האם המחסן בנמל הימי בביירות, שבו אירע הפיצוץ, שימש את מנגנון הפיגועים של החיזבאללה?

בלבנון מנסים להבין עדיין, מה הביא לפיצוץ האדיר בנמל ביירות שהביא לרעידת אדמה מקומית בעוצמה של 4.5 בסולם ריכטר, עוצמה השווה לפיצוץ 400 טון TNT. מטבע הדברים, כשאירע הפיצוץ האדיר, עלה החשד המידי כי מדובר באחד ממחסני קליטת האמל"ח של החיזבאללה שאולי משמש את מפעלי הטילים שהקים בביירות כדג' אותו מערבל של חומר הודף החיוני לשיפור ביצועי המנוע של הרקטות במסגרת פרויקט דיוק הטילים שחשף רוה"מ נתניהו במרחב החוף של ביירות.

הלילה כבר דיווחו מקורות בלבנון כי במחסן אוחסנו למעלה מאלפיים טונות של אמוניום חנקתי שהוחרמו מספינת מטען ואוחסנו במקום כבר משנת 2014. בהמשך גם נחשפה תמונה שמתאימה לתצורת המחסן ובה נצפו עבודות ריתוך על הדלתות כאשר במחסן זוהתה נוכחות טונות של שקי אמוניה מתוצרת חברה דרום אמריקאית בשם "Nitroprill" שמתמחה באספקת חומרי נפץ לתעשיית הכרייה.

אמוניום חנקתי (נקרא גם אמוניום ניטראט) נמצא בשימוש רב בחקלאות כדשן עם תכולת חנקן גבוהה אך משמש בתכונותיו כמחמצן חזק גם לשם יצירת חומרי נפץ וחומר הודף לתעשיית הטילים ולכן נמצא בהגבלות יבוא / יצוא בחלק ממדינות שבהם מתקיימת פעילות הקשורה לטרור.

השם של החברה עלה בשנת 2004 במהלך חשיפת תא של הג'יהאד העולמי באוסטרליה שתכנן להוציא לפועל סדרה של פיגועי תופת במספר אתרים תוך שימוש בצידניות גלידה ובהם חומר נפץ מתוצרת "ניטרופריל".

העובדה כי מדובר כנראה במשלוח שהוחרם כבר לפני מספר שנים, הביאה אותנו להיזכר בשורה של חשיפות מאותה תקופה, שנקשרו לארגון החיזבאללה ולמעבדות נפץ שהקים בחו"ל באמצעות שילוח ימי של טונות של אמוניום חנקתי למדינות בסיס בים התיכון ובדרום אסיה.

היבוא מברזיל מרמז אולי אף הוא על החיזבאללה לאור עסקי ההברחות והלבנות הכספים שניהל לאורך השנים בדרום אמריקה ובפרט במשולש הגבולות עם ברזיל.

בינואר 2012 נעצר בפאתי בנגקוק, תאילנד, אטריס חוסין כשברשותו מחסן ובו 3 טון של דשן כימי (אמוניום חנקתי) שהיו מיועדים, על פי החקירה, להרכבת מטעני תופת. החומר הוסלק בקופסאות של מאווררים חשמליים שהוברחו לבנגקוק והיו מיועדים למעבדות נפץ שבהן תכנן הארגון להרכיב מטעני נפץ ולשלח מפגעים אל יעדים ישראליים מקומיים ובמדינות שכנות כדי שינקמו את מותו של רמטכ"ל החיזבאללה, עימאד מורנייה.

ביולי 2012 נעצר בלימסול חוסאם טאלב יעקוב, אזרח שוודי שנשלח לקפריסין ולעוד מספר מדינות באירופה על מנת לעקוב אחר יעדים ישראליים כחלק מאותה תכנית.

ביוני 2015 כבר עצרה משטרת לרנקה את חוסיין באסם עבדאללה, צעיר בן 26 ממוצא לבנוני המחזיק גם באזרחות קנדית. עם מעצרו אותרו במרתף ביתו כמה טונות של דשן כימי (אמוניום חנקתי) המשמש לייצור מטעני חבלה מאולתרים. החקירה העלתה כי מדובר בפעיל חיזבאללה שניסה להקים על אדמת קפריסין מעבדת חבלה שתשמש לפיגוע תופת כנגד יעדים ישראליים. יחד עמו נעצר גם אזרח לבנוני בן 62 בעל דרכון קפריסאי שהיה אחראי על הקליטה והשחרור של אותו משלוח שנשלח מנמל ביירות בלבנון לנמל לרנקה כשהוא מוסלק בתוך משלוח של שקי קרח.

ב-2015 חשפו כוחות הביטחון בבריטניה ארבעה מפעלים סודיים שניהל החיזבאללה בפאתי לונדון, עם טונות של אמוניום חנקתי לייצור מטעני נפץ שהוסלקו באלפי חבילות קרח חד פעמיות. הערכה היא שהחקירה בקפריסין היא שהובילה לחשיפה בבריטניה.

המקרים שהדגמנו מצביעים על העיסוק הישיר של מנגנוני החיזבאללה עם אחזקה ושימוש באמוניום חנקתי לצרכי טרור ולכן קיימת גם האפשרות שאותו משלוח אמוניום שהוחרם בלבנון ונשמר במחסן בנמל כבר בשנת 2014, היה במקור שייך לארגון החיזבאללה.

בממשל הלבנוני כבר מדברים על ועדה מיוחדת שתחקור את הפיצוץ בנמל בביירות ולבדוק כיצד אוחסן בנמל מלאי של מאות טונות של אמוניום חנקתי.

תיעוד שקי האמוניה במחסן בנמל ביירות:

הסנקציות האמריקאיות על אלומיניום, מרכיב מרכזי במניעת שיקום מרכז הצנטריפוגות במתקן הגרעיני בנתנז

לאחרונה צוטט גורם מודיעיני שהעריך כי הפיצוץ בנתנז יביא לעיכוב של עד שנתיים בתכנית הגרעין.

אנשי המחקר של הבלוג "אינטלי טיימס" העריכו כי כדי לעכב בשנה עד שנתיים את תכנית העשרת האורניום הרי שחבלה במרכז הצנטריפוגות בנתנז לא תספיק אלא אם תהיה חלק מרכזי בקמפיין רחב יותר שיתמקד גם בשורה של מתקנים המזוהים עם "שרשרת האספקה" של פרויקט הגרעין של איראן וניתן יהיה לפגוע בהם באמצעים מגוונים, שאינם רק תקיפה אווירית אלא סנקציות ומלחמה חשאית.

שרשרת אספקה או "רשת לוגיסטית" היא מערכת מתואמת שהקימו האיראנים ומתבססת על ארגונים, אנשים, פעילויות, מידע ומשאבים המעורבים באספקת מוצר או שירות חיוני לפרויקט הגרעין. במקרה של המתקן בנתנז מדובר על רכישת חומרים ותשתיות חיוניות כדג': מכשירי מדידה מדויקים, מנועים וחומרי גלם לייצור והרכבה של צנטריפוגות.

בפיצוץ בנתנז איבדה איראן את יכולת התמיכה והפיתוח הסדרתי של צנטריפוגות מתקדמות מדור 6 ו-9 וכנראה גם כ-30 צנטריפוגות מתקדמות שנמצאו בשלב ההרצה והיו אמורים לעבור לאחד מאתרי הגרעין ולאפשר לאיראנים להכפיל בפרק זמן קצר את יכולת העשרת האורניום.

כדי לייצר אלפי סרכזות של צנטריפוגות יש צורך ביבוא או ייצור מקומי של חומר הגלם המרכזי שהוא אלומיניום. האלומיניום עובר למפעלי מתכת או עיבוד שבבי עד שהוא מגיע בתצורה גלילית למרכז הצנטריפוגות בנתנז. במרכז נדרשים עוד מרכיבים וכל אלו חוסים ברשימת הסנקציות על איראן תחת ההגדרה "מוצרים דואליים", מוצרים שעלולים לשמש לצורך פיתוח נשק השמדה המוני. מי שמנהל את מאמץ הייצור של הצנטריפוגות הוא מוחמד פח'רי-זאדה העומד בראש חברת TESA ועושה זאת באמצעות חברות קדמיות ומפעלי ייצור וחיתוך ברחבי טהרן ואיראן.

כדי לייצר את הצנטריפוגות, צריך קודם כל מוצרי אלומיניום שאותם ייבאה איראן, עד לאחרונה, ממפעלים בסין אולם בשנתיים האחרונות הקימה סין על אדמת איראן, מפעל אלומיניום מתקדם, בעיר למרד, שנשיא איראן חנך בעצמו ב- 23 באפריל 2020 . הקומפלקס נועד לעקוף את הסנקציות על ייבוא אלומיניום מסין ולספק לתעשייה האזרחית והצבאית של איראן את החומר הנדרש לייצור טילים, צנטריפוגות וגם מכוניות מתוצרת מקומית.

במקרה או שלא, חווה המפעל במהלך החודש האחרון שריפה מאוד משמעותית שנסיבותיה טרם הובררו אך נקשרו בגדול לפיצוץ כזה או אחר של שנאי חשמל או בלון גז.

פרטים חדשים על פרויקט המנהור האיראני בגבול סוריה – עיראק

מרבית מהמנהרות שבונה איראן בגבול עיראק-סוריה, שייכות לתקופה שבה שלט דאעש באזור, כך על פי מקור מקומי שהתראיין לערוץ האופוזיציה הסורי. אל אלו נוספו לאחרונה מנהרות חדשות שנחפרו על ידי המיליציות האיראניות ומקושרות כעת זו אל זו.

המקור הדגיש כי חלק מהמנהרות המקשרות בין סוריה ועיראק הורחבו והותאמו למעבר משאיות, כך שיוכלו לשמש למעבר יבשתי של אמצעי לחימה, הרחק מעיני מטוסי הסיור הקואליציוניים והישראליים. על פי המקור, למשטר אסד אין תפקיד בפרויקט ואסור לו להתערב בעבודת המיליציות, למעט לגורמים הפועלים בעבור מטה משמרות המהפכה בדמשק ומספקים אמצעים שונים כדג': אמצעי קידוח, ציוד הנדסי ופתרונות לוגיסטיים אחרים.

המיליציות האיראניות מנסות להגן על עצמן על ידי התאמת המנהרות גם כחדרי פיקוד ואירוח ולמנהרות נכנסים רק אנשים ספציפיים ובעיקר משלוחי טילים שנכנסים מעיראק.

ראוי לציין כי המיליציות האיראניות חשופות כל הזמן לתקיפות אוויריות של ישראל ומטוסי הקואליציה הבינלאומית והתקיפות מרוכזות בעיקר כנגד אתרים אסטרטגיים חשובים, במיוחד באזור הכפרי של העיר אל-בוכמאל, ממזרח לדיר אל-זור.

באיראן מדווחים על "חשוד מרכזי" בפיצוץ ההרסני במרכז הצנטריפוגות להעשרת אורניום בנתנז

הערב פורסם בערוץ המזוהה עם משמרות המהפכה כי חקירת הפיצוץ במרכז התקנת הצנטריפוגות בנתנז הובילה לחברה בשם "מאהר הנדסה", חברה שפועלת מלב טהראן ומשמשת כקבלנית מורשית ע"י ארגון המחקר האיראני למדע וטכנולוגיה ומשרד ההגנה והלוגיסטיקה של איראן.. החברה, כך על פי הפרסום, הייתה מעורבת בהקמת מעבדות הכיול ומכשירי המדידה ב"מרכז בחינות הצנטריפוגות" בנתנז.

במסגרת חקירת גורמי ביטחון הפנים, עלה שמו של ארשאד קרימי, המייסד והמנכ"ל של חברת "מהאר הנדסה". חברה זו נחשבת לאחת מהחלוצות באיראן בתחום הכיול והמדידה. המהנדס קרימי סיים את לימודיו בתחום הנדסת מכונות והחל לעסוק בנושאים הקשורים למדידת וכיול מדויקים בענף הביטחון ועד 1991 ביחידת ציוד המדידה המדויק.
בהמשך עבר קורסים מיוחדים במרכזים שונים ברחבי אירופה ובשנת 2001, הוסמך כמומחה בברלין, גרמניה.
לאחר מכן נכנס למגזר הפרטי ועבד בתחום המכשור המדויק בתעשיית הרכב. בהמשך הקים את חברת "מהאר הנדסה" ועבד כקבלן יועץ לאספקת ציוד מעבדה למרבית המעבדות באיראן ובהן גם לחברת הרכב האיראנית "חודרו איראן" ומעבדות רבות הקשורות לתעשיות הביטחוניות.

עובדה זו איננה שוללת את האפשרות כי מטען החבלה שעל פי החשד הוטמן במוצרי החברה, הוטמן בכלל במסגרת "מבצע עוקץ" שאולי קרימי היה קורבן תמים שלו או "מבצע פריצה" למחסני החברה ולאו דווקא באמצעות גיוסו כסוכן שיחדיר בעצמו את המטען.

ממה שניתן ללמוד עד עתה, מדובר בחברה איראנית שהוקמה במטרה להימנע מרכישת מוצרים מחוץ לאיראן ולייצר פתרונות מבית, כנראה כחלק מהתמודדות עם ההגבלות על יבוא מכשירי מדידה מדויקים. החברה מעניקה גם ליווי רציף הכולל תמיכה, תיקון ושדרוג מכשירים קיימים.

באתר החברה ניתן למצוא מידע על השירותים ההנדסיים ועל הלקוחות של החברה. בין השאר עולה כי החברה סיפקה מוצרים גם לתעשייה האווירית ולתעשיית הרכב ובמסגרתה גם למפעל ההרכבה של חברת "SAIPA" בטהראן שגם בה אירע בחודש האחרון פיצוץ מסתורי.

חשיפה ראשונה: חמאס ניסה להקים בסודאן שלוחה למשימות מודיעין באפריקה , תכנון פיגועים ופרויקטים לבניין הכוח של הזרוע הצבאית

מוחמד רמדאן עבד אלגפור ("אבו אשרף"), פעיל בכיר באגף המודיעין הצבאי של מחלקת הבינוי בחמאס, זרוע העוסקת בבניין הכוח הצבאי של הארגון, ניצל את תפקידו כראש "קרן הסטודנטים הפלסטינים בסודן", עמותה המסייעת במימון לימודים בסודן, כסיפור כיסוי לפעילות צבאית על אדמת סודאן. אלגפור פעל בכפיפות לחאלד אל-באשירי – ראש אגף המודיעין הצבאי של מחלקת הבינוי של החמאס, שגורש לאחרונה מטורקיה ועבר לפעול מלבנון.

אלגפור בעל תואר בהנדסת חשמל, משתמש בהשכלתו זו להדרכה בייצור ותפעול כלי נשק וחומרי נפץ. בנוסף, עוסק גם בזיוף מסמכים כתמיכה בפעילים שהוא מגייס.

כראש תחנת חמאס בחרטום, העביר לאנשי קשר מטעם חמאס עזה ולמפקדותיהם בטורקיה ולבנון, עדכונים שוטפים על תכניות העבודה והמשימות שביצע. בנוסף, נפגש באופן קבוע עם סייענים שגויסו ברחבי אפריקה, בניהם גם תושבים בעלי אזרחות זרה (תימן, סודן ואחרים) שעברו תכנית הכשרה מיוחדת הכוללת לימוד השפה העברית ואיסוף מודיעין ממקורות גלויים כדג' מדיה חברתית, אתרי אינטרנט ואתרי חדשות במטרה לייצר תשתיות מבצעיות לפיגועים כנגד אינטרסים ישראליים ברחבי אפריקה.

בנוסף, רקם הפעיל קשרים גם עם ארגוני טרור מקומיים במסגרת מימוש אותם יעדים של החמאס. פעילות זו כללה גם גיוס והכשרת סטודנטים פלסטינים על אדמת סודאן, הכשרה שנתנה ע"י אנשי מנגנון הביטחון של החמאס, שהוצבו בחרטום בכסות מלגות לימוד.

מעצרו מתבצע כאמור, בפברואר השנה, במקביל למפגש שעורך רוה"מ ישראל, בעיר אנטבה שבאוגנדה, עם מנהיג סודן עבד אל-פתאח אל-בורהאן העומד בראש הממשל הזמני בסודאן. הפגישה היוותה אבן דרך לשת"פ ואינטרסים שאת אותותיו התחלנו לראות כבר בסוף 2019, בהחלטה של סודאן לסגור את משרדי חמאס בחרטום, מעצר ראשי תשתית הטרור ופתיחת נתיב טיסה מעל לסודן.

 

בין פרסי ביטחון ישראל למבצעי המוסד

לפני מספר ימים הוכרזו הזוכים בפרס ביטחון ישראל לשנת 2020.

במסגרת זו הובלט פרס מפעל חיים ל-א' מהמוסד, על יזום פתרונות טכנולוגיים בסביבת הסייבר. א', תואר כמי שפיתח תורה מובילה בעולם בסייבר ובחר לתרום את כישוריו למוסד (זרוע הסייבר המבצעית – סייבר התקפי). עוד נחשף כי את סמינרי הסייבר שלו הוא מעביר גם לארגון מקביל למוסד, בעולם – בהקשר זה בין הארגונים היחידים שסביר לישראל יש הסכם שת"פ בסייבר זה המודיעין האמריקאי (ה-NSA  וה-CIA).

כשמדברים על טכנולוגיות במוסד, מתייחסים בדר"כ לאגף הטכנולוגיה ולזרוע הסייבר המבצעית. מדובר ביחידות שנשענות על כ"א צעיר, מוכשר וממודר שצמח ברובו ביחידות הטכנו-מבצעיות של אמ"ן ובראשם יחידה 8200.

באותו מעמד, ניתן פרס נוסף למוסד במסגרת פרויקט ששותפים לו גם חברת רפאל, חיל האוויר ויחידת האיסוף המרכזית באגף המודיעין ומקנה לצה"ל יכולות ייחודיות. אם נאפיין את הקבוצה נמצא יכולות אוויר ומודיעין (חוזי / אותות) לתמיכה במבצעים רחוקים.

החוד המבצעי של המוסד מורכב, על פי פרסומים זרים, מהפעלה על הקרקע של יחידות כדג': צומת (רשת הסוכנים של המוסד), קיסריה (חיסולים), ונביעות (מבצעי הטמנה ופריצה) ועד זרוע הסייבר המבצעית ( מבצעים התקפיים בסייבר).

ביולי 2019, הוענק פרס ביטחון ישראל לצוות שהוביל את מבצע הפריצה של המוסד לארכיון הגרעין האיראני. בנימוקי הפרס צויין כי המבצע מומש "תוך הפגנת חדשנות טכנולוגית, תעוזה ודבקות במטרה". במסגרת הטקס חשף נתניהו כי אישר את פעולת המוסד להבאת ארכיון הגרעין הסודי של איראן לישראל מתוך מחשבה – שחשיפת התכנית תסייע לשכנע את נשיא ארה"ב לצאת מהסכם הגרעין המסוכן עם איראן. נתניהו ציין כי שיתף את נשיא ארה"ב ברעיון המבצע, בעת שפגש אותו בדאבוס (ב-25 בינואר 2019), עוד לפני שהוא בוצע (לפי הפרסומים, בליל ה-31 בינואר). "אמרתי לו שאני מתכוון לשלוח את אנשינו ללב טהרן – להביא את הארכיון. הוא שאל אותי האם זה מסוכן. אמרתי לו שיש בזה סיכון לא מבוטל, אבל שהתוצאה מצדיקה את הסיכון. ולכן, כשהבאתי אליו אחרי המבצע לחדר הסגלגל ב'בית הלבן' את הממצאים העיקריים שחשפנו בארכיון – הוא כבר ידע במה מדובר". בדבריו ביולי 2019, מיקד נתניהו את הדגש על הפעילות האיראנית במתקני העשרת האורניום כשציין בהקשר זה כי: "איראן הודיעה שחצתה את רף האורניום המועשר של 300 ק"ג. זהו צעד מתריס נוסף, בשאיפתה לייצר נשק גרעיני. ישראל לא תאפשר לאיראן לייצר נשק גרעיני" – האם סימן את המטרה הבאה ?

בין טהרן של "כאן" לטהראן של איראן

זה התחיל ב-25 ביוני בשריפת שנאי והפסקת חשמל ברוב חלקי העיר שיראז ובפיצוץ מסתורי בבסיס "ארגון התעשיות האוויריות – חוג'יר" המארח את קבוצת "שהיד חמת תעשיות", העוסקת בייצור טילי קרקע-קרקע וקבוצת "שהיד בעקרי", העוסקת בייצור דלק למנועי טילים והמשיך במקביל.

ב-30 ביוני דווח גם על פיצוץ גז קטלני בקליניקה בלב טהראן אולם במקרה אחד לפחות, ב-2 ביולי, במתקן הגרעין בנתנז, לא היה ספק, הנזק העצום שתועד מהחלל במרכז צנטריפוגות והודעת "לקיחת אחריות" שנשלחה על ידי קבוצה אלמונית בשם "צ'יטות המולדת", הבהירו כי מדובר במה שנראה כתחילתו או שיאו של קמפיין חדש במאבק לסיכול פרויקט הגרעין האיראני, פרק שמתמקד, כך נראה, בתשתיות שאיראן איננה יכולה לקבור מתחת לאדמה אבל חשובה להמשך פיתוח תכנית הגרעין והטילים של איראן.

אם זה לא מספיק, את הפיצוצים באיראן החלה ללוות, בתזמון מוצלח מבחינתה, גם סדרת ריגול ישראלית בערוץ "כאן", בשם "טהראן",  שהצליחה לצבוע בצבעי דמיון עזים את הדיווחים על פיצוצים שונים באיראן. זה החל בעיקר בעקבות דיווח על פיצוץ בתחנת חשמל בשיראז ובהמשך באתרים אסטרטגיים אחרים בטהראן ונקשר מיד לתסריט הסדרה המתאר סוכנת מוסד שנשלחת למשימה חשאית בטהראן על מנת לפרוץ, דרך מימד הסייבר, לתחנת החשמל המרכזית של טהראן וזאת במטרה לשתק את מערכות ההגנה ולאפשר את תקיפת מתקני הגרעין של איראן. בהמשך היא אף נעזרת בגורמי אופוזיציה ופועלת לאפשר לצוות לוחמי מוסד לחדור את מערך האבטחה של אתר טילים במטרה לחבל במתקניו.

גורם מודיעין בכיר במזרח התיכון:

בתקשורת האמריקאית הסתמכו לאחרונה על מי שזוהה כ"גורם מודיעין בכיר במזה"ת". אותו גורם הצביע על הפיצוץ בנתנז (כנראה גם לאור צילומי הלוויין שנחשפו באותם ימים) כמבצע חבלה ישראלי באמצעות מטען שהוטמן במרכז והביא לנזק תשתיתי משמעותי שמשמעותו לאיראנים ,עיכוב משמעותי של כשנה עד שנתיים בתכנית הגרעין של איראן. בנוסף, הכחיש הגורם כל קשר לפיצוצים שאירעו, באותם ימים, במרחב טהראן.

כשמדברים על גורם מודיעיני במזה"ת שמתדרך כתבים בהקשר האיראני, עולות שלוש אופציות בסדר יורד: "המוסד" הישראלי, המודיעין האמריקאי ובקצה הסבירות "שותף סוד" משירות מודיעין ידידותי ערבי.

פעולה שכזו, אם נשענה על הטמנה ופיצוץ "מטען חבלה", הרי שהייתה מחייבה רגלים על הקרקע ובמצב שכזה, לא סביר שהגורם שביצע היה משגר שעתיים קודם "הודעת לקיחת אחריות" לערוץ הBBC בפרסית אלא אם ידע שהפיצוץ שהולך להתרחש כבר נשלט באופן מרוחק.

תקדים לתדרוך על מבצע חשאי של ישראל באיראן ראינו בעקבות מבצע המוסד להבאת "ארכיון הגרעין" מטהראן. את התדרוך ניהל רוה"מ נתניהו במרחק שלושה חודשים מיום הביצוע ובמחיר ביקורת נוקבת מצד בכירים בקהילת המודיעין הישראלית, בהמשך, תודרכו באופן אישי גם כתבים זרים.

כעת נותרנו עם השאלה, מה בדיוק הייתה מטרת התדרוך של אותו גורם וכיצד היא עולה בקנה אחד עם הודעת האחריות ששיגרה, סמוך ל"שעת הפיצוץ", קבוצה איראנית בשם "צ'יטות המולדת", למייל של כתב ה- BBC בשפה הפרסית.  לכאורה יש פה סתירה בין הרצון של "הגורם המבצע" להרחיק עצמו מהפיצוץ, באמצעות מה שנראה כשימוש ב"פיקציה" ומצד שני ציטוט, ממי שחייב היה להיות "שותף סוד", שמזהה את "הגורם המבצע" .

בדרך כלל  "שותפי הסוד" של ישראל ב"מבצעים המיוחדים" במרחב איראן הם האמריקאים. פקיד ישראלי בכיר ידע לספר כי בקהילת המודיעין האמריקנית ובבית הלבן הכירו את המבצע המוסד להשגת "ארכיון הגרעין האיראני" וכי ישראל עדכנה את ארה"ב מיד לאחר שהסתיים בהצלחה. אם כך, הייתכן שהגורם הבכיר מארגון ביון במזה"ת, היה לפחות במקרה אחד,  אמריקאי ?

על פי הפרסומים, מוקד הפיצוץ היה בתוך מרכז הצנטריפוגות אולם צילומי לוויין עדכניים זיהו את מוקד הפיצוץ בצמוד ליחידת גיבוי בכניסה, מה שמעלה את האפשרות כי מדובר ביחידה .

ציטוט נוסף שזכה לכותרת הוא כי הפיצוץ בנתנז יביא לעיכוב של עד שנתיים בתכנית הגרעין, טענה שנכונה רק בחלקה שכן יכולת העשרת האורניום של איראן היא כבר עובדה מוגמרת, העיכוב היחידי בהנחה והאיראנים לא בנו מרכז דומה גם בפורדו הוא ביכולת לקצר את תהליך העשרת האורניום ולפרוץ לפצצה תוך חודשים בודדים, אם בהסתר או בעקבות הפרת הסכם הגרעין.

כדי שפיצוץ במתקן העשרה יביא לעיכוב של שנה עד שנתיים בתכנית הגרעין הרי שמה שראינו בנתנז הוא רק חלק מקמפיין חבלה רחב יותר שמתמקד בשורה של מתקנים, חלק מ"שרשרת אספקה" של מתקנים מעל לקרקע, שניתן לפגוע בהם ובאמצעים שאינם תקיפה רועשת אווירית.

מהי שרשרת אספקה?

שרשרת אספקה או "רשת לוגיסטית" היא מערכת מתואמת שהקימו האיראנים ומתבססת על ארגונים, אנשים, פעילויות, מידע ומשאבים המעורבים באספקת מוצר או שירות חיוני לפרויקט הגרעין. במקרה של המתקן בנתנז מדובר על רכישת חומרים ותשתיות תמיכה חיוניות כדג': מכשירי מדידה מדויקים, מנועי צנטריפוגות  וחומרי גלם שונים לייצור והרכבה של צנטריפוגות.

מרכז הצנטריפוגות בנתנז תומך באלפי הצנטריפוגות מהדור הישן, שפרוסים בחלקו תת הקרקעי של המתקן אך גם באלף וקצת הצנטריפוגות המתקדמות שהותקנו במתקן התת קרקעי בפורדו.

הערכה היא כי בפיצוץ איבדה איראן את יכולת התמיכה והפיתוח הסדרתי של צנטריפוגות מתקדמות מדור 6 ו-9 וכנראה גם כ-30 צנטריפוגות מתקדמות שנמצאו בשלב ההרצה והיו אמורים לעבור לאחד מאתרי הגרעין ולאפשר לאיראנים להכפיל בפרק זמן קצר את יכולת העשרת האורניום.

אורניום-238 הוא חומר גרעיני שעובר תהליך העשרה שבסופו מצטבר מספיק חומר ביקוע גרעיני לייצור תגובת שרשרת גרעינית. תהליך זה מחייב הפעלה של אלפי סרכזות (צנטריפוגות).

כדי לייצר אלפי סרכזות (צנטריפוגות) יש צורך ביבוא או ייצור מקומי של חומר הגלם המרכזי שהוא אלומיניום. האלומיניום עובר למפעלי מתכת או עיבוד שבבי עד שהוא מגיע בתצורה גלילית למרכז הצנטריפוגות בנתנז. במרכז נדרשים עוד מרכיבים אלקטרוניים וכל אלו חוסים ברשימת הסנקציות על איראן תחת ההגדרה "מוצרים דואליים", מוצרים שעלולים לשמש לצורך פיתוח נשק השמדה המוני.

מבצעי "עוקץ":

חלק גדול מהמוצרים האסורים לרכישה ע"י איראן נרכש בחשאי בזירות סחר אלקטרוניות כדג' עלי באבא" הסיני, ע"י חברות קש שאחריהם עומדים למעשה אנשי משרד ההגנה והלוגיסטיקה האיראני. בהמשך, יעשו המוצרים את דרכם ממחסני היצרן אל נמלי שינוע המטענים ובסופם אל מחסני האספקה של הארגונים התעשייתיים הביטחוניים באיראן.  ארה"ב פועלת לשבש יכולת זו באמצעות הטלת סנקציות על חברות שמזוהות עם פרויקט הגרעין והטילים ולפעמים גם באמצעים אחרים כדג' מבצעי "עוקץ".

מבצע "עוקץ", ממה שלמדנו מהמודיעין האמריקאי, הוא מבצע שבו מזהים דרישה שמקורה במנהל הרכש של משרד ההגנה האיראני ומוצאים לפועל מבצע עם תכלית מאוד ספציפית: פיתוי איש הרכש להגיע למדינת בסיס, הפללתו ומעצרו או לחלופין, ביצוע עסקה שמטרתה למכור למנהל הרכש האיראני, ציוד (מכשירי מדידה, מנועים ויחידות חשמל) "מזוהם" ברכיבי איתור או חבלה כך שניתן יהיה לעקוב אחרי מסלולו עד להטמעתו בתשתית שסומנה מראש והפעלת המטען שהוא נושא עימו באמצעות "מבצע גישה" בסייבר או בשליטה אחרת מרחוק.

אחד מהתסריטים שעלו בעקבות הפיצוץ במרכז הצנטריפוגות בנתנז הוא מבצע מורכב שנוהל לאורך מספר חודשים ותכליתו הייתה להחדיר למרכז הספציפי, באופן ישיר (סוכן) או עקיף (עוקץ), מטען ממולכד, בסמוך או כחלק מיחידת גיבוי חשמלית של המרכז, באופן שהפסקת חשמל מתוזמנת, תביא לשרשרת פעולות שבסופה פיצוץ הרסני.

בחלק מהזירות, דיווחו התושבים גם על הפסקות חשמל. אחת מאותן זירות שלא זכתה לתשומת לב, הייתה בעיר שיראז, בפיצוץ שאירע בתחנת שנאים שמספקת את החשמל גם לארגון תעשיות האלקטרוניקה של איראן, העוסק בפיתוח רכיבים ומכשירי מדידה מדויקים לתעשיית הגרעין כמו גם מערכות לניווט טילים. באיראן דיווחו כי הפיצוץ נגרם כתוצאה משינוי קיצוני בעומס שהופעל על השנאים של התחנה. תחנת הכוח בדרך כלל נשלטת ע"י מערכת בקרה שאמורה לווסת את ההספקים באופן שהמערכת לא תקרוס ובמקרה של שנאים, שלא יתפוצצו.

אלומיניום לייצור צנטריפוגות:

אחד מהחומרים המרכזיים ביותר לייצור צנטריפוגות הוא אלומיניום. מי שמנהל את מאמץ הרכש בעבור המרכז בנתנז הוא מוחמד פח'רי-זאדה שזוהה בסנקציות האמריקאיות כמי שעומד בראש קבוצה בשם TESA ועושה שימוש בחברות בת קדמיות לצורך יבוא חומרי גלם מסין ושימוש במפעלי ייצור וחיתוך ברחבי טהרן ואיראן לצורך העיבוד השבבי של הצנטריפוגות.

אלומיניום 6061-T6 נדרש על ידי איראן לייצור חלקי צנטריפוגה, אך גם לטילים ומרכיבים בפסי הייצור של תעשיות הרכב וזה מוביל אותנו לשני פיצוצים נוספים שאירעו בשבוע האחרון.

ב-7 ביולי מתרחש פיצוץ עץ בשטח מתקן בשם "ספאחאן בראץ" השייך לקונצרן הרכב האיראני "SAIPA". הקונצרן כפוף למשמרות המהפכה ועוסק לאחרונה בשת"פ עם משרד ההגנה האיראני. במפעל קו ייצור חלקי רכב שבקלות יכול לשמש גם לעיבוד אלומיניום שלא לצרכי תעשיית הרכב אלא לצרכים צבאיים.

מדובר באזור תעשייה שנמצא קילומטרים בודדים משני מחסנים חשאיים ששימשו את משרד ההגנה האיראני, האחד, האנגר להסתרת כספות "ארכיון הגרעין" ועוד מחסן שבו נפרקו קונטיינרים עם חומרים גרעיניים מתכנית הגרעין החשאית.

אתמול אירע פיצוץ במפעל חדש לייצור אלומיניום "SALCO" שאיראן השיקה רק לפני כחודשיים ומאפשר לה כעת להתגבר על הסנקציות החלות על ייבוא אלומיניום מסין וזאת באמצעות ייצור עצמי. את המפעל בנתה סין ונשיא איראן חסן רוחאני השיק אותו בעצמו. לא מין הנמנע שהאלומיניום שמיוצר במפעל אמור לספק גם את חומרי הגלם שעימם מייצרים האיראנים צנטריפוגות וחלקי טילים.

כיצד בדיוק התרחש הפיצוץ בנתנז והאם תקיפה בסייבר, של תחנת החשמל המקומית, שימשה למעשה "טריגר" לשרשרת חשמלית שסופה בפיצוץ הרסני?

מתקן העשרת האורניום בנתנז הוא אחד מהקומפלקסים המאובטחים ביותר באיראן. המתקן מוקף גדרות שמסביבן פרוסות מערכות הגנה אווירית. גישה אל המתקן הייתה חייבת לעבור דרך מסופי בדיקה שבסופם שער כניסה שבו מבצעים בדיקות קפדניות לנכנסים, בדרך כלל אלו הם עובדי הארגון לאנרגיה אטומית של איראן אבל גם קבלני שירות שיש להם חוזה עם משרד ההגנה והלוגיסטיקה של איראן ואחראים על שינוע חומרים, תמיכה במערכות החשמל ועבודות בינוי שונות.

כמו כל מתקן תעשייתי, המתקן בנתנז מחולק לאזורים, על פי מנהלות, תהליכי פיתוח, בקרה וייצור שונים כאשר באחד מקצוות המתקן נבנתה גם תחנת משנה חיצונית (תחמ"ש) – מתקן המהווה צומת של קווי הולכה במתח גבוה, לצורכי בקרה ושליטה. בתחנה כזאת, כל הציוד פרוס תחת כיפת השמיים, למעט פונקציות ספציפיות כגון חדר בקרה ויחידת גיבוי באמצעות גנרטור המונע מבנזין או גז. תחנת המשנה הספציפית, כוללת 4 שנאים ראשיים, בסדר גודל של 161 קילוואט וציוד נוסף דרכו מתבצע ניטור צמוד של השנאי בכדי לפקח על העומס הנוכחי.

היחידה שבה אירע הפיצוץ היא היחידה האחראית במתקן העשרה על קליטת צנטריפוגות חדשות, כִּיּוּל הצנטריפוגות באמצעות כלי מדידה שונים והעברתם בהמשך להתקנה בחללי העשרת האורניום התת קרקעיים שבמתקן.

מדובר ביחידת הרצה של צנטריפוגות המורכבת ממבנה מאורך המחולק במקביל לשתי מחלקות:
מחלקה אחת – מחלקה הכוללת מסדרון המוביל לחדרי המעבדות השונות, המצוידות, כל אחת, במתקן הרצה ממוחשב של צנטריפוגות ויחידת עבודה שמעליה ארובה לאוורור שאת פתח יציאתה ניתן לראות גם בצילומי הלוויין.

המחלקה השנייה היא מחלקת בקרה וחשמל – שלאורך מסדרונה הותקנו ארונות החשמל והתקשורת ומנועי הצנטריפוגות שכל אחד מהם אחראי על הנעת צנטריפוגה מתקדמת שנמצאת מעבר לקיר, באחד מחדרי המעבדות.
בגב המבנה, הוקמה מעין מבואה מבטון, שבה מאוחסנים כנראה, מנועי צנטריפוגות ויחידת גיבוי חשמלית , גנרטור (כזה שהאיראנים רוכשים בדר"כ בזירות מסחר) המוזן באמצעות דלק נוזלי. תפקידו של הגנרטור להיכנס לפעולה בעת נפילת מתח ולהמשיך את אספקת הזרם הסדירה כי כל הפסקה פתאומית עלולה לפגוע בצנטריפוגה באופן שהנזק יהיה לא הפיך.

אז מה קרה באותו לילה בנתנז?

להערכת הבלוג, בהסתמך על שקלול תיעודי הלוויין, תיעוד המתקן מבפנים, התשתיות התומכות, היקף הנזק, אופן לקיחת האחריות וציטוט ב"ניו יורק טיימס" של בכיר בגוף מודיעין במזה"ת, אז אפשר לתאר התסריט באופן הבא:
גורם ביון מערבי הצליח להחדיר ליחידת הגיבוי שכנראה מנותקת מהמחלקות המסווגות, רכיב חבלה בשרשרת ההזנה בדלק של הגנרטור או ל"עקוץ" מראש את החברה שמתחזקת את היחידה, באמצעות מכירת גנרטור "מזוהם" במתקן חבלה מתוחכם.
פעולה זו הייתה חייבת להיות שלטת ומתוזמנת לרגע המתאים. אחת האפשרויות היא שעון , האפשרות השנייה היא שליטה מרחוק באמצעות אלחוט או באמצעות גישה בסייבר.

ופה נכנסת האפשרות ששרשרת פעולות שהתחילה דווקא בסייבר ויצרה שרשרת של פעולות שהחלה בכשל שנאי בתחנת חשמל משנית שהביא להפסקת חשמל אזורית שהביאה להפעלת גנרטור גיבוי שהכיל מטען חבלה שגרם לפיצוץ במבנה אטום עם מיכל דלק שהביא לפיצוץ עז ושריפה שהתפשטה למרבית מתקני המרכז.

בדיקת היתכנות מבצעית:

ההפעלה של הגנרטור ועמה הפיצוץ התקיימה בעקבות "טריגר" אחר – הפסקת חשמל למתקן. הפסקת חשמל שנגרמה אולי בעקבות פעולה בסייבר בדומה להפסקת החשמל שנצפתה בליל 28 ביוני בתחנת משנה חיצונית במרכז העיר שיראז.

התחנה בשיראז, כך עולה מבדיקת הבלוג, מספקת גם את המתח לקומפלקס התעשייתי הצבאי של ארגון האלקטרוניקה של איראן, ארגון שמעורב בכל הפרויקטים הצבאיים שבהם יש מרכיב אלקטרוני, החל מציוד בדיקה מתוחכם לצנטריפוגות בנתנז דרך מערכות לוחמה אלקטרונית ועד ערכות דיוק טילים למתקן הטילים במזרח טהראן.

במקרה של שיראז, השלב הראשון – הפסקת החשמל אירעה בעקבות פיצוץ אחד משני שנאי התחנה אך הצפייה לפיצוץ בנקודת ייצור כלשהיא, כמו בנתנז, לא נצפתה. האם הפיצוץ בתחנת החשמל בשיראז היה רק "יבש לפני רטוב" של היכולת שנצפתה בהמשך בנתנז או אולי אותה יכולת אך עם כשל בקצה שבו היה אמור להתפוצץ משהו.

כך או כך, בימים הקרובים עוד נשמע גרסאות כאלו ואחרות ממכוני מחקר וכנראה גם ממקורות באיראן. אנחנו השתדלנו להתבסס על חקר התשתיות והתמונה המוחשית של זירת הפיצוץ ולעבד אותה עם תסריט טכנו-מבצעי ברמת ההיתכנות.

תרשים זרימה:

 

מה בדיוק קרה הלילה במערב טהראן ? נראה שגם לתושבי טהראן לא בדיוק ברור.

אתמול התעוררה טהראן, לדיווחים על סדרה של פיצוצים ממערב לטהראן. מהדיווחים שלא גובו בתיעוד כלשהו, עלו עדויות על ארבעה פיצוצים שנשמעו בסביבות השעה 02:55 בבוקר, שעון איראן.

ברשתות החברתיות סיפרו על מה שנשמע כמו שיגור טילי נ"מ אולם לא זוהתה כל עדות לגרסה זו. האזור שבו נשמעו הפיצוצים מזוהה עם בסיסי טילים תת קרקעיים של משמרות המהפכה ומתקנים של ארגון התעשיות האוויריות של איראן, הכפוף למשרד ההגנה והחלל האיראני.

על המפה ניתן היה לסמן כ- 4 אתרים באזור שעל פי דיווחי הרשתות החברתיות נקשרו לפיצוצים:
האחד, בסיס בשם מוסטפא חומייני, שעל פי נתוני המועצה הלאומית להתנגדות איראן (NCRI), משמש לאחסון טילים והמזוהה גם עם ארגון התעשייה האווירית. הבסיס ניזון מתחנת משנה חשמלית, שעל פי הדיווחים, נפלה וגרמה להפסקת חשמל גם במספר אזורים סמוכים אחרים ובהם : מפקדת המבצעים של זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה, סוללת טילים ויחידת בקרה אווירית השייכת למערך ההגנה האווירית של איראן. עוד אתר שהוזכר הוא מפעל של התעשייה הצבאית, העוסק תהליכי ייצור והרכבה של מנועים לטילים, בדומה למתקן במזרח איראן, שבו אירע פיצוץ עז ב-28 ביוני.

בהמשך הלילה נטען כי יתכן ומדובר בפיצוצים על רקע עבודות להקמת מנהרת דרכים אולם בהמשך טענו גורמי אופוזיציה כי מדובר במחזור של דיווח משנת 2018 וכי הממשל מנסה להסתיר את נסיבות הפיצוץ.

כך או כך, גם הפעם החלו הדיווחים בטענות על פיצוצים המלווים בהפסקות חשמל. בדיקה אגן אימתה כי באזור שבהם ניתן כי אירע פיצוץ, אכן קיימת תחנת משנה של שנאים מהסוג שראינו בסמוך לפיצוץ בשיראז, בפיצוץ בנתנז ולאחרונה גם בפיצוץ בתחנת הכוח באחווז.

העובדה כי משהו גורם לכשל מערכתי בשורה של תשתיות חשמל קריטיות, בזמן קצר כל כך ובסמוך למתקנים איראניים רגישים, מעלה את החשד כי איראן חווה מתקפות שחלקם יכול להתבצע גם דרך מימד הסייבר.

אינפו מאפ:

למתקנים חשיבות בשני מסלולים: בצהוב – מסלול פיתוח הטילים הבליסטיים ובאדום – מסלול השליטה על המרחב האווירי של איראן (במקרה של תקיפה אווירית).

האם גופי המודיעין התאימו עצמם למגבלות אך גם להזדמנויות המבצעיות שיצרה מגפת הקורנה בכל הקשור למלחמה החשאית באיראן וזרועותיה?

התפרצות מגפת הקורונה ברחבי העולם והמגבלות שהוטלו בעקבותיה על התעופה הבינלאומית ותנועת אזרחים ממדינה למדינה, בוודאי יצרו קשיים גם בשיטות ההפעלה של גופי המודיעין שכוללות, בין השאר: גיוס והפעלה של סוכנים במדינות יעד, שימוש בבלדרים, מפגשים חשאיים במדינות בסיס, ביצוע מעקבים ואפילו שינוע של אמצעים ייעודיים ממדינה למדינה.

מצד שני, מגפת הקורונה קבעה נורמה חדשה – חבישת מסכת מגן. בעידן שבו מצלמות בנקודות שונות בשדה התעופה ובעמדת ביקורת הדרכונים מתעדות כניסה ויציאה של מבקרים ואפילו את הצלבת פניהם עם פני חשודים, מקבל כעת המבקר אישור להסתתר מאחרי מסכה בניגוד לתפיסת הביטחון של גופים העוסקים במודיעין מסכל, הנדרשים כעת, במרבית המדינות, להסתפק בזיהוי הנסמך על דרכון שהוא נושא עימו.

עוד יכולת שנוצרה עקב המגבלות בתעופה היא יכולת הניטור. ממצב שבו נעות מדי יום עשרות אלפי טיסות המובילות תיירים מרחבי העולם, נעצרה התנועה באופן דרסטי והמעטים שכבר נדרשים לטוס, עושים זאת בדרך כלל במסגרת עבודתם ומהי בדיוק אותה עבודה שמחייבת דחיפות לבקר במדינה זרה דווקא בתקופת מגיפה? אפיון הנוסעים בתקופת הקורונה מגלה שרובם כעת הם אנשי עסקים, שליחים ואנשי רכש מגופים מסחריים שחייבים להמשיך לפעול, אך לא רק.

המוסד מתגייס:

במסגרת המאבק המקומי בקורונה, הוחלט לשלב את המוסד הישראלי במאמץ הרכש, כך לפחות הוצג לציבור למרות שבמשרד הביטחון טענו שלמעשה רוב הרכש בוצע ע"י השליחים של מנהל הרכש.

במסגרת זו החל מרכז הרכש המודיעיני שהורכב מאמ"ן והמוסד לפעול ולאתר ברחבי העולם "סטוקים" של אמצעי מיגון שונים, שיטה שעד עתה, יועדה ע"י סוכנויות ביון מערביים לצורך איתור, בזירות סחר B2B כדג' "עלי באבא", אנשי רכש של משרד ההגנה והלוגיסטיקה האיראני שעוסקים ברכישת טכנולוגיות דואליות המשמשות לפיתוח פרויקטי הגרעין והטילים החשאיים של איראן.

כך או כך, בחודשים שבין אמצע מרץ למאי, החלו אפליקציות מעקב אחר תעופה בינלאומית, לזהות טיסות פרטיות ישראליות שהוחכרו ונעו בדחיפות בין ישראל למדינות במפרץ ויצרניות שונות באסיה הדרומית. הצורך בטיסות היה ברור: דחיפות מבצעית והיעדר אופציה לניוד מבצעי על גבי תשתית אזרחית.

בישראל היו שהרימו גבה, מדוע מנהלים אנשי המוסד מבצעי רכש עם כלים שבהם בדר"כ נעשה שימוש, כפי שלמדנו מדוחות אמריקניים, על מנת לאתר הזמנות רכש איראניות ולנצלן לצורך מבצעי "עוקץ" ?

במוסד ידעו לספר כי במסגרת מבצעי הרכש הצליחו ל"השתלט" גם על הזמנות של מדינות אחרות, האם יתכן שבמסגרת מבצעי הרכש של המוסד במדינות המפרץ ובדרום אסיה, נוצלה גם הזדמנות לפעילות או שת"פ אחרים?

מהו מבצע "עוקץ"?

מבצע "עוקץ" הוא מבצע שבו מזהים ביקוש שמקורו במנהל הרכש של משרד ההגנה האיראני ומוצאים לפועל מבצע עם תכלית מאוד ספציפית: פיתוי איש הרכש להגיע למדינת בסיס, הפללתו ומעצרו או לחלופין, ביצוע עסקה שמטרתה להחדיר דרך מנהל הרכש האיראני, ציוד המזוהם במרכיב חבלה או נוזקה במטרה שיהיה ניתן להתחקות אחרי מסלולם ולחבל בהמשך בתשתית באמצעות שליטה כזו או אחרת מרחוק.

ביוני 2012, קצת אחרי סדרה של חבלות בתכנית הגרעין של איראן כשברקע גילוי תכנית אמריקאית – ישראלית לשבש את פרויקט הגרעין האיראני באמצעות השתלת "נוזקה" בסייבר, חשף משרד המודיעין האיראני סדרה של מוצרים דואליים שיובאו ע"י גורמים איראנים לאחר שהושתלו בהם מרכיבים זעירים של חומרי נפץ או "נוזקות" שהביאו לבסוף לפיצוצים ושיבוש תהליכי בדיקה וייצור שונים. בין המוצרים בתצוגה היו גם מנועים המשמשים להנעת הצנטריפוגות.

בשנת 2010 התגלתה מתקפת סייבר מתוחכמת במיוחד שנקראה סטקסנט ותכליתה היה לפגוע בעולם הפיזי של תשתיות קריטיות במדינת יעד ובמקרה הספציפי, במתקני הצנטריפוגות להעשרת אורניום באיראן. בספטמבר 2011 התגלתה נוזקה בעלת מאפיינים דומים שכונתה "דוקו". דוקו יועדה לאסוף מידע על מערכות בקרה תעשייתית ובהמשך לצרף עליה מטענים ייעודיים לתקיפה.

לסכל את פרויקט הגרעין באמצעות מבצעים בסייבר:

בשבוע האחרון דווחנו על תקרית בשטח מתקן העשרת האורניום בנתנז. תיעוד שסיפקו האיראנים לצד צילומי לוויין עדכניים הדגימו שריפה עוצמתית במרכזו של מבנה שמשמש כמרכז לבחינת צנטריפוגות מתקדמות שאותן האיראנים מפתחים על מנת לקצר את הזמן הנדרש להעשרת מספיק אורניום לפצצה גרעינית.

באיראן ובעולם העריכו בתחילת השבוע  כי יתכן ומדובר במתקפת סייבר חדשה. הערכה זו התבססה על העובדה כי כבר לפני עשור, חובלו יותר מאלף צנטריפוגות באותו קומפלקס בנתנז באמצעות מבצע בסייבר בשם "משחקים אולימפיים" שאיפשר להחדיר למערכות השליטה "נוזקה" בשם "סטקסנט". התוכנה שיבשה את קצב הסיבוב הצנטריפוגות באופן שהביא לפיצוצם.

בנוסף, את תקרית השריפה בנתנז ליוותה סדרה של אירועי שריפה ופיצוצים לא מוסברים במספר מתקנים ברחבי איראן שרובם מחוברים לתשתיות אנרגיה הנשלטות ע"י מחשבים:

  • פיצוץ בחוות שנאים בשיראז המספקת חשמל לקומפלקס סמוך השייך לתעשייה האלקטרונית הצבאית של איראן
  • פיצוץ במפעל טילים השייך לתעשייה האווירית של איראן במזרח טהראן ועוסק בייצור דלק לטילים
  • פיצוץ בתחנת הכוח "זרקן" באחווז.

ישראל מעורבת:

תמונות הלוויין מהמרכז בנתנז חשפו אתמול נזק כבד עם פיזור שנגרם בדר"כ מהדף של מטען נפץ.

מאמר ב"ניו יורק טיימס" מסתמך הלילה על גורמים ביטחוניים במזה"ת ובמשמרות המהפכה המצביעים על ישראל כמי שעומדת מאחרי הפיצוץ בנתנז. על פי הכתבה, ישראל הצליחה להחדיר מטען חבלה מתוחכם למרכז הצנטריפוגות בנתנז. איפה הוטמן המטען? כיצד הוחדר ואיך בדיוק הופעל ? את המידע הזה לא סיפקו.

אם אכן היה זה באמצעות החדרת מטען חבלה הרי שהגורם שניהל את המבצע, בהנחה שזה המוסד הישראלי, הצליח לחדור את אחד ממערכים המאובטחים ביותר באיראן. אפשרות נוספת שמהלך מניפולטיבי הביא לכך שהאיראנים עצמם הכניסו סוג של טכנולוגיה שהוטמן בה מטען הרסני.

בעבר, כפי שתיארנו, הצליחו ארגוני המודיעין המערביים לגרום לאיראנים לרכוש מרכיבים קריטיים לניסויים או לתהליכי ייצור ובהם גם מנועים שמשמשים להנעת הצנטריפוגות. בימים הקרובים צפויים האיראנים לפרסם את דו"ח החקירה שניהלו ולקבוע מבחינתם מי האחראי וכיצד הצליח להוציא לפועל את המבצע.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע על הארכת כהונתו של ראש המוסד יוסי כהן בכחצי שנה. ההסבר למהלך נומק מטעמי "האתגרים הביטחוניים העומדים בפני מדינת ישראל". לפי הפרסומים, בשנים האחרונות מוביל כהן, את הקו הניצי והנועז נגד איראן. סמלי או שלא שבימים שבהם כמעט כל יום יש פיצוץ מסתורי בטהראן, כהונתו מתארכת.