן, ולכן לא מן הנמנע כי הבת, שהפכה בהמשך לאלמנה המתגוררת עם אביה בטהרן, שימשה חוליה מרכזית במעקב המודיעיני שנאסף על מקומות המסתור של הארגון והוביל בסופו גם לחיסולם.

היום, כאמור, אנו יודעים גם לקשר מהדיווחים מאיראן על כך שמשפחתו של מהדי אל מוהנדס התגוררה כנראה בשכנות עם בית משפחת אל מסרי. ייתכן שתיק המעקב אחר תנועותיו של מהדי אל מוהנדס סייע גם בהצלבת מיקום משפחת דאוד, המוכר כמס' 2 באל קאעידה. חשוב לזכור: בנוסף לרזומה ה'מפואר' שלו כמספר 2 באחד מארגוני הטרור המסוכנים ביותר – אל-מסרי הופיע במשך שנים ברשימת המבוקשים של ה- FBI , ועל ראשו הוצע פרס של עשרה מיליון דולר בתמורה לכל מידע שיוביל ללכידתו.

אז מי היו "הסוכנים הישראליים" שלחצו על ההדק ?

כעת נותר להרכיב את החלק האחרון בפאזל: מה אנחנו יודעים על 'סוכנים ישראלים', שלפי פרסומים זרים, הם אלו שלחצו על ההדק?
קודם כל, חשוב לציין: הנטייה של סוכנויות זרות לזהות מְבצַעֵַ פעולה עם הלאום של המשלח – לא בהכרח אומר שלוחם ישראלי הוא שלחץ על ההדק. הניסיון – שנשען על דיווחים זרים שנצברו בנושא – מלמד כי כשמדינת ישראל פועלת בשטח איראן, היא לא תמיד תפעיל סוכן ישראלי אלא תישען לעיתים על 'קבלני משנה', קרי: פעילים בארגוני התנגדות איראניים שאומנו לצורך המשימה, או אפילו גורמים פליליים מקומיים שמקבלים 'חוזה עבודה' בתמורה לתשלום נכבד, כאשר ברוב המקרים, הם לא באמת יודעים עבור מי הם עובדים או את סיפור הרקע של יעד התקיפה.

האיראנים בעצמם עושים שימוש בקבלני ביצוע שאנשי 'כוח קודס' מגייסים ומאמנים לצורך כך מהמיליציות השיעיות. הם
פועלים גם באמצעות שכירי חרב מארגוני פשיעה שעימם הם משתפים פעולה בתחום הפלילי, לצורך חיסול מתנגדי אופוזיציה במדינות הבלקן ואירופה.

הסבירות לתרחיש, שבו לצורך החיסול האחרון בטהרן הופעלו פעילי אופוזיציה איראנים – היא נמוכה, זאת על רקע
חשיבותה של המטרה וטכניקת החיסול שנבחרה: חיסול באמצעות ירי סלקטיבי מהיר ומדויק.
רוב החיסולים בטהרן שנקשרו למתנקשים רכובים על אופנוענים, אכן בוצעו על ידי פעילי אופוזיציה איראנים, אך
ברוב המקרים, אופן החיסול היה באמצעות הצמדת מטען מגנטי לרכבי היעדים – דבר שלא מחייב הכשרה מורכבת במיוחד כדי להגיע לתוצאה הרצויה. במקרה של פעולה 'פשוטה' כזו – מְבַצֵעַ ההתנקשות יכול להיטמע בחזרה בסביבה הטבעית שלו
במהירות, מבלי להותיר עקבות. אולם אופן ההתנקשות בבכיר אל קאעידה בטהרן, מצביע על האמון שניתן לצוות החיסול, זאת למרות רמת הסיכון ודרך הביצוע המחייבת זיהוי וירי ממוקד.

במקרה של חוליית חיסול מטעמו של ארגון מודיעין מדינתי – לדוגמה מדינת ישראל – שלב המילוט או 'שרידות הכוח' הוא מרכיב מרכזי במבצע, ולכן מתווה הפעולה יצטרך להבטיח 'זמן עמימות' גדול ככל שאפשר מרגע ניתוק המגע מזירת החיסול ועד הגעה לנקודת הקיפול. במקרים כאלה ייבחרו מחסלים מנוסים המצוידים באמצעים כמו משתיקי קול,
בזהויות כיסוי, ולפעמים גם בשפה המקומית, ששילובם יחד יאפשר את מרחב הזמן הנדרש להימלט ממדינת היעד.
על כן, הסבירות כי מדובר בגורמי אופוזיציה מקומיים היא נמוכה, כאמור.

הנה מה שלמדנו מהתקדימים: באפריל 2018 ( נוהל מבצע דומה). היה זה מבצע לחיסולו של פעיל חמאס
בשם ד"ר פאדי אל-בטש, ששהה במלזיה ועסק בבניית הכוח הצבאי של החמאס באמצעות מחקר ופיתוח. תפקיד שהפך
אותו יעד לחיסול.

חיסולו של אל-בטש יצא לפועל על ידי שני מתנקשים זרים. על פי החקירה המקומית, המתנקשים, שהיו רכובים על אופנוע כבד מדגם קווסאקי, המתינו לאובייקט בשעת בוקר מוקדמת בפתח בית התיפלה השכונתי באחד מפרברי קואלה לומפור, שבו נהג לערוך את תיפלת הבוקר שלו. החיסול התבצע באמצעות ירי מאקדחים עם משתיקי קול ולפי החקירה המקומית, נדרשו המתנקשים לירות 14 כדורים כדי להבטיח את חיסולו.

מפקד משטרת מלזיה סיפר, כי השניים נמלטו מהמקום לאגם שמרוחק כתשע דקות נסיעה מהמקום, נטשו את האופנוע
ולאחר מכן עברו לרכב מסחרי שהמתין להם. משם המשיכו למדינה שכנה (כנראה לתאילנד), כשהם נוטשים את הרכב
ומשאירים בזירה שני כלי נשק, שכנראה שימשו אותם בחיסול.

אז מי אתם – צמד מתנקשים עלומי פנים שביצעו את הפעולה המהירה והיעילה בשדרות פסדאראן לפני ארבעה חודשים –
רגע לפני שנעלמו מבלי להשאיר עקבות? את זהותם המדויקת כנראה לא נדע לעולם; אולם את הדבר הקרוב ביותר לפענוח
המניעים והגורמים שמאחוריהם – דומה שקיבלתם בתחקיר שקראתם זה עתה. מה שנקרא: 'מגן ולא ייראה'.

מלוויין ועד תיעוד ב"יוטיוב" : כך בונים היום תיק שטח:

חיסול "אל מסרי" בלב טהראן כמו גם חיסול מוחסן פחריזאדה, שבא בעקבותיו, כמה חודשים מאוחר יותר, מצריך תכנית מעקב הנסמכת על היכרות מעמיקה עם הזירה והאיומים שעלולים לצוץ בה. הדרכים המקובלות בעבר היו להפעיל סוכני שטח שיאספו מידע חזותי באמצעות תיעוד ממצלמות אישיות אולם המהפכה הטכנולוגית והרשתות החברתיות משפיעים כיום גם על עולמות האיסוף של המודיעין החזותי.

מידע על בתים, רחובות וסמטאות, שהיה נדרש בעבר לתכנון משימה ולבניית מודל בטרם חציית גבול, מתאפשר כיום באמצעות איסוף ממקורות גלויים ולמעשה, מספיק שסרטון מלב טהראן, יעלה ל"יוטיוב" בכדי לסייע לבניית תיק שטח עבור כוח שצפוי לפעול בלב טהראן.

חיסול "אל מסרי" בוצע מיד לאחר הפנייה משדרות פסדרן לרחוב צדדי שבפינתו קניון מפואר. אתם מוזמנים לעבור בנסיעה את הדרך שנדרש כל גורם מעקב לבצע עד זירת החיסול. נסו לזהות את הזמן המדויק ברצועת הזמן של הווידאו המצורף שבו אתם חולפים ליד צומת החיסול והקניון שבתמונה. זיהיתם? שתפו את הזמן המדויק בגוף ציוץ הקישור של הכתבה : https://twitter.com/IntelliTimes/status/1339942140735074305

 

  • כתבה זו מוגנת בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בתמונות או בתכנים לצורכי מחקר, כתבות חדשותיות או הפקות מצולמות לא אישור מפורש ממערכת האתר ומגזין "משפחה".