פרטים חדשים על פרויקט המנהור האיראני בגבול סוריה – עיראק

מרבית מהמנהרות שבונה איראן בגבול עיראק-סוריה, שייכות לתקופה שבה שלט דאעש באזור, כך על פי מקור מקומי שהתראיין לערוץ האופוזיציה הסורי. אל אלו נוספו לאחרונה מנהרות חדשות שנחפרו על ידי המיליציות האיראניות ומקושרות כעת זו אל זו.

המקור הדגיש כי חלק מהמנהרות המקשרות בין סוריה ועיראק הורחבו והותאמו למעבר משאיות, כך שיוכלו לשמש למעבר יבשתי של אמצעי לחימה, הרחק מעיני מטוסי הסיור הקואליציוניים והישראליים. על פי המקור, למשטר אסד אין תפקיד בפרויקט ואסור לו להתערב בעבודת המיליציות, למעט לגורמים הפועלים בעבור מטה משמרות המהפכה בדמשק ומספקים אמצעים שונים כדג': אמצעי קידוח, ציוד הנדסי ופתרונות לוגיסטיים אחרים.

המיליציות האיראניות מנסות להגן על עצמן על ידי התאמת המנהרות גם כחדרי פיקוד ואירוח ולמנהרות נכנסים רק אנשים ספציפיים ובעיקר משלוחי טילים שנכנסים מעיראק.

ראוי לציין כי המיליציות האיראניות חשופות כל הזמן לתקיפות אוויריות של ישראל ומטוסי הקואליציה הבינלאומית והתקיפות מרוכזות בעיקר כנגד אתרים אסטרטגיים חשובים, במיוחד באזור הכפרי של העיר אל-בוכמאל, ממזרח לדיר אל-זור.

חשיפה ראשונה: חמאס ניסה להקים בסודאן שלוחה למשימות מודיעין באפריקה , תכנון פיגועים ופרויקטים לבניין הכוח של הזרוע הצבאית

מוחמד רמדאן עבד אלגפור ("אבו אשרף"), פעיל בכיר באגף המודיעין הצבאי של מחלקת הבינוי בחמאס, זרוע העוסקת בבניין הכוח הצבאי של הארגון, ניצל את תפקידו כראש "קרן הסטודנטים הפלסטינים בסודן", עמותה המסייעת במימון לימודים בסודן, כסיפור כיסוי לפעילות צבאית על אדמת סודאן. אלגפור פעל בכפיפות לחאלד אל-באשירי – ראש אגף המודיעין הצבאי של מחלקת הבינוי של החמאס, שגורש לאחרונה מטורקיה ועבר לפעול מלבנון.

אלגפור בעל תואר בהנדסת חשמל, משתמש בהשכלתו זו להדרכה בייצור ותפעול כלי נשק וחומרי נפץ. בנוסף, עוסק גם בזיוף מסמכים כתמיכה בפעילים שהוא מגייס.

כראש תחנת חמאס בחרטום, העביר לאנשי קשר מטעם חמאס עזה ולמפקדותיהם בטורקיה ולבנון, עדכונים שוטפים על תכניות העבודה והמשימות שביצע. בנוסף, נפגש באופן קבוע עם סייענים שגויסו ברחבי אפריקה, בניהם גם תושבים בעלי אזרחות זרה (תימן, סודן ואחרים) שעברו תכנית הכשרה מיוחדת הכוללת לימוד השפה העברית ואיסוף מודיעין ממקורות גלויים כדג' מדיה חברתית, אתרי אינטרנט ואתרי חדשות במטרה לייצר תשתיות מבצעיות לפיגועים כנגד אינטרסים ישראליים ברחבי אפריקה.

בנוסף, רקם הפעיל קשרים גם עם ארגוני טרור מקומיים במסגרת מימוש אותם יעדים של החמאס. פעילות זו כללה גם גיוס והכשרת סטודנטים פלסטינים על אדמת סודאן, הכשרה שנתנה ע"י אנשי מנגנון הביטחון של החמאס, שהוצבו בחרטום בכסות מלגות לימוד.

מעצרו מתבצע כאמור, בפברואר השנה, במקביל למפגש שעורך רוה"מ ישראל, בעיר אנטבה שבאוגנדה, עם מנהיג סודן עבד אל-פתאח אל-בורהאן העומד בראש הממשל הזמני בסודאן. הפגישה היוותה אבן דרך לשת"פ ואינטרסים שאת אותותיו התחלנו לראות כבר בסוף 2019, בהחלטה של סודאן לסגור את משרדי חמאס בחרטום, מעצר ראשי תשתית הטרור ופתיחת נתיב טיסה מעל לסודן.

 

בין פרסי ביטחון ישראל למבצעי המוסד

לפני מספר ימים הוכרזו הזוכים בפרס ביטחון ישראל לשנת 2020.

במסגרת זו הובלט פרס מפעל חיים ל-א' מהמוסד, על יזום פתרונות טכנולוגיים בסביבת הסייבר. א', תואר כמי שפיתח תורה מובילה בעולם בסייבר ובחר לתרום את כישוריו למוסד (זרוע הסייבר המבצעית – סייבר התקפי). עוד נחשף כי את סמינרי הסייבר שלו הוא מעביר גם לארגון מקביל למוסד, בעולם – בהקשר זה בין הארגונים היחידים שסביר לישראל יש הסכם שת"פ בסייבר זה המודיעין האמריקאי (ה-NSA  וה-CIA).

כשמדברים על טכנולוגיות במוסד, מתייחסים בדר"כ לאגף הטכנולוגיה ולזרוע הסייבר המבצעית. מדובר ביחידות שנשענות על כ"א צעיר, מוכשר וממודר שצמח ברובו ביחידות הטכנו-מבצעיות של אמ"ן ובראשם יחידה 8200.

באותו מעמד, ניתן פרס נוסף למוסד במסגרת פרויקט ששותפים לו גם חברת רפאל, חיל האוויר ויחידת האיסוף המרכזית באגף המודיעין ומקנה לצה"ל יכולות ייחודיות. אם נאפיין את הקבוצה נמצא יכולות אוויר ומודיעין (חוזי / אותות) לתמיכה במבצעים רחוקים.

החוד המבצעי של המוסד מורכב, על פי פרסומים זרים, מהפעלה על הקרקע של יחידות כדג': צומת (רשת הסוכנים של המוסד), קיסריה (חיסולים), ונביעות (מבצעי הטמנה ופריצה) ועד זרוע הסייבר המבצעית ( מבצעים התקפיים בסייבר).

ביולי 2019, הוענק פרס ביטחון ישראל לצוות שהוביל את מבצע הפריצה של המוסד לארכיון הגרעין האיראני. בנימוקי הפרס צויין כי המבצע מומש "תוך הפגנת חדשנות טכנולוגית, תעוזה ודבקות במטרה". במסגרת הטקס חשף נתניהו כי אישר את פעולת המוסד להבאת ארכיון הגרעין הסודי של איראן לישראל מתוך מחשבה – שחשיפת התכנית תסייע לשכנע את נשיא ארה"ב לצאת מהסכם הגרעין המסוכן עם איראן. נתניהו ציין כי שיתף את נשיא ארה"ב ברעיון המבצע, בעת שפגש אותו בדאבוס (ב-25 בינואר 2019), עוד לפני שהוא בוצע (לפי הפרסומים, בליל ה-31 בינואר). "אמרתי לו שאני מתכוון לשלוח את אנשינו ללב טהרן – להביא את הארכיון. הוא שאל אותי האם זה מסוכן. אמרתי לו שיש בזה סיכון לא מבוטל, אבל שהתוצאה מצדיקה את הסיכון. ולכן, כשהבאתי אליו אחרי המבצע לחדר הסגלגל ב'בית הלבן' את הממצאים העיקריים שחשפנו בארכיון – הוא כבר ידע במה מדובר". בדבריו ביולי 2019, מיקד נתניהו את הדגש על הפעילות האיראנית במתקני העשרת האורניום כשציין בהקשר זה כי: "איראן הודיעה שחצתה את רף האורניום המועשר של 300 ק"ג. זהו צעד מתריס נוסף, בשאיפתה לייצר נשק גרעיני. ישראל לא תאפשר לאיראן לייצר נשק גרעיני" – האם סימן את המטרה הבאה ?

בין טהרן של "כאן" לטהראן של איראן

זה התחיל ב-25 ביוני בשריפת שנאי והפסקת חשמל ברוב חלקי העיר שיראז ובפיצוץ מסתורי בבסיס "ארגון התעשיות האוויריות – חוג'יר" המארח את קבוצת "שהיד חמת תעשיות", העוסקת בייצור טילי קרקע-קרקע וקבוצת "שהיד בעקרי", העוסקת בייצור דלק למנועי טילים והמשיך במקביל.

ב-30 ביוני דווח גם על פיצוץ גז קטלני בקליניקה בלב טהראן אולם במקרה אחד לפחות, ב-2 ביולי, במתקן הגרעין בנתנז, לא היה ספק, הנזק העצום שתועד מהחלל במרכז צנטריפוגות והודעת "לקיחת אחריות" שנשלחה על ידי קבוצה אלמונית בשם "צ'יטות המולדת", הבהירו כי מדובר במה שנראה כתחילתו או שיאו של קמפיין חדש במאבק לסיכול פרויקט הגרעין האיראני, פרק שמתמקד, כך נראה, בתשתיות שאיראן איננה יכולה לקבור מתחת לאדמה אבל חשובה להמשך פיתוח תכנית הגרעין והטילים של איראן.

אם זה לא מספיק, את הפיצוצים באיראן החלה ללוות, בתזמון מוצלח מבחינתה, גם סדרת ריגול ישראלית בערוץ "כאן", בשם "טהראן",  שהצליחה לצבוע בצבעי דמיון עזים את הדיווחים על פיצוצים שונים באיראן. זה החל בעיקר בעקבות דיווח על פיצוץ בתחנת חשמל בשיראז ובהמשך באתרים אסטרטגיים אחרים בטהראן ונקשר מיד לתסריט הסדרה המתאר סוכנת מוסד שנשלחת למשימה חשאית בטהראן על מנת לפרוץ, דרך מימד הסייבר, לתחנת החשמל המרכזית של טהראן וזאת במטרה לשתק את מערכות ההגנה ולאפשר את תקיפת מתקני הגרעין של איראן. בהמשך היא אף נעזרת בגורמי אופוזיציה ופועלת לאפשר לצוות לוחמי מוסד לחדור את מערך האבטחה של אתר טילים במטרה לחבל במתקניו.

גורם מודיעין בכיר במזרח התיכון:

בתקשורת האמריקאית הסתמכו לאחרונה על מי שזוהה כ"גורם מודיעין בכיר במזה"ת". אותו גורם הצביע על הפיצוץ בנתנז (כנראה גם לאור צילומי הלוויין שנחשפו באותם ימים) כמבצע חבלה ישראלי באמצעות מטען שהוטמן במרכז והביא לנזק תשתיתי משמעותי שמשמעותו לאיראנים ,עיכוב משמעותי של כשנה עד שנתיים בתכנית הגרעין של איראן. בנוסף, הכחיש הגורם כל קשר לפיצוצים שאירעו, באותם ימים, במרחב טהראן.

כשמדברים על גורם מודיעיני במזה"ת שמתדרך כתבים בהקשר האיראני, עולות שלוש אופציות בסדר יורד: "המוסד" הישראלי, המודיעין האמריקאי ובקצה הסבירות "שותף סוד" משירות מודיעין ידידותי ערבי.

פעולה שכזו, אם נשענה על הטמנה ופיצוץ "מטען חבלה", הרי שהייתה מחייבה רגלים על הקרקע ובמצב שכזה, לא סביר שהגורם שביצע היה משגר שעתיים קודם "הודעת לקיחת אחריות" לערוץ הBBC בפרסית אלא אם ידע שהפיצוץ שהולך להתרחש כבר נשלט באופן מרוחק.

תקדים לתדרוך על מבצע חשאי של ישראל באיראן ראינו בעקבות מבצע המוסד להבאת "ארכיון הגרעין" מטהראן. את התדרוך ניהל רוה"מ נתניהו במרחק שלושה חודשים מיום הביצוע ובמחיר ביקורת נוקבת מצד בכירים בקהילת המודיעין הישראלית, בהמשך, תודרכו באופן אישי גם כתבים זרים.

כעת נותרנו עם השאלה, מה בדיוק הייתה מטרת התדרוך של אותו גורם וכיצד היא עולה בקנה אחד עם הודעת האחריות ששיגרה, סמוך ל"שעת הפיצוץ", קבוצה איראנית בשם "צ'יטות המולדת", למייל של כתב ה- BBC בשפה הפרסית.  לכאורה יש פה סתירה בין הרצון של "הגורם המבצע" להרחיק עצמו מהפיצוץ, באמצעות מה שנראה כשימוש ב"פיקציה" ומצד שני ציטוט, ממי שחייב היה להיות "שותף סוד", שמזהה את "הגורם המבצע" .

בדרך כלל  "שותפי הסוד" של ישראל ב"מבצעים המיוחדים" במרחב איראן הם האמריקאים. פקיד ישראלי בכיר ידע לספר כי בקהילת המודיעין האמריקנית ובבית הלבן הכירו את המבצע המוסד להשגת "ארכיון הגרעין האיראני" וכי ישראל עדכנה את ארה"ב מיד לאחר שהסתיים בהצלחה. אם כך, הייתכן שהגורם הבכיר מארגון ביון במזה"ת, היה לפחות במקרה אחד,  אמריקאי ?

על פי הפרסומים, מוקד הפיצוץ היה בתוך מרכז הצנטריפוגות אולם צילומי לוויין עדכניים זיהו את מוקד הפיצוץ בצמוד ליחידת גיבוי בכניסה, מה שמעלה את האפשרות כי מדובר ביחידה .

ציטוט נוסף שזכה לכותרת הוא כי הפיצוץ בנתנז יביא לעיכוב של עד שנתיים בתכנית הגרעין, טענה שנכונה רק בחלקה שכן יכולת העשרת האורניום של איראן היא כבר עובדה מוגמרת, העיכוב היחידי בהנחה והאיראנים לא בנו מרכז דומה גם בפורדו הוא ביכולת לקצר את תהליך העשרת האורניום ולפרוץ לפצצה תוך חודשים בודדים, אם בהסתר או בעקבות הפרת הסכם הגרעין.

כדי שפיצוץ במתקן העשרה יביא לעיכוב של שנה עד שנתיים בתכנית הגרעין הרי שמה שראינו בנתנז הוא רק חלק מקמפיין חבלה רחב יותר שמתמקד בשורה של מתקנים, חלק מ"שרשרת אספקה" של מתקנים מעל לקרקע, שניתן לפגוע בהם ובאמצעים שאינם תקיפה רועשת אווירית.

מהי שרשרת אספקה?

שרשרת אספקה או "רשת לוגיסטית" היא מערכת מתואמת שהקימו האיראנים ומתבססת על ארגונים, אנשים, פעילויות, מידע ומשאבים המעורבים באספקת מוצר או שירות חיוני לפרויקט הגרעין. במקרה של המתקן בנתנז מדובר על רכישת חומרים ותשתיות תמיכה חיוניות כדג': מכשירי מדידה מדויקים, מנועי צנטריפוגות  וחומרי גלם שונים לייצור והרכבה של צנטריפוגות.

מרכז הצנטריפוגות בנתנז תומך באלפי הצנטריפוגות מהדור הישן, שפרוסים בחלקו תת הקרקעי של המתקן אך גם באלף וקצת הצנטריפוגות המתקדמות שהותקנו במתקן התת קרקעי בפורדו.

הערכה היא כי בפיצוץ איבדה איראן את יכולת התמיכה והפיתוח הסדרתי של צנטריפוגות מתקדמות מדור 6 ו-9 וכנראה גם כ-30 צנטריפוגות מתקדמות שנמצאו בשלב ההרצה והיו אמורים לעבור לאחד מאתרי הגרעין ולאפשר לאיראנים להכפיל בפרק זמן קצר את יכולת העשרת האורניום.

אורניום-238 הוא חומר גרעיני שעובר תהליך העשרה שבסופו מצטבר מספיק חומר ביקוע גרעיני לייצור תגובת שרשרת גרעינית. תהליך זה מחייב הפעלה של אלפי סרכזות (צנטריפוגות).

כדי לייצר אלפי סרכזות (צנטריפוגות) יש צורך ביבוא או ייצור מקומי של חומר הגלם המרכזי שהוא אלומיניום. האלומיניום עובר למפעלי מתכת או עיבוד שבבי עד שהוא מגיע בתצורה גלילית למרכז הצנטריפוגות בנתנז. במרכז נדרשים עוד מרכיבים אלקטרוניים וכל אלו חוסים ברשימת הסנקציות על איראן תחת ההגדרה "מוצרים דואליים", מוצרים שעלולים לשמש לצורך פיתוח נשק השמדה המוני.

מבצעי "עוקץ":

חלק גדול מהמוצרים האסורים לרכישה ע"י איראן נרכש בחשאי בזירות סחר אלקטרוניות כדג' עלי באבא" הסיני, ע"י חברות קש שאחריהם עומדים למעשה אנשי משרד ההגנה והלוגיסטיקה האיראני. בהמשך, יעשו המוצרים את דרכם ממחסני היצרן אל נמלי שינוע המטענים ובסופם אל מחסני האספקה של הארגונים התעשייתיים הביטחוניים באיראן.  ארה"ב פועלת לשבש יכולת זו באמצעות הטלת סנקציות על חברות שמזוהות עם פרויקט הגרעין והטילים ולפעמים גם באמצעים אחרים כדג' מבצעי "עוקץ".

מבצע "עוקץ", ממה שלמדנו מהמודיעין האמריקאי, הוא מבצע שבו מזהים דרישה שמקורה במנהל הרכש של משרד ההגנה האיראני ומוצאים לפועל מבצע עם תכלית מאוד ספציפית: פיתוי איש הרכש להגיע למדינת בסיס, הפללתו ומעצרו או לחלופין, ביצוע עסקה שמטרתה למכור למנהל הרכש האיראני, ציוד (מכשירי מדידה, מנועים ויחידות חשמל) "מזוהם" ברכיבי איתור או חבלה כך שניתן יהיה לעקוב אחרי מסלולו עד להטמעתו בתשתית שסומנה מראש והפעלת המטען שהוא נושא עימו באמצעות "מבצע גישה" בסייבר או בשליטה אחרת מרחוק.

אחד מהתסריטים שעלו בעקבות הפיצוץ במרכז הצנטריפוגות בנתנז הוא מבצע מורכב שנוהל לאורך מספר חודשים ותכליתו הייתה להחדיר למרכז הספציפי, באופן ישיר (סוכן) או עקיף (עוקץ), מטען ממולכד, בסמוך או כחלק מיחידת גיבוי חשמלית של המרכז, באופן שהפסקת חשמל מתוזמנת, תביא לשרשרת פעולות שבסופה פיצוץ הרסני.

בחלק מהזירות, דיווחו התושבים גם על הפסקות חשמל. אחת מאותן זירות שלא זכתה לתשומת לב, הייתה בעיר שיראז, בפיצוץ שאירע בתחנת שנאים שמספקת את החשמל גם לארגון תעשיות האלקטרוניקה של איראן, העוסק בפיתוח רכיבים ומכשירי מדידה מדויקים לתעשיית הגרעין כמו גם מערכות לניווט טילים. באיראן דיווחו כי הפיצוץ נגרם כתוצאה משינוי קיצוני בעומס שהופעל על השנאים של התחנה. תחנת הכוח בדרך כלל נשלטת ע"י מערכת בקרה שאמורה לווסת את ההספקים באופן שהמערכת לא תקרוס ובמקרה של שנאים, שלא יתפוצצו.

אלומיניום לייצור צנטריפוגות:

אחד מהחומרים המרכזיים ביותר לייצור צנטריפוגות הוא אלומיניום. מי שמנהל את מאמץ הרכש בעבור המרכז בנתנז הוא מוחמד פח'רי-זאדה שזוהה בסנקציות האמריקאיות כמי שעומד בראש קבוצה בשם TESA ועושה שימוש בחברות בת קדמיות לצורך יבוא חומרי גלם מסין ושימוש במפעלי ייצור וחיתוך ברחבי טהרן ואיראן לצורך העיבוד השבבי של הצנטריפוגות.

אלומיניום 6061-T6 נדרש על ידי איראן לייצור חלקי צנטריפוגה, אך גם לטילים ומרכיבים בפסי הייצור של תעשיות הרכב וזה מוביל אותנו לשני פיצוצים נוספים שאירעו בשבוע האחרון.

ב-7 ביולי מתרחש פיצוץ עץ בשטח מתקן בשם "ספאחאן בראץ" השייך לקונצרן הרכב האיראני "SAIPA". הקונצרן כפוף למשמרות המהפכה ועוסק לאחרונה בשת"פ עם משרד ההגנה האיראני. במפעל קו ייצור חלקי רכב שבקלות יכול לשמש גם לעיבוד אלומיניום שלא לצרכי תעשיית הרכב אלא לצרכים צבאיים.

מדובר באזור תעשייה שנמצא קילומטרים בודדים משני מחסנים חשאיים ששימשו את משרד ההגנה האיראני, האחד, האנגר להסתרת כספות "ארכיון הגרעין" ועוד מחסן שבו נפרקו קונטיינרים עם חומרים גרעיניים מתכנית הגרעין החשאית.

אתמול אירע פיצוץ במפעל חדש לייצור אלומיניום "SALCO" שאיראן השיקה רק לפני כחודשיים ומאפשר לה כעת להתגבר על הסנקציות החלות על ייבוא אלומיניום מסין וזאת באמצעות ייצור עצמי. את המפעל בנתה סין ונשיא איראן חסן רוחאני השיק אותו בעצמו. לא מין הנמנע שהאלומיניום שמיוצר במפעל אמור לספק גם את חומרי הגלם שעימם מייצרים האיראנים צנטריפוגות וחלקי טילים.

מה בדיוק קרה הלילה במערב טהראן ? נראה שגם לתושבי טהראן לא בדיוק ברור.

אתמול התעוררה טהראן, לדיווחים על סדרה של פיצוצים ממערב לטהראן. מהדיווחים שלא גובו בתיעוד כלשהו, עלו עדויות על ארבעה פיצוצים שנשמעו בסביבות השעה 02:55 בבוקר, שעון איראן.

ברשתות החברתיות סיפרו על מה שנשמע כמו שיגור טילי נ"מ אולם לא זוהתה כל עדות לגרסה זו. האזור שבו נשמעו הפיצוצים מזוהה עם בסיסי טילים תת קרקעיים של משמרות המהפכה ומתקנים של ארגון התעשיות האוויריות של איראן, הכפוף למשרד ההגנה והחלל האיראני.

על המפה ניתן היה לסמן כ- 4 אתרים באזור שעל פי דיווחי הרשתות החברתיות נקשרו לפיצוצים:
האחד, בסיס בשם מוסטפא חומייני, שעל פי נתוני המועצה הלאומית להתנגדות איראן (NCRI), משמש לאחסון טילים והמזוהה גם עם ארגון התעשייה האווירית. הבסיס ניזון מתחנת משנה חשמלית, שעל פי הדיווחים, נפלה וגרמה להפסקת חשמל גם במספר אזורים סמוכים אחרים ובהם : מפקדת המבצעים של זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה, סוללת טילים ויחידת בקרה אווירית השייכת למערך ההגנה האווירית של איראן. עוד אתר שהוזכר הוא מפעל של התעשייה הצבאית, העוסק תהליכי ייצור והרכבה של מנועים לטילים, בדומה למתקן במזרח איראן, שבו אירע פיצוץ עז ב-28 ביוני.

בהמשך הלילה נטען כי יתכן ומדובר בפיצוצים על רקע עבודות להקמת מנהרת דרכים אולם בהמשך טענו גורמי אופוזיציה כי מדובר במחזור של דיווח משנת 2018 וכי הממשל מנסה להסתיר את נסיבות הפיצוץ.

כך או כך, גם הפעם החלו הדיווחים בטענות על פיצוצים המלווים בהפסקות חשמל. בדיקה אגן אימתה כי באזור שבהם ניתן כי אירע פיצוץ, אכן קיימת תחנת משנה של שנאים מהסוג שראינו בסמוך לפיצוץ בשיראז, בפיצוץ בנתנז ולאחרונה גם בפיצוץ בתחנת הכוח באחווז.

העובדה כי משהו גורם לכשל מערכתי בשורה של תשתיות חשמל קריטיות, בזמן קצר כל כך ובסמוך למתקנים איראניים רגישים, מעלה את החשד כי איראן חווה מתקפות שחלקם יכול להתבצע גם דרך מימד הסייבר.

אינפו מאפ:

למתקנים חשיבות בשני מסלולים: בצהוב – מסלול פיתוח הטילים הבליסטיים ובאדום – מסלול השליטה על המרחב האווירי של איראן (במקרה של תקיפה אווירית).

האם גופי המודיעין התאימו עצמם למגבלות אך גם להזדמנויות המבצעיות שיצרה מגפת הקורנה בכל הקשור למלחמה החשאית באיראן וזרועותיה?

התפרצות מגפת הקורונה ברחבי העולם והמגבלות שהוטלו בעקבותיה על התעופה הבינלאומית ותנועת אזרחים ממדינה למדינה, בוודאי יצרו קשיים גם בשיטות ההפעלה של גופי המודיעין שכוללות, בין השאר: גיוס והפעלה של סוכנים במדינות יעד, שימוש בבלדרים, מפגשים חשאיים במדינות בסיס, ביצוע מעקבים ואפילו שינוע של אמצעים ייעודיים ממדינה למדינה.

מצד שני, מגפת הקורונה קבעה נורמה חדשה – חבישת מסכת מגן. בעידן שבו מצלמות בנקודות שונות בשדה התעופה ובעמדת ביקורת הדרכונים מתעדות כניסה ויציאה של מבקרים ואפילו את הצלבת פניהם עם פני חשודים, מקבל כעת המבקר אישור להסתתר מאחרי מסכה בניגוד לתפיסת הביטחון של גופים העוסקים במודיעין מסכל, הנדרשים כעת, במרבית המדינות, להסתפק בזיהוי הנסמך על דרכון שהוא נושא עימו.

עוד יכולת שנוצרה עקב המגבלות בתעופה היא יכולת הניטור. ממצב שבו נעות מדי יום עשרות אלפי טיסות המובילות תיירים מרחבי העולם, נעצרה התנועה באופן דרסטי והמעטים שכבר נדרשים לטוס, עושים זאת בדרך כלל במסגרת עבודתם ומהי בדיוק אותה עבודה שמחייבת דחיפות לבקר במדינה זרה דווקא בתקופת מגיפה? אפיון הנוסעים בתקופת הקורונה מגלה שרובם כעת הם אנשי עסקים, שליחים ואנשי רכש מגופים מסחריים שחייבים להמשיך לפעול, אך לא רק.

המוסד מתגייס:

במסגרת המאבק המקומי בקורונה, הוחלט לשלב את המוסד הישראלי במאמץ הרכש, כך לפחות הוצג לציבור למרות שבמשרד הביטחון טענו שלמעשה רוב הרכש בוצע ע"י השליחים של מנהל הרכש.

במסגרת זו החל מרכז הרכש המודיעיני שהורכב מאמ"ן והמוסד לפעול ולאתר ברחבי העולם "סטוקים" של אמצעי מיגון שונים, שיטה שעד עתה, יועדה ע"י סוכנויות ביון מערביים לצורך איתור, בזירות סחר B2B כדג' "עלי באבא", אנשי רכש של משרד ההגנה והלוגיסטיקה האיראני שעוסקים ברכישת טכנולוגיות דואליות המשמשות לפיתוח פרויקטי הגרעין והטילים החשאיים של איראן.

כך או כך, בחודשים שבין אמצע מרץ למאי, החלו אפליקציות מעקב אחר תעופה בינלאומית, לזהות טיסות פרטיות ישראליות שהוחכרו ונעו בדחיפות בין ישראל למדינות במפרץ ויצרניות שונות באסיה הדרומית. הצורך בטיסות היה ברור: דחיפות מבצעית והיעדר אופציה לניוד מבצעי על גבי תשתית אזרחית.

בישראל היו שהרימו גבה, מדוע מנהלים אנשי המוסד מבצעי רכש עם כלים שבהם בדר"כ נעשה שימוש, כפי שלמדנו מדוחות אמריקניים, על מנת לאתר הזמנות רכש איראניות ולנצלן לצורך מבצעי "עוקץ" ?

במוסד ידעו לספר כי במסגרת מבצעי הרכש הצליחו ל"השתלט" גם על הזמנות של מדינות אחרות, האם יתכן שבמסגרת מבצעי הרכש של המוסד במדינות המפרץ ובדרום אסיה, נוצלה גם הזדמנות לפעילות או שת"פ אחרים?

מהו מבצע "עוקץ"?

מבצע "עוקץ" הוא מבצע שבו מזהים ביקוש שמקורו במנהל הרכש של משרד ההגנה האיראני ומוצאים לפועל מבצע עם תכלית מאוד ספציפית: פיתוי איש הרכש להגיע למדינת בסיס, הפללתו ומעצרו או לחלופין, ביצוע עסקה שמטרתה להחדיר דרך מנהל הרכש האיראני, ציוד המזוהם במרכיב חבלה או נוזקה במטרה שיהיה ניתן להתחקות אחרי מסלולם ולחבל בהמשך בתשתית באמצעות שליטה כזו או אחרת מרחוק.

ביוני 2012, קצת אחרי סדרה של חבלות בתכנית הגרעין של איראן כשברקע גילוי תכנית אמריקאית – ישראלית לשבש את פרויקט הגרעין האיראני באמצעות השתלת "נוזקה" בסייבר, חשף משרד המודיעין האיראני סדרה של מוצרים דואליים שיובאו ע"י גורמים איראנים לאחר שהושתלו בהם מרכיבים זעירים של חומרי נפץ או "נוזקות" שהביאו לבסוף לפיצוצים ושיבוש תהליכי בדיקה וייצור שונים. בין המוצרים בתצוגה היו גם מנועים המשמשים להנעת הצנטריפוגות.

בשנת 2010 התגלתה מתקפת סייבר מתוחכמת במיוחד שנקראה סטקסנט ותכליתה היה לפגוע בעולם הפיזי של תשתיות קריטיות במדינת יעד ובמקרה הספציפי, במתקני הצנטריפוגות להעשרת אורניום באיראן. בספטמבר 2011 התגלתה נוזקה בעלת מאפיינים דומים שכונתה "דוקו". דוקו יועדה לאסוף מידע על מערכות בקרה תעשייתית ובהמשך לצרף עליה מטענים ייעודיים לתקיפה.

לסכל את פרויקט הגרעין באמצעות מבצעים בסייבר:

בשבוע האחרון דווחנו על תקרית בשטח מתקן העשרת האורניום בנתנז. תיעוד שסיפקו האיראנים לצד צילומי לוויין עדכניים הדגימו שריפה עוצמתית במרכזו של מבנה שמשמש כמרכז לבחינת צנטריפוגות מתקדמות שאותן האיראנים מפתחים על מנת לקצר את הזמן הנדרש להעשרת מספיק אורניום לפצצה גרעינית.

באיראן ובעולם העריכו בתחילת השבוע  כי יתכן ומדובר במתקפת סייבר חדשה. הערכה זו התבססה על העובדה כי כבר לפני עשור, חובלו יותר מאלף צנטריפוגות באותו קומפלקס בנתנז באמצעות מבצע בסייבר בשם "משחקים אולימפיים" שאיפשר להחדיר למערכות השליטה "נוזקה" בשם "סטקסנט". התוכנה שיבשה את קצב הסיבוב הצנטריפוגות באופן שהביא לפיצוצם.

בנוסף, את תקרית השריפה בנתנז ליוותה סדרה של אירועי שריפה ופיצוצים לא מוסברים במספר מתקנים ברחבי איראן שרובם מחוברים לתשתיות אנרגיה הנשלטות ע"י מחשבים:

  • פיצוץ בחוות שנאים בשיראז המספקת חשמל לקומפלקס סמוך השייך לתעשייה האלקטרונית הצבאית של איראן
  • פיצוץ במפעל טילים השייך לתעשייה האווירית של איראן במזרח טהראן ועוסק בייצור דלק לטילים
  • פיצוץ בתחנת הכוח "זרקן" באחווז.

ישראל מעורבת:

תמונות הלוויין מהמרכז בנתנז חשפו אתמול נזק כבד עם פיזור שנגרם בדר"כ מהדף של מטען נפץ.

מאמר ב"ניו יורק טיימס" מסתמך הלילה על גורמים ביטחוניים במזה"ת ובמשמרות המהפכה המצביעים על ישראל כמי שעומדת מאחרי הפיצוץ בנתנז. על פי הכתבה, ישראל הצליחה להחדיר מטען חבלה מתוחכם למרכז הצנטריפוגות בנתנז. איפה הוטמן המטען? כיצד הוחדר ואיך בדיוק הופעל ? את המידע הזה לא סיפקו.

אם אכן היה זה באמצעות החדרת מטען חבלה הרי שהגורם שניהל את המבצע, בהנחה שזה המוסד הישראלי, הצליח לחדור את אחד ממערכים המאובטחים ביותר באיראן. אפשרות נוספת שמהלך מניפולטיבי הביא לכך שהאיראנים עצמם הכניסו סוג של טכנולוגיה שהוטמן בה מטען הרסני.

בעבר, כפי שתיארנו, הצליחו ארגוני המודיעין המערביים לגרום לאיראנים לרכוש מרכיבים קריטיים לניסויים או לתהליכי ייצור ובהם גם מנועים שמשמשים להנעת הצנטריפוגות. בימים הקרובים צפויים האיראנים לפרסם את דו"ח החקירה שניהלו ולקבוע מבחינתם מי האחראי וכיצד הצליח להוציא לפועל את המבצע.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע על הארכת כהונתו של ראש המוסד יוסי כהן בכחצי שנה. ההסבר למהלך נומק מטעמי "האתגרים הביטחוניים העומדים בפני מדינת ישראל". לפי הפרסומים, בשנים האחרונות מוביל כהן, את הקו הניצי והנועז נגד איראן. סמלי או שלא שבימים שבהם כמעט כל יום יש פיצוץ מסתורי בטהראן, כהונתו מתארכת.

מה אנחנו יודעים על הקבוצה החדשה שלקחה אחריות על הפיצוץ במתקן הגרעיני בנתנז

בשעה 02:55 (שעון טהראן), התקבל דוא"ל במערכת ערוץ BBC בפרסית החתום על ידי קבוצה בשם "צ'יטות המולדת", ובו לקיחת אחריות על תקיפת מתקן באתר הגרעין של נתנז.

במזכר הראשון שהפיצו ציינו: "לפני 41 שנה העם האמיץ של איראן התקומם כדי להשיג עתיד טוב יותר לעצמו וילדיו. אח"כ מדברים על המאבק הארוך נגד העושק והדיכוי וההתקוממות נגד המשטר הפהלוי ותוקפים בחריפות את המשטר האסלאמי, שהחליף אותו והביא תקופה שחורה יותר מהתקופה של הכיבוש הערבי ומימי הפלישות של המונגולים. השתלטו על המשאבים הלאומיים והאנושיים והשליטו את המשטר הגרוע ביותר והנוקט בשיטות המפחידות ביותר בעת החדשה. מדברים על כינון כוח צבאי-כלכלי בתוך משמרות המהפכה, שפוגע בדימוי הבינלאומי של איראן, מקדם פרויקטים של התחמשות ולקח כבני ערובה 80 מיליון איראנים לצורך שמירת הכוח בידי המשטר. הכובשים הללו מוכנים להקריב את הכלכלה האיראנית ו-80 מיליון איש תחת הסנקציות החריפות ביותר בהיסטוריה רק כדי לממש את היעדים שלהם, המשך הדיכוי של העם האיראני. אנחנו נחושים למנוע את מימוש התוכנית הזו, המטרה שלנו, קבוצת "הצ'יטות של המולדת", ילדי ואוהבי הארץ הזו, היא להוציא את הפולשים מהמולדת ולשם כך נפגע בכל הפרויקטים שנועדו לשמר את המשטר הזה" (התרגום באדיבות :ד"ר רז צימט ).

שעות לאחר מכן, היתה זו כבר סוכנות הגרעין של איראן שדיווחה על "תאונה" בסמוך למתקן העשרת האורניום בנתנז. ייעודו של המבנה שבו אירע הפיצוץ לא היה חשאי, חלקו בניסויי צנטריפוגות מתקדמות היה מוכר בדוחות מעקב על מתקני העשרת האורניום של איראן. אז מה השתנה? המתקן הפך להיות מרכיב חשוב ביכולת של האיראנים להעשיר ובמהירות מספיק אורניום לפצצת גרעין ראשונה.

נראה כי מאחרי השם והלוגו "צ'יטות המולדת" שבו השתמשה הקבוצה שלקחה אחריות על מבצע החבלה במתקן העשרת האורניום בנתנז, הסתתר גם רעיון. הצ'יטה מסמלת בכל העולם, גמישות, מהירות ויכולת הסתגלות. באיראן הברדלס האסייתי מוכר גם כצ'יטה האיראני ואף זכה לשמש כסמל נבחרת הכדורגל של איראן למונדיאל.
מחוז בלוצ'סטן בו מתרכזת מרבית מהאוכלוסיה הנכחדת של הברדלס האסיתי, אולי מרמז על קשר לקבוצות מאבק בדלניות הפועלות לשחרור החבל משלטון איראני. בעבר, קשרה איראן מספר קבוצות אופוזיציה למאבק כנגד פרויקט הגרעין האיראני. אחת מהקבוצות הבולטות היא "המוג'הדין חלק" שאנשיה הואשמו בסיוע למודיעין האמריקאי והישראלי בחיסול מדעני הגרעין של איראן.