עיתון כוויתי: מטוסי חמקן מדגם “אדיר” (F-35) ערכו טיסת מודיעין ראשונה מעל איראן

העיתון הכוויתי, “אל-ג’רידה” המסתמך על “יודעי דבר”, דיווח אתמול כי מוקדם יותר החודש, ערכו שני מטוסי חמקן מדגם “אדיר” (F-35) משימה ראשונה בעורף אויב כשטסו מעל סוריה ועיראק וחדרו דרך המפרץ הפרסי אל תוך המרחב האווירי של איראן למשימות איסוף מודיעין מעל הערים האיראניות בנדר עבאס, איספהאן ושיראז.

המאמר מציין כי שני מטוסי הקרב, מהמתקדמים ביותר בעולם, תיעדו אתרים הקשורים לתוכנית הגרעין האיראנית כשהם חומקים ממערכות המכ”ם המתקדמות של סוללות ה-300-S הרוסיות הממוקמות בסוריה ובאיראן. המקור הדגיש כי מטוסי הקרב יכולים לטוס מישראל לאיראן פעמיים מבלי להזדקק לתדלוק אולם גורמי תעופה שבחנו את הדיווח טוענים כי טווח הפעולה של האדיר הוא  2,220 ק”מ (ללא מכלי דלק) ולכן היות והמרחק בין איראן לירושלים הוא 1,742 קילומטר ובכדי לשמור על חמקנותו הוא יידרש לטוס ללא מכלי הדלק החיצוניים ולכן יזדקק לחניית ביניים או לתדלוק אווירי.

המקור הוסיף כי מאז הפכה טייסת האדיר (F-35) למבצעית, בוצעו כבר מספר משימות בסוריה ובגבול לבנון-סוריה. המקור סירב לאשר אם המבצע תואם עם הצבא האמריקאי, שערך לאחרונה תרגילים משותפים עם צה”ל. הדיווח באל ג’רידה מעניין לאור העובדה כי שימש לא אחת במה ל”מסרים” ו”סקופים ביטחוניים” שיצאו מישראל והתבררו כאמינים.

הערכה היא שטיסה של מספר מטוסי F-35 חדשים למשימות סיור באיראן לא תהיה שווה את הסיכון בהיעדר סיבה מבצעית חשובה ואם ישנה כזו מה הטעם להדליף בדיקת יכולת מבצעית למערכת חדשות?

יש המעריכים כי אם אכן הדיווח אמין הרי שישראל רוצה לוודא שהמטוס עומד ביכולות המתקדמות שעבורם נרכש המטוס החמקן והם היכולת לאסוף מודיעין ולתקוף מטרות בטווח הארוך מבלי להתגלות ע”י מערכי ההגנה האווירית המתקדמים הפרוסים באיראן ובסוריה וכן הצגת היכולת לצורך “הרתעה” או “איום” כעת כשהאופציה הצבאית לתקיפת תוכנית הגרעין של איראן, בהיעדר הסכם מתוקן, שוב עולה על הפרק ובמיוחד לאור מינויו של מזכיר המדינה החדש, ג’ון בולטון שהוביל קו ניצי התומך בפעולה שכזו.

אתמול חשפנו כי איראן השלימה את פריסת מערכות ה-S300  שרכשה מרוסיה ומיקמה אותם בצפון, במרכז ובדרום המדינה כך שיעניקו הגנה מרחבית על כל מתקני הגרעין ובהם מתקני פיתוח ההדק הגרעיני בטהראן, מתקני העשרת האורניום בקום ואיספהן ומתקני הדלק הגרעיני באראק. לישראל, כך על פי מקורות זרים, ניסיון נרכש בהתמודדות עם הסוללות הרוסיות במסגרת תמרונים משותפים של חיל האוויר הישראלי עם חיל האוויר היווני שבמסגרתן מתמודדים הטייסים גם עם נוכחות סוללת S300 יוונית שפרוסה בכרתים.

מי משדר אזהרות בתדר צפון קוריאני לספינות מטען הנכנסות לנמל הסורי בטרטוס?

אנחנו לא יודעים מה זה בדיוק אבל מערכת ה-VTS שמשדרת כעת בנמל הסורי בטרטוס מזוהה כצפון קוריאנית.

בטיחות השיט בתחום הנמלים ובמבואותיהם כולל שימוש ב- VTS, מערכות קשר וחוזי לניווט מצד הנמל, המשדרות מסרי מידע מהחוף לספינות המטען המתקרבות לעגינה בנמל כגון מיקום התנועה הימית או אזהרות הקשורות למזג האוויר.

ספינת המטען חייבת לשמור על תדר מסוים כדי לקבל אזהרות מהחוף או ליצור קשר ישיר עם מפעיל ה – VTS אם קיים סיכון לאירוע כזה או אחר בכניסה אל הנמל. שיטוט באפליקציות מעקב אחר תנועת הספנות במזה”ת חושף כי בנמל טרטוס מופעל השירות מעת לעת כאשר הוא מזוהה על תדר שבשימוש צפון קוריאה.

Image result for north korea shipping

מי מזהיר את מי ולמה זה מזוהה כצפון קוריאני לא ברור אבל לפני כחודש נחשף דו”ח חשאי של האו”ם ולפיו צפון קוריאה שינעה בחצי השנה האחרונה לסוריה מספר משלוחים שיועדו לסוכנות הסורית למחקרים מדעיים (SSRC) וחשודים כחומרים המיועדים לשיקום ארסנל הנשק הכימי שבידי אסד.

השבוע הוסר האיפול מאחרי מבצע “מחוץ לקופסה” להשמדת הכור הגרעיני הסורי. כחלק מתכנית הגרעין הסורית, שינעה צפון קוריאה לנמלי סוריה בכסות “משלוחי בטון”, ספינות מטען כשעליהן מרכיבים של ליבת הכור שהועברו מהנמל קרקעית אל אתר הכור על נהר הפרת במחוז דיר א-זור ושם הורכבו על ידי המהנדסים הצפון קוריאניים.

ראש תכנית הגרעין של סוריה תועד בוינה בזמן, שעל פי מקורות זרים, חדר המוסד לחדרו והביא את המודיעין על הכור

הבלוג “אינטלי טיימס” הצליח למצוא תיעוד ארכיוני מצולם של ראש תכנית הגרעין של סוריה, באותן שעות קריטיות בין ה-5 ל-7 במרץ בעיר וינה, בהן על פי מקורות זרים, חדר צוות של המוסד לחדרו והביא את המודיעין המפליל את סוריה בבניית כור גרעיני.

בתמונה נראה אברהים עותמאן, יו”ר הוועדה הסורית לאנרגיה אטומית ב-5 במרץ 2007 במהלך התכנסות מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית במטה הסוכנות בוינה, אוסטריה כשהוא מהרהר בחיוך מאחורי גבו של גרגורי שולטה, הנציג האמריקאי בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רגע לפני דיון בתכנית הגרעין של איראן, כאילו רוצה לומר “אנחנו הצלחנו לעבוד עליכם”. שולטה נראה כמי ש”אוצר בתוכו סוד” אולי לאור העובדה כי שימש קודם לכן כמזכיר המועצה לביטחון לאומי (NSC)- אותה סוכנות ביון אמריקאית שמתמחה באיסוף מודיעין אותות ברחבי העולם, אך במקרה הסורי פספסה.

באותם שעות, על פי תחקיר ה”ניו יורקר”, חדר צוות של המוסד לדירה שבה התארח הסורי בוינה, פרץ למחשבו האישי והביא את התמונות המפלילות שנמצאו במחשבו האישי מבלי להשאיר עקבות. במחשב של עותמאן נמצאו “כשלושה תריסרים” של תמונות מפלילות של הכור ובהם גם צילום מזכרת שערך עותמאן יחד עם צ’ו ג’י בו, מראשי תכנית הגרעין של צפון קוריאה, בעת שביקר בסוריה במסגרת תפקידו כראש צוות ההקמה בסוריה של כור פלוטוגני (המייצר פלוטוניום).

בבוקר של 13 במרץ הונחו ממצאי המוסד על שולחנו של רוה”מ באותם ימים, אהוד אולמרט. האמריקאים יהיו שותפים, החל מאפריל לחומר המפליל אולם את השמדת הכור בליל ה-6 בספטמבר, תבצע כידוע ישראל.  מאוחר יותר, תיחשף לעולם “מצגת מודיעין” ,שיפרסם הבית הלבן, המפלילה את סוריה בבניית כור גרעיני ועותמאן יגלה בה להפתעתו גם תמונות אישיות שאגר במחשבו האישי. חשוב לציין, ישראל לא לקחה מעולם אחריות על המבצע המתואר בכתבה ונסמך אך ורק על תחקיר ה”ניו יורקר” ומקורותיו. עותמאן, ממשיך עדיין בתפקידיו כיו”ר הוועדה הסורית לאנרגיה אטומית ואף הורשה לצאת מתחומי סוריה לאחר התקיפה ואף נכח באחד מהכנסים של הסוכנות למניעת הפצת נשק גרעיני שהתקיים בשנת 2014 בו תועד תחת הכרזה “שמים סוף לניסויים בפיצוצים גרעיניים”.

רישיון לפשע: ממשלת בריטניה מאשרת כי סוכני מודיעין הפנים ה- MI5, רשאים לבצע פעילות פלילית בבריטניה

ממשלת בריטניה נאלצה לאשר השבוע את העובדה כי קיים נספח מיוחד בחוק המאפשר לסוכני ה-MI5, סוכנות הביון הבריטית המקבילה לשב”כ הישראלי, לבצע פעולות פליליות תחת צו חשאי המכונה “הכיוון השלישי”. בממשל סירבו לפרט עד כמה רחוק מאפשר הצו החשאי לסוכנים לבצע פשעים במסגרת העבודה המודיעינית אולם הערכה היא כי מדובר בעיקר בעבירות הקשורות לחברות סמויה בארגוני פשיעה, טכניקות חקירה, מבצעי הונאה ופעולות פולשניות לצורכי חקירה. על פי דיווחי עבר, סוכני ה- MI6, הזרוע האחות הפועלת מחוץ לבריטניה ואנשי זרוע המבצעים המיוחדים של בריטניה, ה-SAS, מחזיקים גם ב”רישיון להרוג”.

ה-MI5  נמצא כעת במוקד העניינים לאור החקירה שהוא מנהל בבריטניה בעקבות ניסיון ההתנקשות, המיוחס לרוסיה, במרגל סרגיי סקריפל ובתו יוליה. הצו נחשף לאחר מאבק משפטי בן שבעה חודשים, שבסופו נאלצה ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, לחשוף את קיום הצו הסודי. בבריטניה הסבירו כי יתכנו מקרים שבהם CHIS (מקור מודיעין אנושי סמוי) משתתף בעבירה פלילית על מנת לאסוף את המודיעין הנדרש, למשל חברות בארגון פשיעה או טרור או שימוש בכספים או סחורות בלתי חוקיות לצורכי הפללה.

בנאום שנשא בשנה שעברה, אמר מנהל ה- MI5, אנדרו פרקר ” אני רוצה להגיד תודה לסוכנים שלנו, הידועים לעתים כ”מקור אנושי” ואלה שעובדים באומץ בשבילנו בחשאי, קרובים לקיצונים, שעושים כל כך הרבה כדי לעזור לנו למנוע זוועות טרור”.

ה-MI5 הוא שירות המודיעין הפנימי בבריטניה, חלק ממנגנון המודיעין לצד המודיעין של השירות החשאי החיצוני MI6. אחריותו כוללת את ההגנה על הדמוקרטיה הפרלמנטרית הבריטית והאינטרסים הכלכליים, טיפול בטרור וריגול נגדי בתוך בריטניה. לשירות מטה ראשי הממוקם בבית התמזה מילבנק לונדון מאז 1995 ותשעה משרדים ברחבי בריטניה והוא פועל תחת סמכותו של שר הפנים, כמו כן השירות מופקד על ידי ועדת המודיעין והביטחון של חברי הפרלמנט, אשר ממונה ישירות על ידי ראש הממשלה.

על ארגון ה-MI5 נעשתה ב-BBC, סדרת טלוויזיה בריטית מצליחה בשם  “ספוקס” או “MI5”, אשר זוכה עד היום להצלחה רבה גם בישראל והיוותה מודל לסדרות ריגול ישראליות כדג’: “פאודה” וה”מדרשה”.

באתר האינטרנט של סוכנות הביון ה- MI5 מציינים כי “סוכנים הם אחד הנכסים החשובים ביותר לאיסוף מידע והמודיעין מהסוכנים הוא קריטי לשמירה על בטיחותה של בריטניה” עוד קובע האתר כי  “ההשקפות הציבוריות לגבי מה שעושים סוכני ה- MI5 מבוססות לעתים קרובות על “סיפורי בדיה” ולא תמיד מדויקות. יש הרבה אי הבנות לגבי מה שהסוכנים שלנו עושים, כי אנחנו לא יכולים להגיד הרבה על אלה שעוזרים לנו, בהתחשב במחויבות שלנו להגן על זהותם”.

 

הנהג אסד – הסיפור של הנסיעה

הממשל וערוצי התקשורת בסוריה נמנעים, לפי שעה, לעסוק או לדון בפרטים המלאים שנחשפו הבוקר בישראל אודות מבצע “מחוץ לקופסה” להשמדת הכור הגרעיני בסוריה ועוסקים עדיין בשאלות הקשורות לנסיעת הסלפי שערך הנשיא אסד במהלך ביקורו בפרבר ע’וטה ממזרח לדמשק. הנשיא אסד תועד נוהג כאחד האדם ומדבר למצלמה במהלך סיור שערך ב-18 במרץ במטרה לבקר את החיילים הסוריים באזור הקרבות בע’וטה, פרבר ממזרח לדמשק שהיה נתון להפצצות  רוסיות וסוריות כבדות שחיסלו את אחד מהמעוזים האחרונים של המורדים יחד עם הרבה מאוד אזרחים בלתי מעורבים.

הנסיעה הלא שיגרתית הביאה על פי ערוץ החדשות הסורי לפניות רבות מקרב האזרחים שרצו לדעת האם אסד צילם את עצמו במהלך הנהיגה? האם נהג לבד? האם המונולוג תוכנן מראש?. בערוץ החדשות הזדרזו להגיב ברשת החברתית ולשאלה האם צילם את עצמו לבד, ענו כי אסד לא נהג לבד אלא לווה על ידי איש תקשורת שראיין אותו במהלך כשעתיים של נהיגה וכי הווידאו בו תועד נוהג ומדבר נערך באופן שהציג תשובות שנתן הנשיא באופן ספונטני לשאלות שנשאל ללא כל הכנות או סידורי תקשורת. 

אנחנו דווקא התעניינו במכונית שבה נהג אסד ומבדיקת העיצוב הפנימי עולה כי מדובר ברכב הונדה מדגם אקורד EX V6 מודל 2012 בצבע קרם עם גג נפתח. מדובר בגרסה ספורטיבית שמחירה בישראל נע בסביבות ה-60,000 ש”ח, די צנוע יחסית לארמון שבו מתגורר הנשיא הסורי.

ישראל מסירה האיפול על מבצע “מחוץ לקופסה” – להשמדת הכור הגרעיני בסוריה בשנת 2007

תקיפת הכור הגרעיני בסוריה בידי חיל האוויר שיוחסה, עד הבוקר, על פי מקורות זרים לישראל, מקבלת כעת הכרה רשמית.  התקיפה בה הושמד הכור הגרעיני שהוקם בחשאי על ידי סוריה, נערכה ב-6 בספטמבר 2007 תחת מעטה של חשאיות, שנשמר גם לאחריה והיום הוא מוסר ברובו על ידי דובר צה”ל.

ראש המטה הכללי, רב-אלוף גדי איזנקוט, ששימש מפקד פיקוד הצפון בעת מבצע “מחוץ לקופסה”, אמר לאחרונה: “המסר מתקיפת הכור ב-2007 הוא שמדינת ישראל לא תשלים עם בנייה של יכולת שתהווה איום קיומי עליה. זה המסר ב-2007, וזה המסר לאויבינו גם בעתיד הקרוב והרחוק.”

הקדמה:

בספטמבר 2007 היה כותב שורות אלו, תחקירן מודיעין עצמאי ואחד הראשונים לזהות את הקשר בין צפון קוריאה למבנה שהותקף בסוריה, בכתבתו של העיתונאי יוסי מלמן, וזאת לאחר שהצלחתי לאתר ברישומי הנמלים הסוריים ספינות מטען, בבעלות של צפון קוריאה, שפרקו בהם מטענים שבועות וימים (“אל חמד”) קודם לתקיפתו. בהמשך, התברר כי היו אלו טכנולוגיות גרעיניות ששינעו הצפון קוריאנים בחסות “משלוחי מלט” כדי להקים לאסד כור פלוטוניום במסגרת תוכנית הגרעין החשאית. שנה לאחר מכן הייתי שותף כעיתונאי מתחיל בתחקיר  ב”מוסף 7 ימים” של “ידיעות אחרונות על “תוכנית האטום של אסד” יחד עם  העיתונאי רונן ברגמן ובו חשפנו לראשונה את מתקני ואנשי הסוכנות הסורית למחקרים מדעיים (SSRC) ובכירי הוועדה הסורית לאנרגיה אטומית  שניהלו את הצד הטכני של הפרויקט מול אנשי האקדמיה הצפון קוריאנית למחקר מדעי שניהלו את הפרויקט על פי מודל של כור פלוטוניום ותכנית העשרה.

המודיעין נאסף:

2005 עד תחילת 2007 – בתקופה זו מזוהה פעילות סורית חשאית בתחום הגרעין, ולאחריה נחשפים גילויים מודיעיניים משמעותיים, ומתבססת ההערכה כי בסוריה מתקיימת פעילות חשאית בנושא.

אגף המודיעין (אמ”ן) מתחיל להיערך להתמודדות עם האתגר: חטיבת המחקר מקימה צוות מחקרי גדול לזיהוי אינדיקציות שונות לעיסוק גרעיני בסוריה, ובמקביל מנתחת את האסטרטגיה הסורית בתחום הגרעין. כמו כן מכוונות יחידות האיסוף בקהילת המודיעין להקדיש משאבים לתחום הגרעין הסורי.

בתקופה זו אגף המודיעין מוביל למספר פרטים אשר מהווים את הבסיס לתקיפה:

  1. בסוף 2004 מומחים זרים מסייעים לפרויקט הגרעין הסורי – אגף המודיעין והמוסד משיגים פרטי מידע רגישים.
  2. בינואר 2006 עולה לראשונה האפשרות כי בסוריה מוקם כור גרעיני – נקודת מפנה חשובה בהבנת פרויקט הגרעין הסורי. בעקבות זאת אמ”ן משיג מידע איכותי על תחילת תהליך המתאים לבניית כור גרעיני.
  3. באפריל 2006 מזוהה מבנה הכור הגרעיני בעקבות עבודה מחקרית של אמ”ן. על עבודה זו נוספו נתונים מהקהיליה המודיעינית, שאפשרו זיהוי מבנים חשודים.
  4. בנובמבר 2006 נרשמת פעילות נוספת בהתייחס לכור הגרעיני – במשך הזמן נחשפים נדבכים שונים, לרבות עיסוק סורי אינטנסיבי עם חומר גרעיני – הנדרש להפעלת כור גרעיני.

על הכור שהולך ונבנה במהירות בסוריה קיבלה ישראל  “טיפ” מגורם זר, כך מצוטט היום, רם בן ברק, המשנה באותה עת לראש המוסד, מאיר דגן,  במאמר אישי שמתפרסם הבוקר ב”ישראל היום”. המידע הזה היה עבור מערכת הביטחון בארץ הפתעה מוחלטת והגיע לדבריו ב”דקה ה-90″  רגע לפני שהכור הפך “חם” וחסין מתקיפה שתסכן את האזור.

במרץ 2007 מצליח המוסד הישראלי לבנות תמונת מודיעין ולפיה מתבצעת פעילות בנייה חשודה באזור דיר א-זור המלווה גם על ידי יועצים מצפון קוריאה. ההערכה הראשונית היתה כי המבנה שמוקם בסתר הוא לא אחר מאשר כור גרעיני. ובעקבות הערכת מצב שביצעה חטיבת המחקר, הוחלט שככל הנראה סוריה מפתחת נשק גרעיני בחשאי.

אחת מהמטרות המרכזיות של הארגון היא סיכול תוכניות לפיתוח נשק השמדה המוני בידי אויביה המושבעים של ישראל. אסד כבר החזיק בנשק כימי אולם נשק גרעיני עלול לערער לגמרי את המזרח התיכון ולבטל את היתרון הצבאי וההרתעתי שיש לישראל על פני מדינות האזור.

סוריה הגבירה באותם שנים את קשריה עם צפון קוריאה ובהם גם תוכניות לפיתוח טילי סקאד לצד זאת עמדה מעורבותה בהברחות אמל”ח לארגון החיזבאללה במסגרת מה שכונה “ציר הרשע”. במוסד ובאמ”ן עקבו אחר נתיבי הברחות האמל”ח בים וביבשה במטרה לסכלם וזו כנראה היתה גם אחת מנקודות הציון של המודיעין שהחל לטפטף החל משנת 2005 והבשיל בתחילת 2007 לחשיפה מלאה של הפרויקט כאשר בפברואר 2007 מצליח צוות של המוסד להניח את ידו על ה”אקדח המעשן” – סדרה של תמונות ממחשבו של יו”ר הוועדה הסורית לאנרגיה אטומית, איברהים עותמן כשהוא מארח בסוריה את אחד ממנהלי תוכנית הגרעין של צפון קוריאה לצד תמונות של המתקן מבפנים ומבחוץ. המידע מאשר כי הכיוונים עליהם הצביעו באמ”ן נכונים, וכי מדובר באתר גרעיני, ותורם לשני היבטים מרכזיים: להבנה כי סטטוס פרויקט הגרעין הסורי מתקדם מאוד, ולרתימת כל הגופים הביטחוניים לפעולה משותפת: המוסד, חיל האוויר וכלל יחידות אמ”ן.

המתקן שתועד וזכה לכינוי “קוביה הונגרית” נבנה על נהר הפרת כדי שיהיה מספיק רחוק מאוכלוסיה מקומית אך גם לצורך חיבורו לתחנת שאיבה שהוקמה על הנהר עצמו ואמורה לצנן את ליבת הכור.

בימים שאחרי, החל אולמרט לערוך פגישות חשובות עם הצמרת המדינית-ביטחונית גם במעונו ברחוב בלפור בירושלים. בין היתר, נועץ ראש הממשלה המכהן עם קודמיו בתפקיד – שמעון פרס, בנימין נתניהו ואהוד ברק, שעתיד להיות שותף למהלך עצמו, עם כניסתו למשרד הביטחון במקום עמיר פרץ. על פי הפרטים הרשמיים שנחשפים כעת ב-13 במארס הוצג המידע לרה”מ  לשר הביטחון ולרמטכ”ל.

על בניית האופציות הצבאיות יופקדו כעת הרמטכ”ל גבי אשכנזי, שרק נכנס לתפקידו כשלצידו סגנו האלוף משה קפלינסקי, ראשי אגף המבצעים, מפקד חיל האוויר האלוף אליעזר שקדי ורמ”ח המבצעים של ח”א . בישראל הבינו שההפצצה חייבת לקרות לפני שהכור שבונה סוריה יהפוך “חם” כי אז התפזורת הרדיואקטיבית כתוצאה מהפגיעה תסכן את הסביבה הקרובה והרחוקה.

האמריקאים נכנסים לתמונה:

בישראל מחליטים לשתף את האמריקאים במידע ומנצלים את ביקורו המתוכנן של מזכיר ההגנה האמריקני, רוברט גייטס במצרים ובירדן לפגישה דחופה עם רוה”מ אולמרט והצמרת הביטחונית. מדובר בביקור הראשון לאחר שמונה שנים שבהן לא הגיע מזכיר המדינה של ארצות הברית לישראל.

הפגישה הרשמית מתקיימת בלשכת רוה”מ בירושלים ב-19 לאפריל 2007 ועל פי הודעת משרד רוה”מ באותם הימים, דנו השניים במצב בעירק, הגרעין האירני והברחות הנשק מסוריה ומאיראן לחיזבאללה. בראשית הפגישה נועדו השנים בארבע עיניים ולאחר מכך התקיימה פגישה מורחבת בהשתתפות צוותים מקצועיים. בתום הפגישה דאג משרד ראש הממשלה להוציא הודעה לעיתונות שתתברר בדיעבד כמתוכננת  ולפיה “בעניין סוריה שב ראש הממשלה והצהיר שאין בכוונת ישראל לתקוף את סוריה והבהיר שיש להיזהר ממצב של “חישוב מוטעה” שעלול להוביל את שתי המדינות לעימות שהן אינן מעוניינות בו”.

בפועל, דנו השנים ולאחר מכך הצוותים המקצועיים בתמונות ובמפות שמתארות שלבים מתקדמים בבניית כור פלוטוניום על פי מודל צפון קוריאני ובאפשרויות להשמדתו. בסיום הפגישות בישראל המשיך גייטס לפגישות בירדן ומצרים שעל פי פרסומים אמריקאיים עודכנו בחשאי על ידי ישראל.

לדברי פרשני מעריב באותם ימים, אישור לתקיפה בסוריה התקבל בפגישת ראש הממשלה אהוד אולמרט עם נשיא ארצות הברית ג’ורג’ בוש בוושינגטון ב-19 ביוני 2007 וקדמה לו גם פגישה עם עם היועץ לביטחון לאומי של הנשיא, סטיב הדלי. במהלך פגישתם עסקו הצדדים ב”ציר הרשע” העובר מאיראן דרך סוריה ועד לארגונים של החיזבאללה והחמאס. בוש מספר בספר זיכרונותיו כי בפניו ובפני היועץ לביטחון לאומי הוצגו גם תמונות מהמתקן בסוריה שנראו דומות

לזה שיתברר ככור גרעיני על פי מודל כור הפלוטוניום שבצפון-קוריאה. עוד סיפר בוש כי אולמרט חשש מפתיחת מלחמה חדשה בצפון וביקש שארה”ב תהיה זו שתתקוף את המתקן אולם בוש הבהיר כי אינו יכול לתקוף מדינה ריבונית בלי המלצה של המודיעין האמריקאי.  מאוחר יותר, סיפר בוש כי עלתה מצדו האפשרות לבצע פשיטה חשאית על האתר, אולם בסופו של דבר הוחלט כי החדרת צוות אמריקאי לתוך סוריה והשבתו ממנה מבלי שאיש ישים לב, הם צעדים שטמון בהם סיכון רב מדי. בוש מסכם כי “ראש הממשלה אולמרט לא ביקש ממני אור ירוק, ולא נתתי אור כזה. הוא פעל כפי שהאמין שחיוני להגנה על ישראל”.

מבצע “מחוץ לקופסא” יוצא לדרך:

צה”ל, המוסד ומשרד החוץ – כולם תמכו במתקפה “בפרופיל נמוך” נגד הכור.

ב-4 בספטמבר צופה הרמטכ”ל אשכנזי בתרגיל  המסכם “מודל” של חיל האוויר. לטייסים לא נמסר דבר על מטרת המבצע שאליו הם התכוננו.

ב-5 בספטמבר, בשעות הערב הגיע לבור הפורום המצומצם  של הקבינט המדיני-ביטחוני, ואחרי הערכת מצב נוספת ניתן האישור הסופי לביצוע התקיפה. האישור ניתן מעט לפני חצות ומבצע “מחוץ לקופסא” יצא לדרך.

ארבעה מטוסי F-15 וארבעה F-16 המריאו מבסיסי חיל האוויר, בהם רמת דוד, טסו צפונה לאורך קו החוף ופנו מזרחה, לאורך הגבול בין סוריה לטורקיה. בעזרת אמצעי לוחמה אלקטרונית סטנדרטיים, הם “עיוורו” את מערכת ההגנה האווירית הסורית. כאשר הגיעו מטוסי הקרב לקרבת הכור בין השעות 00:40 ל-00:53  עדכנו הטייסים באמצעות מילת הקוד “אריזונה”, כ-18 טונות של חומר נפץ הוטלו על המטרה. “הייתה תחושה של התרוממות רוח”, תיאר בכיר ישראלי ששהה באותה עת ב”בור” שבקריה. “הכור הושמד ולא איבדנו אף טייס”.

מטרת התקיפה מתבהרת:

דיווח ראשון, על עצם קיומה של פעולה של חיל האוויר הישראלי בסוריה, ניתן בהודעה של סוריה ב-6 בספטמבר ולפיה הניסה מטוס ישראלי שחדר לתחומה. יומיים לאחר מכן מדווחת טורקיה על מכלי דלק נתיקים של מטוסים ישראליים שנפלו בשטחה.

בתדרוך לשגרירים שנותן באותו יום שר החוץ הסורי, וליד אל-מועלם, נאמר לראשונה כי שלושה מטוסים ישראלים חדרו מכיוון הים התיכון עד לאזור הנמצא כ-50 ק”מ מדיר א-זור שבצפון-מזרח סוריה, והפציצו מטרות.

ב-15 בספטמבר מדווח ה”וושינגטון פוסט” לראשונה כי חיל האוויר תקף מתקן גרעיני שבנתה סוריה בשיתוף עם קוריאה הצפונית. העיתון  דיווח שהתקיפה הייתה קשורה למשלוח שהגיע לסוריה בספינה צפון-קוריאנית שלושה ימים קודם לתקיפה וייתכן שכלל ציוד גרעיני. חיזוק לטענה זו נמצא בגינוי חריף לישראל, על שנכנסה לשטחה האווירי של סוריה, שפרסמה צפון קוריאה ב-11 בספטמבר.

ב-26 בספטמבר מאשרת הסנאטורית הילרי קלינטון במהלך עימות בחירות טלוויזיוני כי “הסורים ככל הנראה בנו, ייתכן שבמשך שנים, מתקן גרעיני והישראלים השמידו אותו. אני תומכת בזה באופן ברור”.

באוקטובר 2017 מתפרסמות תמונות לוויין לפני/ אחרי התקיפה מאשרות כי מדובר בכור גרעיני בבנייה, מהסוג שקיים בקוריאה הצפונית. מתמונות הלוויין ניכר ניסיון סורי למחות את זכר התקיפה והמבנה שהיה באזור.

באפריל 2008 חושף גורם בכיר בממשל האמריקני כי על פי הנתונים שהוצגו בדיון בקונגרס, הכור הסורי שהופצץ על ידי חיל האוויר הישראלי בספטמבר היה במרחק שבועות או חודשים בודדים מלהפוך למתקן פעיל המפיק פלוטוניום – המשמש לייצור נשק אטומי. בדיון בוועדות המודיעין והחוץ של הקונגרס הוצגו תמונות ובהם נראה אדם בעל חזות קוראנית עובד במתקן. עוד הוצגה קלטת “אמינה ומשכנעת במיוחד” שתיעדה את המתקן.

הרמטכ”ל איזנקוט: “המסר לאויב – ישראל לא תשלים עם איום קיומי”

המסר מתקיפת הכור ב-2007 היה שישראל לא תשלים עם בנייה של יכולת שתהווה איום קיומי עליה. זה המסר שהיה  ב-,’81 זה המסר ב-2007 וזה המסר העתידי לאויבים שלנו.

למעשה, זו היתה התקיפה המשמעותית ביותר מאז מלחמת יום כיפור בסוריה. כחודש אחרי מלחמת לבנון השנייה אני מתמנה לאלוף פיקוד צפון, אני מתרכז בעיקר בחזית הלבנונית וחודשיים-שלושה לאחר  מכן, כשאני מגיע לקריה, מגיע אלי “איש  מודיעין בכיר” נקרא לו, ומעדכן אותי על האתר שהתגלה בסוריה והמשמעויות שלו.

אני מבין שמדובר בעניין חריג כי הוא לא רצה לדבר על כך בטלפון, וכשנפגשנו הוא הניח את התמונה – את תמונת המודיעין  נקרא לזה, וזה היה נראה לי אירוע רב-משמעות. בעקבות זאת אנחנו מתאימים את תוכנית האימונים בפיקוד, כשסוכם ששותפי הסוד יהיו קצין המודיעין הפיקודי ואני בלבד וכל שאר המפקדים הבכירים ילמדו סיפור  אחר – “שיפור מוכנות הפיקוד למלחמה”.

בקיץ 2007 אני מכנס את המפקדים של הפיקוד ואני מציג בפניהם את תמונת המודיעין באופן כללי. אני לא נותן להם בדיוק את הפרטים של היעד ושל מהותו אבל אני אומר שהולכת להיות תקיפה משמעותית  מאוד במהלך  48-24 השעות הקרובות, אירוע שבסבירות נמוכה יכול להוביל גם למלחמה. נמוכה, מבחינתי גם אם זה  15% או  20% זה המון.

המסר המרכזי הוא שצה”ל צריך להימצא במוכנות גבוהה מאוד להסלמה עד כדי מלחמה. ההבנה שהיתה בעבר שיש “זמן יקר” שבו הצבא יכול להשלים פערים – אני חושב שזה לא קיים בשכונה שאנחנו חיים בה.

ישראל התברכה בקהילת מודיעין יוצאת מן הכלל. שיתוף הפעולה ושילוב הכוחות מהווים מכפיל כוח ביכולות שלנו. זה בא לידי ביטוי אז ואני חושב שמאז זה התעצם וזה נמצא במקום טוב מאוד. תמיד יש לאן לשפר, אבל זו דוגמה מצוינת לשיתוף פעולה מודיעיני שמתחיל בארגון אחד, עובר לארגון אחר ויש מאמץ של כל קהילת המודיעין בסוף לספק את המודיעין הטוב ביותר כדי לאפשר ביצוע משימה מיטבי.

הפרטים המלאים על מבצע “מחוץ לקופסא” בתיעוד מיוחד שהוקם באתר צה”ל

שב”כ: עובד בקונסוליה הצרפתית בירושלים ניצל את הרכב הקונסולרי להברחת אמל”ח מעזה לגדה המערבית

הותר לפרסום כי בחקירת שירות הביטחון הכללי בשיתוף משטרת ישראל, נחשפה תשתית של פלסטינים, מרצועת עזה, איו”ש ותושבי מזרח ירושלים, שהבריחה בחודשים האחרונים אמצעי לחימה תקניים מרצועת עזה לגדה המערבית באמצעות אזרח צרפתי, עובד בקונסוליה הצרפתית בירושלים.

מחקירת שב”כ עולה כי אמצעי הלחימה הועברו דרך מעבר ארז באמצעות רומן פרנק, אזרח צרפתי בן 24, המשמש כעובד בקונסוליה הצרפתית בירושלים, במספר הזדמנויות בחודשים האחרונים, תוך ניצול הרכב הקונסולרי של הקונסוליה הצרפתית, אשר זכה להקלות בבידוק הביטחוני במעבר הגבול, כנהוג לגבי כלי רכב אלו.

במסגרת תפקידו בקונסוליה, נהג פרנק ברכב בעל לוחית רישוי קונסולרית והסיע בו את נציגי הקונסוליה מישראל לעזה ובחזרה דרך מעבר ארז. בנוסף, היה ברשותו של פרנק רכב נוסף בעל לוחית רישוי קונסולרית, אשר בו השתמש לצרכיו האישיים, ונהג לנסוע בו מירושלים לרמאללה, דרך מחסום אל-ג’יב או מחסום קלנדיה.

עובד הקונסוליה ביצע 5 העברות של אמצעי לחימה שבמסגרתם העביר כ-70 אקדחים ו-2 רובי סער. את אמצעי הלחימה קיבל מפלסטיני תושב רצועת עזה, המועסק ב”מרכז התרבות הצרפתי” ברצועה ולאחר שמימש את ההברחה, העביר את אמצעי הלחימה לגורם באיו”ש שמכר אותם לסוחרי אמל”ח.

בין העצורים שהיו מעורבים בהברחת אמצעי הלחימה ישנם תושב מזרח ירושלים, העובד כמאבטח בקונסוליה הצרפתית בירושלים, וכן פלסטינים מרצועת עזה ששהו שלא כחוק באיו”ש. במסגרת החקירה נעצרו עד כה 9 חשודים וכנגד 6 מהם יוגשו היום כתבי אישום על ידי פרקליטות דרום.

ניתוח חשבון הפייסבוק שערך הבלוג “אינטלי טיימס” מלמד כי פרנק גדל במשפחה צרפתית נורמטיבית בעלת אורח חיים מערבי והתגורר בעיירה הסמוכה לעיר ליל שבצפון צרפת. לירושלים הגיע לפני כשנה וחודשיים במסגרת טיול בישראל וירדן שגלש כנראה להצעת עבודה בקונסוליה. בחודש ינואר 2017 כשביצע את הצ’ק אין הראשון בישראל בחר לציין כי הוא נמצא ב”פלסטין” והיו מי שתיקנו אותו מקרב חבריו הצרפתיים הנוצריים כי מדובר ב”ישראל”.

מחקירת השב”כ עולה כי האזרח הצרפתי פעל בתמורה לרווח כספי אולם חשבון הפייסבוק מרמז כי עוד בטרם נחת בישראל, היה העובד הצרפתי כבר בקשרי חברות עם גורמים שהביעו הזדהות עם המאבק הפלסטינאי ומפה יתכן שהמניע להברחת האמל”ח נבע גם מאהדה שהידרדרה, בעקבות קשרים חברתיים, לסיוע פעיל להברחת אמל”ח מתוך הבנה שהוא עלול להגיע בסופו גם לתשתיות הטרור ביהודה ושומרון.ומרון.

באוגוסט 2017 כבר הספיק לרכוש לו חברים פלסטינאים רבים, ובהם צעירים עזתיים שאף שיתפו בעבר כרזות הקוראות לדקירת ישראליים , רובם לומדים באוניברסיטת אל-אזהר בעזה שכבר ידועה בתוכניות הלימוד המעודדות קיצוניות וטרור. בין חבריו בגדה ניתן לזהות גם בנים לחמולת קוואסמה מחברון שרבים מבניה השתייכו לזרוע הצבאית של החמאס ובהם גם האחראים לחטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים מיצהר.

נשיא סוריה ביקר באזור הקרבות במעוז המורדים האחרון ליד דמשק אבל את תשומת הלב גנב דווקא מאבטחו האישי

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, ביקר אתמול חיילים המוצבים במזרח רוטה, מעוז המורדים האחרון בפאתי הבירה שהיה עד אתמול, יעד להפצצות אוויריות כבדות וקטלניות של צבא רוסיה וסוריה.

הנשיא התקבל על ידי כוחותיו ועם עוד כמה עשרות מהתושבים שעוד נותרו בפרבר לאחר המתקפה הנרחבת.
תמונות הסטילס והווידאו מהביקור עלו ברשתות החברתיות של הנשיא אולם את תשומת הלב תפס דווקא מאבטחו הצמוד של אסד. מערך אבטחת האישים של אסד נסמך על בני העדה העלוואית, על איראנים ומספר שכירי חרב רוסיים ששירתו ב”ספטסנאז” – הכוחות המיוחדים של צבא רוסיה.

המאבטח הצמוד הוא עלאווי במוצאו ומשתייך לחוגים המקיפים את המשפחה. המאבטח תועד לא פעם לצדו של אסד אך הפעם נראה היה לקוח מהפקת סרט הוליוודי מלחמתי ובכך הפך את האירוע החריג לדרמטי ומתוסרט יותר.
המאבטח הגיע הפעם בגרסה צבאית המבליטה אותו באופן בוטה מהנוף הכללי. זה מתחיל במדי החאקי האיראניים , דרך הכפייה השחורה שכרך מסביב לצווארו (בדומה לאנשי היחידות המיוחדות של איראן והחיזבאללה) ולבסוף האבזור הצבאי הטקטי ללוחמת טרור שנשא מכף רגל ועד ראש.

אז מה היה לנו ב”אביזרים” ? כובע מצחייה צבאי התואם למדים, משקפי שמש ספורטיביות כהות , אפוד טקטי צבאי שחור עם מקום מקדימה ל-4 מחסניות עבור רובה סער מדגם “אם-4” בגרסת טרור אותו נשא, סכין קומנדו ונרתיק קדמי לאקדח, כפפות שטח שחורות, מגני ברכיים ונעלי פלדיום, המאבטח החזיק בידו גם ערכה מתוצרת חברת ‘פרוטק’ לאבטחת אישים כאשר בעת אירוע פותח המאבטח את התיק העשוי משכבות בד קוולר ויוצר קיר חסין בין המאובטח למקור הירי או מטען הנפץ. ערכה כזו נצפתה גם במערך האבטחה של מזכ”ל החיזבאללה, חסן נסראללה בעת יציאותיו הנדירות מהבונקר.

פרשת הרעלת המרגל הרוסי ובתו בבריטניה, תכנית הפיתוח של הגז “נוביצ’וק” ששימש להתנקשות והקשר של המפתחים לנשק הכימי של אסד

פרשת הרעלת המרגל הרוסי, סרגיי סקריפל ובתו באמצעות גז העצבים הרוסי “נוביצ’וק” חושפת גם את הקשר לנשק הכימי של אסד.

קיומו של גז העצבים נחשף לראשונה בשנת 1992 בתחקיר של העיתונאי וויל אנגלונד, ששימש אז ככתב העיתון “הבולטימור סאן” במוסקבה והצליח לראיין מקור רוסי שעבד במכון המחקר המדעי לפיתוח “כימיה אורגנית וטכנולוגיה” – מכון כיסוי לפיתוח הנשק הכימי של רוסיה.

על פי המקור – ד”ר ויל מירזיאנוב, המחקר על ה”נוביצ’וק” החל ב -1987 והתוכנית נוהלה על ידי ויקטור פטרונין, ראש המכון הרוסי לפיתוח נשק כימי בפיקוחו של הגנרל אנטולי קונסביץ”, ששימש אז כסגן מפקד הכוחות הכימיים הסובייטיים וב-1992 מונה לשמש כיועצו של הנשיא בוריס ילצין למו”מ הבינלאומי לבקרה על הפצת הנשק הכימי.

הגז שפותח במכון נבחן במקום שנקרא שיחאני, בדרום מזרח רוסיה, ובאזור נוקוס שבאוזבקיסטן.  מדען אחד השם אנדריי ז’לזניאקוב שהיה שותף לפיתוח, נחשף לכמות זעירה של ה”נוביצ’וק” בתאונת עבודה, התאושש חלקית אך נפטר בסופו של דבר לאחר חמש שנים. המרכיבים של הגז יוצר במפעל קימפרום (בתעשייה הכימית) בוולגוגרד

ד”ר מירזיאנוב סיפר כי עתודות הנשק הכימי בברית המועצות לשעבר מסתכמות כיום בכ -60 אלף טון, כ -10,000 טון מעבר להסכם הרשמי עם ארה”ב. כמו כל גז עצביים בינאריים, הגז נספג דרך הריאות או העור ופוגע במערכת העצבים, מה שמוביל לשיתוק ולמוות.

“שיחקנו את המשחק לפי הכללים באותם הימים”, הודה אז הגנרל אנטולי קונסביץ’, ששימש אז כיועצו של ילצין למו”מ על פירוק הנשק הכימי והביולוגי.  ב 1993 בעקבות הראיון, נעצר ד”ר מירזיאנוב ע”י הק.ג.ב. והואשם בחשיפת סודות מדינה אך הצליח לשרוד את האשמות היות ומדובר היה בפרויקט חשאי שמודר גם מחלק מהממשל הרוסי. בשנת 1995 עבר מירזיאנוב להתגורר בניו ג’רזי והמשיך לעסוק בתחומים הקשורים לבקרה ופיקוח על נשק השמדה המוני. העיתונאי אנגלונד שחשף את התוכנית זכה מאז בפרס פוליצר משמש כיום כעורך דסק החוץ של העיתון ה”וושינגטון פוסט”.

במאי 1997 פרסם העיתונאי זאב שיף, אז כתב “הארץ” ראיון עם עם ראש אמ”ן דאז, משה “בוגי” יעלון. הראיון עסק גם בתכנית הטילים והנשק הכימי והביולוגי של אסד. לשאלה של שיף באשר לתכנית הנשק הביולוגי השיב יעלון כי הסורים נמצאים בשלב הפיתוח. התשובה היותר מעניינת של יעלון ניתנה לשאלה “האם הרוסים מסייעים להם?” יעלון השיב כי הפעילות הרוסית בסוריה קיימת ונתן לדוגמא את הגנרל אנטולי קונסביץ’ כמי שמכר בשנת 1995 לסוריה כמה מאות ק”ג של גז העצבים VX בתמורה לכסף על בסיס אישי, אך גם כחלק מהסיוע הכללי הרוסי לסוריה.

בשנת 2002, כחמש שנים לאחר שהמודיעין הישראלי הצביע על הגנרל קונסביץ’ כמי שמסייע לסוריה בפיתוח נשק השמדה המוני, מת הגנרל קונסביץ’ באופן פתאומי במהלך אחת מהטיסות שערך על ציר מוסקבה – דמשק.

בשנת 2007 חשף מייקל רוס, יהודי קנדי, בספרו “המתנדב” את עברו כסוכן מוסד שעסק בעיקר במבצעים הקשורים לסיכול תוכניות איראניות וסוריות לפיתוח “נשק השמדה המוני”. בין המבצעים שתיאר בספרו, מעקב אחר ספינה שהובילה טילי סקאד לסוריה ב-1991 ומבצע בכסות תחקיר חדשותי שחושף פרטים על הקשרים בין הגנרל קונסביץ’ לפרויקט הנשק הכימי של סוריה במטרה להביא את הרוסים לסיים את הפעילות של הגנרל בסוריה.

האם מותו של קונסביץ’ היה טבעי, חיסול ישראלי או אולי דווקא רוסי, לא נדע כנראה לעולם.

 

חברה אמריקאית מכרה כנראה עשרות אוזניות לבקרי מערך התעופה מבלי לדעת שהלקוח הוא משרד ההגנה האיראני ומערך הכתב”מים של משמרות המהפכה.

חברה משפחתית אמריקאית מסן דייגו מכרה כנראה עשרות אוזניות בקרת טיסה, שמשמשות גם את נאס”א, מבלי לדעת שהלקוח הוא למעשה משרד ההגנה האיראני ומערך הכתב”מים ההתקפיים של משמרות המהפכה.

החברה המנוהלת על ידי וותיקי חיל האוויר והצי האמריקאי, מתמחה בשיווק און ליין והפצה דרך הדואר של אביזרים לענף התעופה ולצורך כך מפעילה אתר רב לשוני התומך גם בשפה הפרסית. בין השאר, מוכרת החברה גם אוזניות מקצועיות מדגם ANR שיוצרו עבורה ע”י חברת “PILOT USA” ומיועדות לטייסי תעופה קלה כמו גם לבקרי מערך התעופה, לצבא ולאנשי סוכנות החלל האמריקאית.

מבדיקת בלוג המודיעין “אינטלי טיימס” עולה כי לאוזניות ה- ANR MG של החברה היה ביקוש גם במשרד ההגנה האיראני שרכש אותן עבור מפעילי טייסות ה”שהאד 129″ של משמרות המהפכה. אלו תועדו משתמשים באוזניות האמריקאיות כחלק מהאביזרים בקרון השליטה.

לאיראן מתברר אין בעיה לרכוש גם מוצרים אמריקאים ועוד מחברה פטריוטית ובמקביל לדרוך על הדגל האמריקאי ולעודד קריאות “מוות לאמריקה”.זו כבר עובדה ידועה כי סוכני הרכש של משרד ההגנה האיראני רוכשים מוצרי אלקטרוניקה שונים שיש להם שימוש דואלי קרי לצורך אזרחי אך גם צבאי, דרך זירות B2B. במקרים רבים אלו בדרך כלל האתרים הסיניים הפופולריים כדג’ “עליבבה”. 

זרוע “משמרות המהפכה” של הצבא האיראני וחברת HESA של התעשייה האווירית האיראנית המייצרת את המזל”ט מופיעים עדיין, ברשימת הסנקציות של הממשל האמריקאי, כגופים התומכים בטרור ובפיתוח נשק השמדה המוני ומכירת מוצרים המתאימים גם לשימוש צבאי נחשבת עבירה.

המזל”ט איראני מדגם “שאהד-129” מצויד באמצעים אופטיים מתקדמים ויכולת לשאת חימוש של טילי אוויר-קרקע מתבייתים מדגם סאדיד-1. במקרה זה מדובר גם במזל”ט שפעל נגד אינטרסים אמריקאים בסוריה ותימן ואף הופל על ידי מטוס אף-15 אמריקאי ביוני 2017 בעת שתקף כוחות קואליציה באזור אל תנף שבסוריה.

המפיצים באתר החברה מתחייבים על אוזניות מדהימות והעלות של כל אוזניה היא כ-300 דולר לדגם הצבאי. האספקה נעשית “און ליין” דרך “פדקס” משלוחים ולאוזניות 3 שנים אחריות במידה ויחליטו האיראנים למסור אותם לתיקון בארה”ב.

תיעוד הווידאו של הקרון בו זוהו זוהה הלוגו על האוזניות הוא מאפריל 2016 במסגרת כתבה בטלוויזיה האיראנית. הלוגו של המשווק עבר עיצוב מחדש במרץ 2015 כך שהלוגו בווידאו ממקם את הקנייה כשנה לאחר שאיראן החלה בייצור הסדרתי של המזל”ט, קרי בין 2014 ל- 2016.