תיק חיסול: כך נסגר המעגל על בכיר "אל קאעידה" בטהראן

תחקיר: רונן סולומון / עלה לראשונה במגזין עיתון משפחה

היה זה ביום שישי ה-7 באוגוסט 2020. זמן מקביל למוצאי שבת בארץ מבחינת דלילות התנועה במדינה האסלאמית השובתת ביום השישי.  לקראת השעה תשע בערב, כשהאיראנים, כמו כל העולם, מתמודדים עם מגפת הקורונה – נשמע רעש של זכוכית מתנפצת מפינת הרחובות פסדאראן וגולסטאן בבירת איראן. שניות לאחר מכן כבר נשמע גם קולו המאיץ של מנוע אופנוע שנבלע לכיוון מזרח. על האופנוע, כך יעידו בהמשך, היו שני רוכבים. מאחור, בזירה, ייוותרו שני הרוגים, שרועים בתוך רנו איראנית לבנה.

שדרות פסדאראן – הזירה שבה בוצע החיסול – ידועות כציר תנועה שמקשר בין צפון איראן והקריות הביטחוניות שבו, עד שהן פוגשות בקצה הדרומי צומת מרכזי שבו שוכן קומפלקס מטה המודיעין האיראני. בדרך חוצה הכביש את פרבריה היוקרתיים והביטחוניים של טהרן, המשתלבים עם רחוב פסדאראן באמצעות רחובות סדרתיים, ובהם גם שדרה 1 בשכונת גולסטאן הגובלת עם השדרה ומוכרת גם כרחוב מומננאג'ד.

חיפוש במאגרים שנאספו ממצלמות- דרך, מאפשר ללמוד על הרחובות המרכזיים בטהרן ומאפייניהם ביום ובלילה: העסקים
השונים, אופי התנועה, נוכחות משטרה ומחסומים וכדומה. אחד מהתיעודים הללו, שעליו נשען התחקיר שלנו, וממנו הופקו
גם חלק מהתמונות – הוא ממצלמת דרך שתיעדה את שדרות פסדאראן בחודש יוני, כחודשיים לפני החיסול. המצלמה חולפת דרך שדרות פסדאראן, ועוברת בצומת גולסטאן – זה שיהפוך חודשיים אחרי לזירת חיסול דרמטית ואפופת תעלומה. תיעוד נוסף מגיע מקניון פריז, המשקיף על זירת החיסול.

צומת גולסטאן נחשב פעיל במשך ימי השבוע, בשל 'מרכז פריז' – מרכז קניות מודרני שנמצא בדיוק בפינתו.
פינת הרחובות היא גם המרכז המסחרי של כל השכונה. ניתן למצוא בה שירותי בנקאות, מרכז קניות יוקרתי, ואפילו
סופרמרקט שכונתי קטן שבעליו מכירים לא רע את כל השכנים שמתגוררים סביב.

בימים רגילים, המרכז המסחרי היוקרתי פתוח עד השעה עשר בערב ומציע שורה של חנויות, בתי קפה ומסעדות. אולם
באותו הערב, הוא היה סגור לרגל יום השבתון המוסלמי. אבל אם תזדמנו למקום במהלך השבוע, תוכלו להעלות לקומה
העליונה, לרכוש כוס קפה עם מאפה, להתמקם במרפסת של בית הקפה ולצפות על התנועה ברחוב

בשכונה מתארחות, על פי עדויות התושבים, גם משפחות ממדינות ערביות שמחוץ לאיראן. ההערכה היא, כי השכונה,
הנחשבת 'ביטחונית', משמשת גם לצורכי אירוח ב'בתים בטוחים' – מדירות יוקרה ועד וילות פרטיות שמארחות משפחות של
דיפלומטים ואנשי ממשל, וכן שורה של נציגי ארגונים ובכירי מיליציות הנתמכות על ידי איראן, המבקרים באופן תדיר
בטהרן. לדוגמה, בין האורחים הללו נמנים נציגי חיזבאללה והגיוס העממי בעיראק. טהרן מושכת גם לבנונים רבים, בעיקר
שיעים, העובדים וגרים בטהרן.

מבט נוסף על הרחוב – אפשר לקבל גם מצילום לוויין, וממנו ללמוד על כל הפעילות בשכונה. זה בדיוק מה שעשינו.
גילינו שמדובר ברחוב חד סטרי, עם שדרה מוצלת, המלווה גם נתיב תנועה להולכי רגל ואופנועים. המבנים ברחוב מתאפיינים בדירות מגורים מודרניות, עם גישה לחניון מקורה ומספר בודד של בתים פרטיים.  כך, כשמתכנני ההתנקשות מכירים כל סמטה באזור המיועד – מבצע החיסול יוצא לדרך.

חיסול ליד הקניון בשדרות פסדרן:

מי שחולף עם רכבו בשדרות פסדאראן יודע שהדרך מתאפיינת בתנועה לא קטנה של אופנוענים שמשתלבים בתנועה. מדובר בכלי רכב מאוד פופולרי בקרב הצעירים, לכן – שום דבר לא החשיד בצמד הרוכבים שחלפו על האופנוע באותה שעת ערב. הרוכבים לא עוררו חשד גם כשנצמדו לרכב לבן מסוג רנו, שניסה להשתלב עם הכביש של רחוב גולסטאן. אחד מהרוכבים נצמד אל חלון הנהג, שלף אקדח עם משתיק קול וירה חמישה כדורים מדויקים, כאשר אחד מהקלעים פוגע גם ברכב סמוך. אבל זה לא משנה את התוצאה: שני נוסעי הרנו נפגעו אנושות.

עכשיו תורו של הרוכב המיומן לנצל את דקות 'ערפל האירוע', עד שמישהו מעוברי האורח או השכנים יקלוט את שהתרחש. האופנוע מאיץ את דרכו במורד הרחוב וממשיך דרך נתיב מילוט שתוכנן מראש, כשהוא משתדל לעקוף את סיכוני הדרך, ובהם עמדות שיטור ומצלמות אבטחה. סביר להניח שהרוכבים הגיעו לנקודת נטישה מבודדת ודילגו לרכב חליפי. משם
היו צפויים להמשיך בהיעלמות.

במידה ומדובר בצוות זר – עליהם לנסוע בדרך שתוביל אותם אל מחוץ לאיראן, או לחזור חזרה לסביבתם הטבעית, במידה ומדובר ב'סוכנים רדומים' או ב'קבלנים' מקומיים.

הראשונים שיזהו את המתרחש הם שכנים ממוצא ערבי (לבנונים ועיראקים) המתגוררים ברחוב, שכעת נחסם לתנועה
על ידי משטרת טהרן. אחריהם יוזעקו גם אנשי הסיור של 'כוח נאג'ה' – יחידה מודיעינית למלחמה בטרור והזיהוי הפלילי.
ברכב יזוהו אב ובת, לבנונים במוצאם, בשם חביב דאוד, בן 59 ובתו מרים, בת 27.
השכנים יודעים לספר כי האב הוא פרופסור להיסטוריה, אך לא ידעו לספר באיזה מוסד הוא לימד.

זמן קצר אחרי האירוע, ב 22:18- בלילה, מתפרסם דיווח ראשון בעניין החיסול, על ידי איראני בשם 'סעיד עימאד'. ניכר
שהכותב מעורה בכל מה שקשור ל'כוח קודס' ומשמרות המהפכה. הוא מספר על החיסול, ומוסיף כי הוא מתרחש סמוך
לבית אלמנתו האיראנית של אבו מהדי אל מוהנדס. מיהו אל-מוהנדס זה? ובכן, אבו מהדי אל מוהנדס שימש בפועל כראש המיליציות השיעיות בעיראק, עד לחיסולו בבגדד לצידו של מפקד 'כוח קודס' בעיראק.

שמו האמיתי של אל מוהנדס, ממוצאו העירקאי, הוא אל-איבראהימי. אל מוהנדס החזיק גם בדרכון איראני, בשל היותו בן לאם פרסייה. לאחר מכן, כשנישא לאשתו האיראנית, נולדו להם 4 ילדים והוא הפך לאזרח איראן. הדירה, כך עולה מהעדויות, שימשה כנראה גם למפגשיו האישיים עם חברו, הגנרל קאסם סולימאני.צילום מסך: ציוץ איראני על החיסול בטהראן

בשרשור על החיסול הוא מוסיף כי חביב היה פעיל חיזבאללה והחיסול בוצע כנראה על ידי המוסד הישראלי. דקות לאחר מכן, כבר דואג מישהו להורות לו למחוק את הציוצים אך אלו כבר תועדו ברשתות החברתיות והמידע מתחיל להתגלגל גם לערוצי החדשות באיראן ומחוצה לה. למחרת, למרות התחייבות המשטרה להוסיף פרטים על החקירה, הסיפור נגנז.

לאחר הידיעות שצצו מאיראן על החיסול, מנסים בארץ ובלבנון להבין את האירוע, אך לא מצליחים לקשור בין ה'לבנוני' שחוסל, לשם של בכיר מוכר מארגון חיזבללה. הפיצוץ בנמל ביירות, בתחילתו של אותו החודש, כבר תפס את מלוא תשומת הלב, ונושא החיסול ירד לגמרי מסדר היום החדשותי, עד שבאמצע אוקטובר, מישהו החליט לעורר את סיפור החיסול מחדש.

הכיסוי של אבו מוחמד אל-מסרי – בכיר אל קאעידה בטהרן נחשף:  

ב- 19 באוקטובר, צץ לו פרסום של 'חדשות ג'סים', עם הכותרת "ההתנקשות באבו מוחמד אל-מסרי, קרי 'חביב דאוד', ברחוב פסדאראן בטהרן – סוף עידן אירוח פעילי אל קאעידה באיראן".

'אבו מוחמד אל-מסרי' הוא כינויו של עבדללה אחמד עבדללה, בחוגים הפנימיים של ארגון 'אל קאעידה'. 'אל מסרי' שימש
כראש מדור המבצעים של הארגון בעת ההתקפות על שגרירויות ארצות הברית בקניה ובטנזניה ב- 7 באוגוסט 1998. את הפיגוע תכנן באמצעות החדרת שתי משאיות תופת, כמעט בו-זמנית, אל שגרירויות ארצות הברית בניירובי ובדאר א-סלאם. פיגוע משולב שעלה בחייהם של 223 אנשים וגרם לפציעתם של כ 4,000.

הכותב חושף כעת לראשונה כי 'חביב דאוד' – אותה זהות של האזרח הלבנוני שחוסל בטהרן – היא למעשה שם הכיסוי
שנתן המודיעין האיראני ל'אל מסרי' במסגרת 'הבית הבטוח' שקיבל באיראן כבר בשנת 2003, כאשר נמלט מהקרבות באפגניסטן, ועד להודעה הרשמית של איראן בשנת 2015 שבה הכריזה על שחרורו ממעצר.
שעות לאחר הפרסום, גם ידיעה זו נעלמה – לא לפני שהיא משאירה סימן שאלה לגבי זהות מפעיליו.

הפרסום עושה את דרכו גם לידיעת ערוץ החדשות ' Al Aan TV ' הפועל מאיחוד (דובאי) שבודק את הציוץ מול מקורותיו וקובע ב-22 באוקטובר, עוד טרם הדיווח ב"ניו יורק טיימס" כי 'חביב דאוד' לא היה אלא "אבו מוחמד אל-מסרי", מס' 2 באל קאעידה. בין אלו שעקבו אחר ערוץ החדשות מהמפרץ, הייתה גם תחקירנית של עיתון ה'ניו יורק טיימס' האמריקאי, שהצליחה, יחד עם עמיתים נוספים, לצאת בכותרת שמאשררת בפועל את הדיווח הראשוני של רשת החדשות מדובאי, על חיסולו של מס' 2 באל קאעידה. ה'ניו יורק טיימס' הוסיף, כי מדובר במבצע שניהל המודיעין האמריקאי, אך את החיסול עצמו ביצעו לדבריו סוכנים מהמוסד הישראלי, זאת לאור הניסיון של הארגון הישראלי החשאי בניהול 'נכסים' ומבצעים מוצלחים על אדמת איראן, כפי שאירע על פי פרסומים זרים בחיסולם של מדעני הגרעין באיראן, מבצע שמיוחס למדינת ישראל, וכן המבצע להבאת ארכיון הגרעין מלב טהרן בינואר 2018  – מבצע שעליו נטלה מדינת ישראל אחריות רשמית, כשראש הממשלה נתניהו חשף את הארכיון בשידור חי.

סיכול הנורמליזציה:

בעקבות הדיווח בארה"ב, צוטטו גם בארץ גורמים בכירים בארגון ביון במערב, שהסבירו כי מדינת ישראל לקחה על עצמה
את החיסול, היות והאב והבת שהיו היעד לחיסול – עסקו בתכנון פיגועים כנגד יעדים ישראליים. אותם גורמים לא פירטו
מה היו המזימות שתכננו האב ובתו, אולם בשנה האחרונה זוהו ניסיונות איראניים לפגע ביעדים מערביים באמצעות הפעלת
'ארגון פרוקסי', במספר מדינות ערביות.

מהו 'ארגון פרוקסי'? ובכן, ב-15 באפריל 2019 פרסמה יחידת ההסברה של 'פלוגות ההתנגדות האסלאמיות בבחריין' הפקת אנימציה ובה מתועדת נחיתה של משלחת ישראלית שמגיעה להתארח במנאמה הבירה לקראת כנס בינלאומי, תוך שהיא מתארחת במלון מאוד מסוים. באנימציה הופכת המשלחת הישראלית מטרה למתקפת טרור. מדובר בהפקה הדומה להפקות של החיזבאללה והמודיעין האיראני.

מי עומד מאחורי הפקת האנימציה?
ההערכה נכון לאותו רגע הייתה כי מדובר בפעילות מבית החיזבאללה בבחריין – מיליציה מקומית שפועלת בהשראת
חיזבללה הלבנוני. בעקבות פרסום האנימציה דרשו במטה הישראלי ללוחמה בטרור לבטל את ביקור המשלחת בבחריין,
אך זו ביקרה לבסוף, בחתימה נמוכה, בכנס הבין-לאומי בנושא חדשנות.

מספר חודשים מאוחר יותר, ושבועיים מרגע החיסול בטהרן – הודיעו גורמי ביטחון בבחריין על תפיסתה של חוליית
טרור, ששינעה רכבים עם מטעני תופת שהועברו מאיראן ונועדו לפגע במשלחת זרה שהייתה אמורה לבקר במדינה. הדיווח
מגיע בדיוק כאשר ברקע פוקדות את בחריין משלחות מהארץ ומארה"ב במסגרת גיבוש 'הסכמי אברהם' לקראת החתימה
על הסכם הנורמליזציה עם מדינת ישראל. מדובר במזימות, שאילו היו מצליחות – היו עלולות לחבל בדיאלוג האסטרטגי שמדינת ישראל מנהלת זה שנים מול נסיכויות המפרץ ומדינות מוסלמיות אחרות ביבשת אפריקה.

דוגמה למזימה קלאסית שניהלה איראן בשיתוף פעולה עם ארגון אל קאעידה' לצורך טרפוד היחסים בין המערב ומדינת
ישראל למדינות מוסלמיות, ניתן היה למצוא במעצרם של שני פעילי 'כוח קודס' בקניה בשנת תשע"ב, לאחר שנתפסו
מספקים לפעילי ארגון 'אל שבאב' – שלוחה של אל קאעידה בסומליה – סיוע ואמצעים לצורך ערעור משטרים ופגיעה ביעדים מערביים וישראליים.

אז כיצד הבשיל המודיעין שהוביל לביתו של אל-מסרי בטהרן?:

אז כיצד הבשיל המודיעין שהוביל למיקומו של אל-מסרי, מספר 2 באל קאעידה, בדירת מסתור בטהרן? בדקנו וגילינו.

בשנת 2003 יירט המודיעין האמריקאי תשדורות בין פעילי אל- קאעידה השוהים באיראן, לבין פעילי אל-קאעידה בסעודיה, לקראת מזימה לביצוע פיגוע תופת בלב שכונה בריאד. השכונה שנבחרה כיעד מארחת חלק מבני הממלכה ודיפלומטים מערביים. ההתראה האמריקאית לא הצליחה למנוע את הפיגוע, שבו נהרגו 17 בני אדם ובהם 5 ילדים.

ב- 2015 הודיעה איראן כי היא משחררת חמישה מראשי אל-קאעידה, ובהם גם את אל-מסרי, בעקבות עסקת
חילופי שבויים שכוללת את שחרורו של דיפלומט איראני שנחטף בתימן.

במהלך 2017 חושף ארגון ה- CIA האמריקאי פרטים חדשים משלל המסמכים שנתפסו בפשיטה בפקיסטן, שבה חוסל אוסאמה בן לאדן. מסמכים אלו חושפים כיצד חמזה, בנו של אוסמה בן לאדן, נעצר בשנת תשס"ג באיראן, ובהמשך אף נשא לאישה את בתו של אל-מסרי, שעימו גם חלק את שנות המעצר בכלא האיראני עד לשנת 2015. בהמשך אישר הממשל כי הצליח לחסל את חמזה בן לאדן בעת ששהה בגבול אפגניסטן-פקיסטן, ולכן לא מן הנמנע כי הבת, שהפכה בהמשך לאלמנה המתגוררת עם אביה בטהרן, שימשה חוליה מרכזית במעקב המודיעיני שנאסף על מקומות המסתור של הארגון והוביל בסופו גם לחיסולם.

היום, כאמור, אנו יודעים גם לקשר מהדיווחים מאיראן על כך שמשפחתו של מהדי אל מוהנדס התגוררה כנראה בשכנות עם בית משפחת אל מסרי. ייתכן שתיק המעקב אחר תנועותיו של מהדי אל מוהנדס סייע גם בהצלבת מיקום משפחת דאוד, המוכר כמס' 2 באל קאעידה. חשוב לזכור: בנוסף לרזומה ה'מפואר' שלו כמספר 2 באחד מארגוני הטרור המסוכנים ביותר – אל-מסרי הופיע במשך שנים ברשימת המבוקשים של ה- FBI , ועל ראשו הוצע פרס של עשרה מיליון דולר בתמורה לכל מידע שיוביל ללכידתו.

אז מי היו "הסוכנים הישראליים" שלחצו על ההדק ?

כעת נותר להרכיב את החלק האחרון בפאזל: מה אנחנו יודעים על 'סוכנים ישראלים', שלפי פרסומים זרים, הם אלו שלחצו על ההדק?
קודם כל, חשוב לציין: הנטייה של סוכנויות זרות לזהות מְבצַעֵַ פעולה עם הלאום של המשלח – לא בהכרח אומר שלוחם ישראלי הוא שלחץ על ההדק. הניסיון – שנשען על דיווחים זרים שנצברו בנושא – מלמד כי כשמדינת ישראל פועלת בשטח איראן, היא לא תמיד תפעיל סוכן ישראלי אלא תישען לעיתים על 'קבלני משנה', קרי: פעילים בארגוני התנגדות איראניים שאומנו לצורך המשימה, או אפילו גורמים פליליים מקומיים שמקבלים 'חוזה עבודה' בתמורה לתשלום נכבד, כאשר ברוב המקרים, הם לא באמת יודעים עבור מי הם עובדים או את סיפור הרקע של יעד התקיפה.

האיראנים בעצמם עושים שימוש בקבלני ביצוע שאנשי 'כוח קודס' מגייסים ומאמנים לצורך כך מהמיליציות השיעיות. הם
פועלים גם באמצעות שכירי חרב מארגוני פשיעה שעימם הם משתפים פעולה בתחום הפלילי, לצורך חיסול מתנגדי אופוזיציה במדינות הבלקן ואירופה.

הסבירות לתרחיש, שבו לצורך החיסול האחרון בטהרן הופעלו פעילי אופוזיציה איראנים – היא נמוכה, זאת על רקע
חשיבותה של המטרה וטכניקת החיסול שנבחרה: חיסול באמצעות ירי סלקטיבי מהיר ומדויק.
רוב החיסולים בטהרן שנקשרו למתנקשים רכובים על אופנוענים, אכן בוצעו על ידי פעילי אופוזיציה איראנים, אך
ברוב המקרים, אופן החיסול היה באמצעות הצמדת מטען מגנטי לרכבי היעדים – דבר שלא מחייב הכשרה מורכבת במיוחד כדי להגיע לתוצאה הרצויה. במקרה של פעולה 'פשוטה' כזו – מְבַצֵעַ ההתנקשות יכול להיטמע בחזרה בסביבה הטבעית שלו
במהירות, מבלי להותיר עקבות. אולם אופן ההתנקשות בבכיר אל קאעידה בטהרן, מצביע על האמון שניתן לצוות החיסול, זאת למרות רמת הסיכון ודרך הביצוע המחייבת זיהוי וירי ממוקד.

במקרה של חוליית חיסול מטעמו של ארגון מודיעין מדינתי – לדוגמה מדינת ישראל – שלב המילוט או 'שרידות הכוח' הוא מרכיב מרכזי במבצע, ולכן מתווה הפעולה יצטרך להבטיח 'זמן עמימות' גדול ככל שאפשר מרגע ניתוק המגע מזירת החיסול ועד הגעה לנקודת הקיפול. במקרים כאלה ייבחרו מחסלים מנוסים המצוידים באמצעים כמו משתיקי קול,
בזהויות כיסוי, ולפעמים גם בשפה המקומית, ששילובם יחד יאפשר את מרחב הזמן הנדרש להימלט ממדינת היעד.
על כן, הסבירות כי מדובר בגורמי אופוזיציה מקומיים היא נמוכה, כאמור.

הנה מה שלמדנו מהתקדימים: באפריל 2018 ( נוהל מבצע דומה). היה זה מבצע לחיסולו של פעיל חמאס
בשם ד"ר פאדי אל-בטש, ששהה במלזיה ועסק בבניית הכוח הצבאי של החמאס באמצעות מחקר ופיתוח. תפקיד שהפך
אותו יעד לחיסול.

חיסולו של אל-בטש יצא לפועל על ידי שני מתנקשים זרים. על פי החקירה המקומית, המתנקשים, שהיו רכובים על אופנוע כבד מדגם קווסאקי, המתינו לאובייקט בשעת בוקר מוקדמת בפתח בית התיפלה השכונתי באחד מפרברי קואלה לומפור, שבו נהג לערוך את תיפלת הבוקר שלו. החיסול התבצע באמצעות ירי מאקדחים עם משתיקי קול ולפי החקירה המקומית, נדרשו המתנקשים לירות 14 כדורים כדי להבטיח את חיסולו.

מפקד משטרת מלזיה סיפר, כי השניים נמלטו מהמקום לאגם שמרוחק כתשע דקות נסיעה מהמקום, נטשו את האופנוע
ולאחר מכן עברו לרכב מסחרי שהמתין להם. משם המשיכו למדינה שכנה (כנראה לתאילנד), כשהם נוטשים את הרכב
ומשאירים בזירה שני כלי נשק, שכנראה שימשו אותם בחיסול.

אז מי אתם – צמד מתנקשים עלומי פנים שביצעו את הפעולה המהירה והיעילה בשדרות פסדאראן לפני ארבעה חודשים –
רגע לפני שנעלמו מבלי להשאיר עקבות? את זהותם המדויקת כנראה לא נדע לעולם; אולם את הדבר הקרוב ביותר לפענוח
המניעים והגורמים שמאחוריהם – דומה שקיבלתם בתחקיר שקראתם זה עתה. מה שנקרא: 'מגן ולא ייראה'.

מלוויין ועד תיעוד ב"יוטיוב" : כך בונים היום תיק שטח:

חיסול "אל מסרי" בלב טהראן כמו גם חיסול מוחסן פחריזאדה, שבא בעקבותיו, כמה חודשים מאוחר יותר, מצריך תכנית מעקב הנסמכת על היכרות מעמיקה עם הזירה והאיומים שעלולים לצוץ בה. הדרכים המקובלות בעבר היו להפעיל סוכני שטח שיאספו מידע חזותי באמצעות תיעוד ממצלמות אישיות אולם המהפכה הטכנולוגית והרשתות החברתיות משפיעים כיום גם על עולמות האיסוף של המודיעין החזותי.

מידע על בתים, רחובות וסמטאות, שהיה נדרש בעבר לתכנון משימה ולבניית מודל בטרם חציית גבול, מתאפשר כיום באמצעות איסוף ממקורות גלויים ולמעשה, מספיק שסרטון מלב טהראן, יעלה ל"יוטיוב" בכדי לסייע לבניית תיק שטח עבור כוח שצפוי לפעול בלב טהראן.

חיסול "אל מסרי" בוצע מיד לאחר הפנייה משדרות פסדרן לרחוב צדדי שבפינתו קניון מפואר. אתם מוזמנים לעבור בנסיעה את הדרך שנדרש כל גורם מעקב לבצע עד זירת החיסול. נסו לזהות את הזמן המדויק ברצועת הזמן של הווידאו המצורף שבו אתם חולפים ליד צומת החיסול והקניון שבתמונה. זיהיתם? שתפו את הזמן המדויק בגוף ציוץ הקישור של הכתבה : https://twitter.com/IntelliTimes/status/1339942140735074305

 

  • כתבה זו מוגנת בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בתמונות או בתכנים לצורכי מחקר, כתבות חדשותיות או הפקות מצולמות לא אישור מפורש ממערכת האתר ומגזין "משפחה".

 

 

כך נראית נוכחות זרוע הטרור והמודיעין של "כוח קודס" האיראני על אדמת טורקיה

הבלוג "אינטלי טיימס" חושף לראשונה, את מפת הפעילות החשאית של איראן על אדמת טורקיה.
המודיעין האיראני רואה בה כ"חצר האחורית המבצעית" של איראן אל מול המזה"ת ואירופה, היות ולטורקיה מספר יתרונות ברורים ובהם:

• קרבה לאיראן וקלות יחסית בניוד המבצעי אליה ודרכה (באוויר וביבשה)
• אזרחים איראניים אינם זקוקים לוויזה בכניסה למדינה
• זהו מיקום גאוגרפי מרכזי ואטרקטיבי לקיום פגישות חשאיות עם גורמי טרור שונים מרחבי העולם (מזרח התיכון, אירופה, דרום מזרח אסיה)
• שת"פ עם מפקדות של ארגוני טרור הפועלות מטורקיה וממדינות סמוכות כדג' סוריה ולבנון.

אין זה מפתיע, אפוא, כי גורמי מודיעין וטרור איראניים אוהבים לפעול מאדמת טורקיה ורואים בה זירה מועדפת ונוחה לרוב פעילותם. פעילות דומה, עם הפנים לאסיה, נצפתה גם במלזיה ששימשה כתחנה לוגיסטית בעבור "כוח קודס" למבצעי הטרור שיזם כנגד יעדים ישראלים במדינות דרום אסיה.

בשנים האחרונות זוהתה עלייה דרמטית ברמת התעוזה והחוצפה של האיראנים וזאת עקב התחושה כי בעידן הנשיא הנוכחי, "הכול מותר ואפשרי" עבורם בטורקיה.

המודיעין האיראני נסמך על ארבע תשתיות הפעלה:
• נציגויות דיפלומטיות – הצבת אנשי מודיעין איראניים בכיסוי דיפלומטי של נספחי תרבות ומזכירים, בדומה לרשתות הריגול שנחשפו לאחרונה ברחבי אירופה.

• חברות קש- איראן הקימה בטורקיה שורה של חברות קש ותשתיות פיננסיות לצרכים תפעוליים.

• מרכזי תרבות – המודיעין האיראני עושה שימוש באזרחים טורקים שגויסו בחסות מרכזי רוח ותרבות כ"נכסי מודיעין" לטובת משימות שונות בטורקיה ומחוצה לה.

• גורמים פליליים – שת"פ עם ארגוני פשיעה מקומיים המתמחים בפעילויות הקשורות להברחות בינלאומיות של אנשים, סמים ואמצעי לחימה. ארגונים אלו מנוצלים ע"י איראן גם כ"קבלני ביצוע" לצורך חטיפה או התנקשות בגורמי אופוזיציה איראניים השוהים בטורקיה או פועלים מאחת המדינות השכנות.

אחד מאותם גורמי אופוזיציה הוא מסעוד מולאבי ורדנג'אני , בכיר לשעבר במערך הסייבר של משרד הביטחון האיראני, שנמלט מאיראן, ונורה למוות באיסטנבול בידי מתנקש ב- 14 בנובמבר 2019.

חיסול גורמי אופוזיציה
חיסול גורמי אופוזיציה

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית באופי הפעילויות האיראניות החשאיות על אדמת טורקיה והן כוללות כיום:
• גיוס, הפעלה ופגישות עם סוכנים
• איסוף מודיעין
• מבצעי חטיפה וטרור
• הברחות אמל"ח

השלטון הטורקי "מעלים עין":
באוקטובר 2013 הוגש בישראל כתב אישום נגד אלכס מנס (עלי מנצורי), אזרח בלגי יליד איראן, שנאשם שגויס על ידי המודיעין האיראני במטרה לרגל בישראל ולפתח תשתית פיקטיבית.

לפי כתב האישום, את ההפעלה ביצע בכיר במודיעין האיראני בשם מהדי חאמבבאי, ולצורך סיפור הכיסוי, נדרש הסוכן האיראני לדבוק בטענה שהינו איש עסקים בלגי. בחקירתו חשף מנצורי את חאג'י חמיד נעמתי כאיש הקשר המרכזי שלו ואף סיפר כי נדרש להקים חברות קש לצורך סיפור הכיסוי ובהן גם חברה בשם "Efgs"  שאת תשתית הכיסוי שלה הקימו באנטליה, טורקיה.

בספטמבר 2019 נחשף באחד מאתרי האינטרנט בשפה הטורקית מסמך מודיעיני טורקי מסווג שחושף כיצד ממשלתו הפרו-איראנית של הנשיא ארדואן דאגה לגנוז "תיק חקירה" שנוהל על ידי צוות חקירה משפטי כנגד פעילי ונכסי "כוח קודס" בטורקיה. המסמך, מיום 2 במרץ, 2017, שנחתם על ידי סגן מנהל המודיעין הכללי של טורקיה, מראה כיצד הורה הממשל הטורקי לראשי ארגון הביון הטורקי לזהות את כל האנשים שהיו מעורבים בחקירה שנוהלה בין השנים 2007 – 2013 ולגנוז את ממצאיה.

במסגרת תיק החקירה נאסף גם תיעוד מפגשים בין אנשי "כוח קודס" עם "נכסים טורקיים". בצילומים ניתן לזהות את הגנרל נאסר ג'פרי, בכיר ב"יחידה 400" של "כוח קודס" המשמש כראש מרחב המופקד גם על טורקיה ואת באהנם שאהארירי (תחת שם הכיסוי ), מפקד "יחידה 190" – יחידת הברחות האמל"ח של "כוח קודס" המופקדת על משלוחי הטילים והאמל"ח מאיראן אל ארגוני הטרור בעזה והחיזבאללה בלבנון. אמצעים אלו מועברים באמצעות שילוח ימי ואווירי ובמקרים אחרים דרך הציר הקרקעי המחבר בין איראן לסוריה וממנה לבקעת הלבנון. יחידה 190 מטפלת גם בהברחת חומרים כימיים המשמשים לייצור טילים ומטעני חבלה.

באהנם שאהארירי – מפקד "יחידה 190" של "כוח קודס" בפגישות עבודה באיסטנבול

 

שחרארי היה מעורב בין השנים 2009-2012 גם בהעברת אמל"ח וחומרי נפץ לטורקיה ולאזרבייג'ן כחלק מהמזימה של "כוח קודס" והחיזבאללה להוציא לפועל סדרה של פיגועי תופת כנגד נציגויות ישראל באיסטנבול ובבאקו. במהלך משימותיו בטורקיה השתמש שאהארירי בכינוי מירוואקילי זייד עלי אכבר ובדרכונים T29144438 ו- N15721250.

 

הגנרל נאסר ג'פרי – תיעוד מתוך פגישה עם "נכס מודיעיני" ב"מטרו" של איסטנבול.

 

במסמכי תיק החקירה על פעילות "כוח קודס" בטורקיה, הורכבה גם רשימה של סוכנים איראניים ומגויסים טורקיים שנחשדו בעבר בקשרי טרור עם איראן והופעלו בשנים האחרונות מחדש לאחר ששוחררו על ידי ממשלת ארדואן. חלק מאותם פעילים קיבל הכשרה באיראן ועסק במבצעי מעקב אחר השגרירויות והקונסוליות של ארה"ב וישראל לצד איסוף מידע על מתקנים צבאיים של נאט"ו.

תיק החקירה חשף גם את קשריהם הסודיים של ראשי ארגון הביון הלאומי הטורקי (MIT) עם עמיתיהם האיראניים, בשנים שהארגון נוהל על ידי הקאן פידאן.

באוקטובר 2013 חשף ה"וושינגטון פוסט" כי טורקיה מתפקדת למעשה כ"סוכנת כפולה" שמנהלת יחסים מקבילים עם שירותי הביון המערביים לצד קשרים חשאיים עם המודיעין האיראני.

מערכת יחסים זו אף הביאה, לחשד בתחילת 2012, כי המודיעין הטורקי חשף בפני האיראנים, פרטי רשת ריגול ישראלית שפעלה בטורקיה וכללה הפעלה של כ 10 אזרחי איראן. בדיווח צוין כי בישראל העריכו כי ראש הביון הטורקי באותם ימים, האקן פידאן, הידוע בעמדותיו הפרו-איראניות, הוא שפעל להעביר את המידע לידי האיראנים.

במסמכי החקירה עלה כי ב- 3 בינואר 2013, הועברה על ידי המוסד הישראלי "התראה חמה" על תכנון פיגועים נגד יעדים ישראליים ויהודים. מהמודיעין עלה כי עלי חודאדי, סוכן איראני שהיה מעורב בפברואר 2012 בתכנון פיגוע תופת שכוון נגד שגרירות ישראל בגיאורגיה, ביקר גם בטורקיה לצורך איסוף מודיעין והקמת מעבדת חבלה.

המידע שהועבר על ידי המוסד הזהיר כי אזרחית ממוצא גרוזיני בשם לילה שטיראשווילי נמצאת בטורקיה ופועלת לבסס את הרשת שפרס חודאדי. המוסד, על פי הדו"ח, סיפק גם את מספרי הטלפון הניידים ששימשו את תשתית הטרור בטורקיה.

במקרה אחר, באפריל 2013, זוהה ע"י המוסד אזרח אפגני שהופעל ע"י "כוח קודס" במטרה לסייע בהברחת פעילי טרור מגבול טורקיה ליוון וממנה אל מדינות יעד באירופה כחלק מקמפיין טרור שתכננה איראן. מי שזוהה כעומד בראש התשתית הוא מוחסן בקיטארי, איראני המתגורר באיסטנבול.

המודיעין שזרם לגורמי הביטחון הטורקיים, לא הגיע רק מישראל אלא גם משירותי המודיעין של ארצות הברית ואפילו של מדינות ערב. ביולי 2013, העבירה השגרירות הסעודית למשטרה המקומית, מידע החושף תכנית איראנית לפגיעה ביעדים דיפלומטים סעודים על אדמת טורקיה.

קבלני הביצוע של "כוח קודס" והמודיעין האיראני:

בשנה האחרונה התרבו האינדיקציות על השימוש שעושה  "כוח קודס" בפעילים ממוצא זר כמו גם בקבלני ביצוע טורקיים המשתייכים לארגוני פשיעה מאורגנים.

באוק׳ 2019 הודיעה משטרת אלבניה על חשיפת תשתית טרור שפרסה יחידה 840 של "כוח קודס" באלבניה. מדובר ביחידה חשאית המיועדת לסכל גורמי אופוזיציה ואנשי קשר מערביים.

במסגרת החקירה עלה כי את התקיפה היו אמורים לבצע שכירי חרב מאנשי ארגון פשע טורקי הנשלט ע"י עבדאלסם תורגוט, ראש ארגון פשע המתמחה בהברחות אדם, נשק וסמים. הרשת הטורקית הקימה מסלול הברחות סמים שהחל במזרח במדינות הבלקן ואזרבייג'ן והסתיים בגרמניה שבמערב אירופה כשהוא חוצה מעברי גבול כדג' טורקיה ובולגריה. מעברים שבהם נעצרו ונחקרו בשנים האחרונות שורה של איראנים עם דרכונים מזויפים.

את הקשרים עם ארגון הפשע בנה עבדולקהאלג מאלק זדה – סוכן איראני בכיר יליד 1979 שמחזיק בדרכון איראני מספר N42886891 וכבר הספיק לשרת במלזיה ובעומאן, בטרם הוצב באנטליה שבטורקיה. הבלוג מצא כי הסוכן פעל מטורקיה דרך חברת קש שתפקידה המקורי היה להניע סחורות ואמצעים בין מדינות הבסיס למדינות היעד, הלבנת כספים מכספי סמים לצורך מימון פעילויות ובאמצעות שירותי חלפנות כספים, שירותי השכרה ומכירת רכבים, ניהול בתי אירוח ועד שימוש בנתיבי שינוע לצורך הברחות קרקעיות, אוויריות וימיות של אמצעים דרך הנתיב הפלילי שיצרו עבורו אנשי ארגון הפשע הטורקי . מאלק זדה זוהה כ"נכס מודיעיני" שגויס על ידי ראש מרחב קווקז וטורקיה ביחידה 840 של "כוח קודס" הידוע בכינוי "פיימן".

לאחר חשיפת תא הטרור באלבניה, נחשפה לאחרונה עוד רשת לוגיסטית מבצעית של המודיעין האיראני שבסיסה באיסטנבול. בראש הרשת עומד חוסיין חאפז עמיני, אזרח איראני המתגורר כיום באיסטנבול ומנהל בין היתר חברת תעופה טורקית קטנה בשם "ריי-איירליינס". עמיני נחשב לאיש מפתח העומד בראש אחת מרשתות הטרור של איראן בטורקיה, המבצעת פעילויות מבצעיות שונות תוך שהוא מנצל את קשריו האישיים עם חברות בתחום התעופה בכדי לבצע משימות שינוע שונות במטרה לעקוף את הסנקציות שהוטלו על איראן.

כתוצאה מהתנהלותו הפזיזה, נחשפו לאחרונה קשריו עם מפעיליו האיראניים ובהם שוב מי שזוהה בשם הקוד "פיימן" ועוד שני "נכסים מודיעיניים" העונים לשמות חוסין וחסן. המשימות שהוטלו על הרשת כוללות כנראה גם חטיפה והתנקשות במתנגדי המשטר האיראני. דוגמאות לכך ניתן היה לראות בחטיפות וחיסולים של מתנגדי משטר איראניים המתגוררים בטורקיה או באחת ממדינות אירופה.

בין הפעילים של "כוח קודס שהפעיל "פיימן" בטורקיה" גם עבדולקהלך מאלק זדה, נכס של "יחידה 840" של "כוח קודס", שנקשר לתכנון מתקפת טרור נגד אנשי אופוזיציה איראנים על אדמת אלבניה.

חברת תעופה טורקית קטנה בשם "ריי-איירליינס"

 

תפקידו של עמיני כמנכ"ל חברת תעופה פרטית נחשבת כבעלת ערך רב היות והוא יכול לסייע לכוח קודס להעביר נשק, בני ערובה או מזומנים המיועדים להתקפות במדינות שונות, וזאת דרך שדות תעופה. לאחרונה זוהו חלק ממטוסי המנהלים שהפעילה החברה, חוסים תחת החברה האיראנית "פויאה אייר" שמטוסי המטען שלה מוכרים כחלק מטייסת ההברחות של "כוח קודס" על ציר איראן -סוריה.

כך מגייסת ומפעילה איראן פעילים זרים:
בהמשך לדו"ח המפורט בנושא הפעילות האיראנית הנרחבת בטורקיה, עלה בימים האחרונים גם שמו של חסן שעבאני גלווני, איש דת איראני, יליד אפריל 1977, השולט בשפה הטורקית והאזרית. גלווני שימש בעברו כנספח התרבות בשגרירות איראן בטורקיה. במהלך השנים האחרונות הוא משמש כמגייס ומפעיל מרכזי של "כוח קודס" באיתור וגיוס אזרחים טורקים, הכשרתם והכוונתם לביצוע משימות שונות.

בנוסף לפעילותו הרשמית הדתית והחינוכית במוסד בעיר תבריז בשם "החזית התרבותית של המהפכה האסלאמית של מחוז מזרח אזרבייג'ן", משמש המוסד את גלווני גם ככיסוי להבאת מועמדים לשמש כ"נכסים מודיעיניים" במדינות שונות כדג' טורקיה ואזרבייג'ן. אלו מוזמנים על ידי גלווני לאיראן בחסות הפעילות הדתית ועוברים בפועל תהליך של בדיקה וגיוס.
בנוסף לעבודתו עבור "כוח קודס" על אדמת איראן, יוצא גלווני מעת לעת גם לסבבים מבצעיים בחו"ל, לצורך פגישות עם "נכסים". את הנסיעות מבצע גלווני עם דרכון מס' H37076663.

בין הפעילים (נכסים) שגייס גלווני במהלך השנים האחרונות אפשר להצביע על מספר אזרחים טורקים:

וולקן קליק (U04123648), מהמט קנן בולוט (U11285417), עריף סם קלצ'י (S02507001), ריזה גוללי (U04737620), עריף סהינטקין (U07026323). פעילים אלו הם רק חלק מרשימה של נכסים שגייס "כוח קודס" על אדמת טורקיה.

ביולי 2017, נפגש גלווני עם נכס טורקי בשם עריף סהינטקין המתגורר בגרמניה. במהלך פגישתם, נצפה הפעם כשהוא ללא הלבוש הדתי המאפיין אותו ואף הרשה לעצמו לקחת את הנכס שהוא מפעיל לסבב חיי לילה הפקרי. הם היו במעקב ותועדו לאורך כל הפגישות.

אנשים אלו ואחרים שגייס "כוח קודס" ממשיכים לבקר באיראן מעת לעת, לפי הזמנתו של גלווני.
אנו נמשיך לעקוב ולעדכן אותכם על הפעילות האיראנית בטורקיה .

חסן שעבאני גלווני עם נכס טורקי בשם אריף סהינטקין

 

במהלך חודש אוגוסט 20' נעצרה לחקירה יאסמין ג'אבר, תושבת העיר העתיקה בירושלים, עובדת בספריה הלאומית, לאחר שעלה החשד כי גויסה ע"י ארגון חיזבאללה בלבנון. במסגרת החקירה עלה כי ג'אבר זוהתה וסומנה על ידי אנשי חיזבאללה במסגרת השתתפותה בכנס אליו יצאה בלבנון בשנת 2015.

במסגרת הפעלתה של ג'אבר על-ידי החיזבאללה, בוצעו עימה פגישות בתורכיה, במסגרתן הועברו לה הנחיות לפעילות ע"י רנד והבה, פעילת חזבאללה ביחידת הפיגועים המשותפת, שפעלה מולה אף היא בכינוי מבצעי מטעם היחידה בשם "וופאא".

בפגישות אלה הובהר לג'אבר כי תפקידה הינו גיוס פעילים נוספים בישראל, שישמשו כחולייה בהנחייתה, זאת תוך הדגשת חשיבות גיוס גורמים מקרב ערביי ישראל, בדגש על נשים, אשר יתרונן ביכולתן לנוע בחופשיות בארץ ולפעול במסגרת חוליות מקומיות לאיסוף מידע אשר ישמש לקידום פעילות טרור עתידית.

חקירות אלו הביאו לחשיפת שיטות פעולה של ארגון חיזבאללה ובהן: שימוש בדרכי תקשורת חשאית, כולל באמצעות העברת מסרים מקודדים ברשתות חברתיות, קיומן של פגישות הפעלה במדינות שונות בעולם, בדגש על תורכיה ושימוש בכינויים פיקטיביים על ידי הפעילים בפעילותם המבצעית על מנת להסתיר את שיוכם לארגון חיזבאללה בתהליך הגיוס מול גורמים אזרחיים.

 

 

 

 

 

חשיפה: מזכ"ל החיזבאללה, חסן נסראללה הכחיש הערב כל נוכחות של הארגון בנמל ביירות אולם הבלוג חושף כי הארגון קשור לקבוצה עסקית הפועלת במקום לצורך ייבוא אמצעים וטכנולוגיות לפיתוח אמצעי לחימה

בדיקה שערך הבלוג "אינטלי טיימס" מגלה כי כבר באוקטובר 2014 סימן משרד האוצר האמריקני רשת רכש מרכזית של ארגון החיזבאללה, שפעלה גם מנמל ביירות ושימשה כ"חברה קדמית" להסתרת פעילויות ייבוא של מוצרי אלקטרוניקה מתוחכמים וטכנולוגיות אחרות ששימשו לבניין הכוח הצבאי של הארגון ובמרכזם גם לפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים (מל"טים).

קבוצת "סטארס גרופ הולדינג" נמצאת בבעלות קמל מוחמד אמחז ויו"ר החברה הוא עיסאם מוחמד אמחז. בנוסף לעסקיה בלבנון, הקבוצה מחזיקה חברות בת בדובאי, איחוד האמירויות וסין, לצורך רכישת מנועים, מוצרי תקשורת וציוד ניווט מחברות בארצות הברית, אסיה, קנדה ואירופה תוך שימוש בתעודות יבוא כוזבות ושיטות הונאה אחרות בכדי להימנע ממגבלות הייצוא באותן מדינות.

הקבוצה משתמשת בין השאר בתשתיות של חברות הבת ובהן סניפי "סטארס תקשורת" שמפעילה רשת חנויות תקשורת ומחסני ייבוא בשטח הדיוטי פרי של שדה התעופה ואזור הסחר החופשי והדיוטי של הנמל הימי של ביירות.

בנוסף זיהתה מחלקת האוצר גם מספר אנשי חיזבאללה ובהם עלי זייתר ואיימן איברהים שעבדו ישירות עם מנהלי הרשת של אותה קבוצה בכדי להקל על פעילויות הרכש הביטחוני מטעם החיזבאללה.

האם המחסן בנמל הימי בביירות, שבו אירע הפיצוץ, שימש את מנגנון הפיגועים של החיזבאללה?

בלבנון מנסים להבין עדיין, מה הביא לפיצוץ האדיר בנמל ביירות שהביא לרעידת אדמה מקומית בעוצמה של 4.5 בסולם ריכטר, עוצמה השווה לפיצוץ 400 טון TNT. מטבע הדברים, כשאירע הפיצוץ האדיר, עלה החשד המידי כי מדובר באחד ממחסני קליטת האמל"ח של החיזבאללה שאולי משמש את מפעלי הטילים שהקים בביירות כדג' אותו מערבל של חומר הודף החיוני לשיפור ביצועי המנוע של הרקטות במסגרת פרויקט דיוק הטילים שחשף רוה"מ נתניהו במרחב החוף של ביירות.

הלילה כבר דיווחו מקורות בלבנון כי במחסן אוחסנו למעלה מאלפיים טונות של אמוניום חנקתי שהוחרמו מספינת מטען ואוחסנו במקום כבר משנת 2014. בהמשך גם נחשפה תמונה שמתאימה לתצורת המחסן ובה נצפו עבודות ריתוך על הדלתות כאשר במחסן זוהתה נוכחות טונות של שקי אמוניה מתוצרת חברה בשם  "Nitroprill" שמתמחה באספקת חומרי נפץ לתעשיית הכרייה. השם של החברה עלה בשנת 2004 במהלך חשיפת תא של הג'יהאד העולמי באוסטרליה שתכנן להוציא לפועל סדרה של פיגועי תופת במספר אתרים תוך שימוש בצידניות גלידה ובהם חומר נפץ מתוצרת "ניטרופריל".

בשטר המטען של הספינה צויין כי את האספקה ביצעה חברה מגיאורגיה בשם "RUSTAVI AZOT". ביקור באתר האינטרנט של החברה מוצא זהות בין שקי האומוניום החנקתי לשקים שתועדו במחסן 12 בנמל ביירות. החברה טוענת כי לא יצרה באותה תקופה את האמוניום. האם היה פה יבוא ממקור אחר שנארז תחת שם החברה הגיאורגית?

הבלוג מצא שחברה בדרום אמריקה משווקת אף היא את אותו חומר תחת השם "Nitro prill". לחיזבאללה עסקי הברחות והלבנות כספים שהוא מנהל זה שנים מדרום אמריקה, האם מדובר רק במקרה?

אמוניום חנקתי (נקרא גם אמוניום ניטראט) נמצא בשימוש רב בחקלאות כדשן עם תכולת חנקן גבוהה אך משמש בתכונותיו כמחמצן חזק גם לשם יצירת חומרי נפץ וחומר הודף לתעשיית הטילים ולכן נמצא בהגבלות יבוא / יצוא בחלק ממדינות שבהם מתקיימת פעילות הקשורה לטרור.

העובדה כי מדובר כנראה במשלוח שהוחרם כבר לפני מספר שנים, הביאה אותנו להיזכר בשורה של חשיפות מאותה תקופה, שנקשרו לארגון החיזבאללה ולמעבדות נפץ שהקים בחו"ל באמצעות שילוח ימי של טונות של אמוניום חנקתי למדינות בסיס בים התיכון ובדרום אסיה.

בינואר 2012 נעצר בפאתי בנגקוק, תאילנד, אטריס חוסין כשברשותו מחסן ובו 3 טון של דשן כימי (אמוניום חנקתי) שהיו מיועדים, על פי החקירה, להרכבת מטעני תופת. החומר הוסלק בקופסאות של מאווררים חשמליים שהוברחו לבנגקוק והיו מיועדים למעבדות נפץ שבהן תכנן הארגון להרכיב מטעני נפץ ולשלח מפגעים אל יעדים ישראליים מקומיים ובמדינות שכנות כדי שינקמו את מותו של רמטכ"ל החיזבאללה, עימאד מורנייה.

ביולי 2012 נעצר בלימסול חוסאם טאלב יעקוב, אזרח שוודי שנשלח לקפריסין ולעוד מספר מדינות באירופה על מנת לעקוב אחר יעדים ישראליים כחלק מאותה תכנית.

ביוני 2015 כבר עצרה משטרת לרנקה את חוסיין באסם עבדאללה, צעיר בן 26 ממוצא לבנוני המחזיק גם באזרחות קנדית. עם מעצרו אותרו במרתף ביתו כמה טונות של דשן כימי (אמוניום חנקתי) המשמש לייצור מטעני חבלה מאולתרים. החקירה העלתה כי מדובר בפעיל חיזבאללה שניסה להקים על אדמת קפריסין מעבדת חבלה שתשמש לפיגוע תופת כנגד יעדים ישראליים. יחד עמו נעצר גם אזרח לבנוני בן 62 בעל דרכון קפריסאי שהיה אחראי על הקליטה והשחרור של אותו משלוח שנשלח מנמל ביירות בלבנון לנמל לרנקה כשהוא מוסלק בתוך משלוח של שקי קרח.

ב-2015 חשפו כוחות הביטחון בבריטניה ארבעה מפעלים סודיים שניהל החיזבאללה בפאתי לונדון, עם טונות של אמוניום חנקתי לייצור מטעני נפץ שהוסלקו באלפי חבילות קרח חד פעמיות. הערכה היא שהחקירה בקפריסין היא שהובילה לחשיפה בבריטניה.

המקרים שהדגמנו מצביעים על העיסוק הישיר של מנגנוני החיזבאללה עם אחזקה ושימוש באמוניום חנקתי לצרכי טרור ולכן קיימת גם האפשרות שאותו משלוח אמוניום שהוחרם בלבנון ונשמר במחסן בנמל כבר בשנת 2014, היה במקור שייך לארגון החיזבאללה.

בממשל הלבנוני כבר מדברים על ועדה מיוחדת שתחקור את הפיצוץ בנמל בביירות ולבדוק כיצד אוחסן בנמל מלאי של מאות טונות של אמוניום חנקתי.

תיעוד שקי האמוניה במחסן בנמל ביירות:

שטר המטען:

תיעוד ההתאמה עם החברה מגיאורגיה:

פרטים חדשים על פרויקט המנהור האיראני בגבול סוריה – עיראק

מרבית מהמנהרות שבונה איראן בגבול עיראק-סוריה, שייכות לתקופה שבה שלט דאעש באזור, כך על פי מקור מקומי שהתראיין לערוץ האופוזיציה הסורי. אל אלו נוספו לאחרונה מנהרות חדשות שנחפרו על ידי המיליציות האיראניות ומקושרות כעת זו אל זו.

המקור הדגיש כי חלק מהמנהרות המקשרות בין סוריה ועיראק הורחבו והותאמו למעבר משאיות, כך שיוכלו לשמש למעבר יבשתי של אמצעי לחימה, הרחק מעיני מטוסי הסיור הקואליציוניים והישראליים. על פי המקור, למשטר אסד אין תפקיד בפרויקט ואסור לו להתערב בעבודת המיליציות, למעט לגורמים הפועלים בעבור מטה משמרות המהפכה בדמשק ומספקים אמצעים שונים כדג': אמצעי קידוח, ציוד הנדסי ופתרונות לוגיסטיים אחרים.

המיליציות האיראניות מנסות להגן על עצמן על ידי התאמת המנהרות גם כחדרי פיקוד ואירוח ולמנהרות נכנסים רק אנשים ספציפיים ובעיקר משלוחי טילים שנכנסים מעיראק.

ראוי לציין כי המיליציות האיראניות חשופות כל הזמן לתקיפות אוויריות של ישראל ומטוסי הקואליציה הבינלאומית והתקיפות מרוכזות בעיקר כנגד אתרים אסטרטגיים חשובים, במיוחד באזור הכפרי של העיר אל-בוכמאל, ממזרח לדיר אל-זור.

חשיפה ראשונה: חמאס ניסה להקים בסודאן שלוחה למשימות מודיעין באפריקה , תכנון פיגועים ופרויקטים לבניין הכוח של הזרוע הצבאית

מוחמד רמדאן עבד אלגפור ("אבו אשרף"), פעיל בכיר באגף המודיעין הצבאי של מחלקת הבינוי בחמאס, זרוע העוסקת בבניין הכוח הצבאי של הארגון, ניצל את תפקידו כראש "קרן הסטודנטים הפלסטינים בסודן", עמותה המסייעת במימון לימודים בסודן, כסיפור כיסוי לפעילות צבאית על אדמת סודאן. אלגפור פעל בכפיפות לחאלד אל-באשירי – ראש אגף המודיעין הצבאי של מחלקת הבינוי של החמאס, שגורש לאחרונה מטורקיה ועבר לפעול מלבנון.

אלגפור בעל תואר בהנדסת חשמל, משתמש בהשכלתו זו להדרכה בייצור ותפעול כלי נשק וחומרי נפץ. בנוסף, עוסק גם בזיוף מסמכים כתמיכה בפעילים שהוא מגייס.

כראש תחנת חמאס בחרטום, העביר לאנשי קשר מטעם חמאס עזה ולמפקדותיהם בטורקיה ולבנון, עדכונים שוטפים על תכניות העבודה והמשימות שביצע. בנוסף, נפגש באופן קבוע עם סייענים שגויסו ברחבי אפריקה, בניהם גם תושבים בעלי אזרחות זרה (תימן, סודן ואחרים) שעברו תכנית הכשרה מיוחדת הכוללת לימוד השפה העברית ואיסוף מודיעין ממקורות גלויים כדג' מדיה חברתית, אתרי אינטרנט ואתרי חדשות במטרה לייצר תשתיות מבצעיות לפיגועים כנגד אינטרסים ישראליים ברחבי אפריקה.

בנוסף, רקם הפעיל קשרים גם עם ארגוני טרור מקומיים במסגרת מימוש אותם יעדים של החמאס. פעילות זו כללה גם גיוס והכשרת סטודנטים פלסטינים על אדמת סודאן, הכשרה שנתנה ע"י אנשי מנגנון הביטחון של החמאס, שהוצבו בחרטום בכסות מלגות לימוד.

מעצרו מתבצע כאמור, בפברואר השנה, במקביל למפגש שעורך רוה"מ ישראל, בעיר אנטבה שבאוגנדה, עם מנהיג סודן עבד אל-פתאח אל-בורהאן העומד בראש הממשל הזמני בסודאן. הפגישה היוותה אבן דרך לשת"פ ואינטרסים שאת אותותיו התחלנו לראות כבר בסוף 2019, בהחלטה של סודאן לסגור את משרדי חמאס בחרטום, מעצר ראשי תשתית הטרור ופתיחת נתיב טיסה מעל לסודן.