באיראן טוענים: סוכן איראני נעצר וחוסל בשנת 2013 במהלך משימה חשאית בישראל

סדרת ריגול איראנית בשם "בית בטוח", עלתה לאחרונה באיראן ומהווה מעיין מענה לסדרת הריגול הישראלית "טהראן". הסדרה עוסקת מדי פרק, בתיק מודיעין אחר כנגד אחד מאויביה של הרפובליקה האסלאמית ובעיקר בסעודיה, בטרור של דאע"ש ובמאבק מול ישראל ("השטחים הכבושים" כהגדרתה).

הבלוג "אינטלי טיימס" חושף כי במסגרת ראיונות שערכו המפיקים בעת השקת הסדרה, סיפרו כי קיבלו עזרה מהמוסדות הרלוונטיים באיראן קרי מגופי המודיעין וכי אחת מהדמויות בסדרה, זו של הסוכן "אפשין" הנשלח בפרק סוף העונה, למשימת ריגול בישראל, מבוססת על דמותו של סייד עלי חוסייני, סוכן איראני שנשלח על פי  ההפקה ועדות אשתו, למשימה חשאית בחו"ל, אליה נשלח במטרה לחדור אל לב שירותי הביטחון של ישראל.

המשימה של חוסייני בחו"ל מסתיימת בדצמבר 2013, כחודשיים ימים לאחר שבנמל התעופה בן גוריון נעצר אזרח איראני אחר בעל אזרחות בלגית בשם אלכס מנס. מנס נעצר על ידי שב"כ בעת שניסה לעזוב את ישראל כשברשותו נמצאו, בין היתר, צילומי מתקנים ביטחוניים ובהם גם צילומי שגרירות ארצות הברית בישראל. הפרשה הותרה לפרסום ב-29 בספטמבר 2013.

בחקירתו התברר כי שמו האמיתי הוא עלי מנצורי (בתמונה מימין), איראני שגויס על ידי יחידת הפיגועים 400 של "כוח-קדס" בשל אזרחותו האירופאית ופעילותו העסקית בחו"ל, מה שהפך אותו כיעד אטרקטיבי לגיוס מצד גורמי המודיעין האיראניים.  במסגרת "סיפור הכיסוי", הספיק לבקר בישראל פעמיים תוך שהונחה להקים בישראל תשתית עסקית, שתספק מסווה לפעילות המודיעין האיראני בישראל, ותשמש את הגורמים האיראנים לצרכים שונים. לשם כך, הוטל עליו לבקר בישראל, לקשור קשרים עסקיים ולהקים חוזים, אשר יאפשרו פעילות עסקית ממושכת. למימון פעילותו הובטחו לו סכומי כסף גבוהים, בין השאר, ננקב סכום של מיליון דולר.

כעת, בעקבות פרטים חדשים שיוצאים מאיראן, יתכן כי הסיפור המוכר בישראל של הסוכן עלי מנצורי ושרשרת ההפעלה שלו בטורקיה ובאיראן הוא רק אחד מהפרשיות שמייצרת המלחמה החשאית בין איראן לישראל ואולי גם נקשר לפרשה אחרת שנחשפת כעת באיראן ובמרכזה סוכן מודיעין איראני בשם "סייד עלי חוסייני (בתמונה משמאל).

עלי חוסייני הוא בן ל"שהיד" בשם "סייד אבולגאסם חוסייני", שנהרג במלחמת איראן – עיראק. הבן עלי, נולד ב- 22 בפברואר 1972 והפך לחלק מחייליו האלמוניים של האימאם אל זמאן – כינוי ללוחמי המודיעין האיראני.
חוסייני תואר כאדם צנוע למרות עמדתו הגבוהה ותפקיד שהובילו להשתתף במשימות בסיכון גבוה בחו"ל. הוא הקפיד מאוד על מילוי תפקידו הדתי, ואפילו במשימות אותם עבר במהלך חודש הרמדאן, היה נוהג להשלים את צומו ואומר כי אינו יכול לשאת לשבור את צום בגלל עבודתו ומשימתו.

חוסייני היה נשוי למי שזוהתה בשם "מסומה עבדי" ואב לילדים, כשיצא למשימה בחו"ל בעקבותיה הצליח גם לחדור למעגל רגיש בשירות הביון הישראלי, נסיעה ממנה לא שב.

לדברי רעייתו, היא קיבלה את הידיעה הראשונה על מותו, במהלך דצמבר 2013, כשלושה שבועות לאחר מעצרו. על פי האיראנים חוסייני נעצר על ידי המוסד הישראלי, עונה ומת במהלך כלאו. בהמשך הוכרז חוסייני כקדוש מעונה שמקום מותו אינו ידוע אך על פי גרסה אחרת, גופתו הוחזרה לאיראן, במסגרת עסקה שאפשרה את קבורתו ב -23 בינואר 2014, בחלקה מס' 26 בבית הקברות בהשט-י זהרה שבדרום טהראן.

  • תוכן זה מוגן בזכויות יוצרים. אין להעתיק או לעשות שימוש במסגרת אתר או פורום חדשות אחר ללא אישור מפורש ממערכת אתר "אינטלי טיימס".

תיק חיסול: כך נסגר המעגל על בכיר "אל קאעידה" בטהראן

תחקיר: רונן סולומון / עלה לראשונה במגזין עיתון משפחה

היה זה ביום שישי ה-7 באוגוסט 2020. זמן מקביל למוצאי שבת בארץ מבחינת דלילות התנועה במדינה האסלאמית השובתת ביום השישי.  לקראת השעה תשע בערב, כשהאיראנים, כמו כל העולם, מתמודדים עם מגפת הקורונה – נשמע רעש של זכוכית מתנפצת מפינת הרחובות פסדאראן וגולסטאן בבירת איראן. שניות לאחר מכן כבר נשמע גם קולו המאיץ של מנוע אופנוע שנבלע לכיוון מזרח. על האופנוע, כך יעידו בהמשך, היו שני רוכבים. מאחור, בזירה, ייוותרו שני הרוגים, שרועים בתוך רנו איראנית לבנה.

שדרות פסדאראן – הזירה שבה בוצע החיסול – ידועות כציר תנועה שמקשר בין צפון איראן והקריות הביטחוניות שבו, עד שהן פוגשות בקצה הדרומי צומת מרכזי שבו שוכן קומפלקס מטה המודיעין האיראני. בדרך חוצה הכביש את פרבריה היוקרתיים והביטחוניים של טהרן, המשתלבים עם רחוב פסדאראן באמצעות רחובות סדרתיים, ובהם גם שדרה 1 בשכונת גולסטאן הגובלת עם השדרה ומוכרת גם כרחוב מומננאג'ד.

חיפוש במאגרים שנאספו ממצלמות- דרך, מאפשר ללמוד על הרחובות המרכזיים בטהרן ומאפייניהם ביום ובלילה: העסקים
השונים, אופי התנועה, נוכחות משטרה ומחסומים וכדומה. אחד מהתיעודים הללו, שעליו נשען התחקיר שלנו, וממנו הופקו
גם חלק מהתמונות – הוא ממצלמת דרך שתיעדה את שדרות פסדאראן בחודש יוני, כחודשיים לפני החיסול. המצלמה חולפת דרך שדרות פסדאראן, ועוברת בצומת גולסטאן – זה שיהפוך חודשיים אחרי לזירת חיסול דרמטית ואפופת תעלומה. תיעוד נוסף מגיע מקניון פריז, המשקיף על זירת החיסול.

צומת גולסטאן נחשב פעיל במשך ימי השבוע, בשל 'מרכז פריז' – מרכז קניות מודרני שנמצא בדיוק בפינתו.
פינת הרחובות היא גם המרכז המסחרי של כל השכונה. ניתן למצוא בה שירותי בנקאות, מרכז קניות יוקרתי, ואפילו
סופרמרקט שכונתי קטן שבעליו מכירים לא רע את כל השכנים שמתגוררים סביב.

בימים רגילים, המרכז המסחרי היוקרתי פתוח עד השעה עשר בערב ומציע שורה של חנויות, בתי קפה ומסעדות. אולם
באותו הערב, הוא היה סגור לרגל יום השבתון המוסלמי. אבל אם תזדמנו למקום במהלך השבוע, תוכלו להעלות לקומה
העליונה, לרכוש כוס קפה עם מאפה, להתמקם במרפסת של בית הקפה ולצפות על התנועה ברחוב

בשכונה מתארחות, על פי עדויות התושבים, גם משפחות ממדינות ערביות שמחוץ לאיראן. ההערכה היא, כי השכונה,
הנחשבת 'ביטחונית', משמשת גם לצורכי אירוח ב'בתים בטוחים' – מדירות יוקרה ועד וילות פרטיות שמארחות משפחות של
דיפלומטים ואנשי ממשל, וכן שורה של נציגי ארגונים ובכירי מיליציות הנתמכות על ידי איראן, המבקרים באופן תדיר
בטהרן. לדוגמה, בין האורחים הללו נמנים נציגי חיזבאללה והגיוס העממי בעיראק. טהרן מושכת גם לבנונים רבים, בעיקר
שיעים, העובדים וגרים בטהרן.

מבט נוסף על הרחוב – אפשר לקבל גם מצילום לוויין, וממנו ללמוד על כל הפעילות בשכונה. זה בדיוק מה שעשינו.
גילינו שמדובר ברחוב חד סטרי, עם שדרה מוצלת, המלווה גם נתיב תנועה להולכי רגל ואופנועים. המבנים ברחוב מתאפיינים בדירות מגורים מודרניות, עם גישה לחניון מקורה ומספר בודד של בתים פרטיים.  כך, כשמתכנני ההתנקשות מכירים כל סמטה באזור המיועד – מבצע החיסול יוצא לדרך.

חיסול ליד הקניון בשדרות פסדרן:

מי שחולף עם רכבו בשדרות פסדאראן יודע שהדרך מתאפיינת בתנועה לא קטנה של אופנוענים שמשתלבים בתנועה. מדובר בכלי רכב מאוד פופולרי בקרב הצעירים, לכן – שום דבר לא החשיד בצמד הרוכבים שחלפו על האופנוע באותה שעת ערב. הרוכבים לא עוררו חשד גם כשנצמדו לרכב לבן מסוג רנו, שניסה להשתלב עם הכביש של רחוב גולסטאן. אחד מהרוכבים נצמד אל חלון הנהג, שלף אקדח עם משתיק קול וירה חמישה כדורים מדויקים, כאשר אחד מהקלעים פוגע גם ברכב סמוך. אבל זה לא משנה את התוצאה: שני נוסעי הרנו נפגעו אנושות.

עכשיו תורו של הרוכב המיומן לנצל את דקות 'ערפל האירוע', עד שמישהו מעוברי האורח או השכנים יקלוט את שהתרחש. האופנוע מאיץ את דרכו במורד הרחוב וממשיך דרך נתיב מילוט שתוכנן מראש, כשהוא משתדל לעקוף את סיכוני הדרך, ובהם עמדות שיטור ומצלמות אבטחה. סביר להניח שהרוכבים הגיעו לנקודת נטישה מבודדת ודילגו לרכב חליפי. משם
היו צפויים להמשיך בהיעלמות.

במידה ומדובר בצוות זר – עליהם לנסוע בדרך שתוביל אותם אל מחוץ לאיראן, או לחזור חזרה לסביבתם הטבעית, במידה ומדובר ב'סוכנים רדומים' או ב'קבלנים' מקומיים.

הראשונים שיזהו את המתרחש הם שכנים ממוצא ערבי (לבנונים ועיראקים) המתגוררים ברחוב, שכעת נחסם לתנועה
על ידי משטרת טהרן. אחריהם יוזעקו גם אנשי הסיור של 'כוח נאג'ה' – יחידה מודיעינית למלחמה בטרור והזיהוי הפלילי.
ברכב יזוהו אב ובת, לבנונים במוצאם, בשם חביב דאוד, בן 59 ובתו מרים, בת 27.
השכנים יודעים לספר כי האב הוא פרופסור להיסטוריה, אך לא ידעו לספר באיזה מוסד הוא לימד.

זמן קצר אחרי האירוע, ב 22:18- בלילה, מתפרסם דיווח ראשון בעניין החיסול, על ידי איראני בשם 'סעיד עימאד'. ניכר
שהכותב מעורה בכל מה שקשור ל'כוח קודס' ומשמרות המהפכה. הוא מספר על החיסול, ומוסיף כי הוא מתרחש סמוך
לבית אלמנתו האיראנית של אבו מהדי אל מוהנדס. מיהו אל-מוהנדס זה? ובכן, אבו מהדי אל מוהנדס שימש בפועל כראש המיליציות השיעיות בעיראק, עד לחיסולו בבגדד לצידו של מפקד 'כוח קודס' בעיראק.

שמו האמיתי של אל מוהנדס, ממוצאו העירקאי, הוא אל-איבראהימי. אל מוהנדס החזיק גם בדרכון איראני, בשל היותו בן לאם פרסייה. לאחר מכן, כשנישא לאשתו האיראנית, נולדו להם 4 ילדים והוא הפך לאזרח איראן. הדירה, כך עולה מהעדויות, שימשה כנראה גם למפגשיו האישיים עם חברו, הגנרל קאסם סולימאני.צילום מסך: ציוץ איראני על החיסול בטהראן

בשרשור על החיסול הוא מוסיף כי חביב היה פעיל חיזבאללה והחיסול בוצע כנראה על ידי המוסד הישראלי. דקות לאחר מכן, כבר דואג מישהו להורות לו למחוק את הציוצים אך אלו כבר תועדו ברשתות החברתיות והמידע מתחיל להתגלגל גם לערוצי החדשות באיראן ומחוצה לה. למחרת, למרות התחייבות המשטרה להוסיף פרטים על החקירה, הסיפור נגנז.

לאחר הידיעות שצצו מאיראן על החיסול, מנסים בארץ ובלבנון להבין את האירוע, אך לא מצליחים לקשור בין ה'לבנוני' שחוסל, לשם של בכיר מוכר מארגון חיזבללה. הפיצוץ בנמל ביירות, בתחילתו של אותו החודש, כבר תפס את מלוא תשומת הלב, ונושא החיסול ירד לגמרי מסדר היום החדשותי, עד שבאמצע אוקטובר, מישהו החליט לעורר את סיפור החיסול מחדש.

הכיסוי של אבו מוחמד אל-מסרי – בכיר אל קאעידה בטהרן נחשף:  

ב- 19 באוקטובר, צץ לו פרסום של 'חדשות ג'סים', עם הכותרת "ההתנקשות באבו מוחמד אל-מסרי, קרי 'חביב דאוד', ברחוב פסדאראן בטהרן – סוף עידן אירוח פעילי אל קאעידה באיראן".

'אבו מוחמד אל-מסרי' הוא כינויו של עבדללה אחמד עבדללה, בחוגים הפנימיים של ארגון 'אל קאעידה'. 'אל מסרי' שימש
כראש מדור המבצעים של הארגון בעת ההתקפות על שגרירויות ארצות הברית בקניה ובטנזניה ב- 7 באוגוסט 1998. את הפיגוע תכנן באמצעות החדרת שתי משאיות תופת, כמעט בו-זמנית, אל שגרירויות ארצות הברית בניירובי ובדאר א-סלאם. פיגוע משולב שעלה בחייהם של 223 אנשים וגרם לפציעתם של כ 4,000.

הכותב חושף כעת לראשונה כי 'חביב דאוד' – אותה זהות של האזרח הלבנוני שחוסל בטהרן – היא למעשה שם הכיסוי
שנתן המודיעין האיראני ל'אל מסרי' במסגרת 'הבית הבטוח' שקיבל באיראן כבר בשנת 2003, כאשר נמלט מהקרבות באפגניסטן, ועד להודעה הרשמית של איראן בשנת 2015 שבה הכריזה על שחרורו ממעצר.
שעות לאחר הפרסום, גם ידיעה זו נעלמה – לא לפני שהיא משאירה סימן שאלה לגבי זהות מפעיליו.

הפרסום עושה את דרכו גם לידיעת ערוץ החדשות ' Al Aan TV ' הפועל מאיחוד (דובאי) שבודק את הציוץ מול מקורותיו וקובע ב-22 באוקטובר, עוד טרם הדיווח ב"ניו יורק טיימס" כי 'חביב דאוד' לא היה אלא "אבו מוחמד אל-מסרי", מס' 2 באל קאעידה. בין אלו שעקבו אחר ערוץ החדשות מהמפרץ, הייתה גם תחקירנית של עיתון ה'ניו יורק טיימס' האמריקאי, שהצליחה, יחד עם עמיתים נוספים, לצאת בכותרת שמאשררת בפועל את הדיווח הראשוני של רשת החדשות מדובאי, על חיסולו של מס' 2 באל קאעידה. ה'ניו יורק טיימס' הוסיף, כי מדובר במבצע שניהל המודיעין האמריקאי, אך את החיסול עצמו ביצעו לדבריו סוכנים מהמוסד הישראלי, זאת לאור הניסיון של הארגון הישראלי החשאי בניהול 'נכסים' ומבצעים מוצלחים על אדמת איראן, כפי שאירע על פי פרסומים זרים בחיסולם של מדעני הגרעין באיראן, מבצע שמיוחס למדינת ישראל, וכן המבצע להבאת ארכיון הגרעין מלב טהרן בינואר 2018  – מבצע שעליו נטלה מדינת ישראל אחריות רשמית, כשראש הממשלה נתניהו חשף את הארכיון בשידור חי.

סיכול הנורמליזציה:

בעקבות הדיווח בארה"ב, צוטטו גם בארץ גורמים בכירים בארגון ביון במערב, שהסבירו כי מדינת ישראל לקחה על עצמה
את החיסול, היות והאב והבת שהיו היעד לחיסול – עסקו בתכנון פיגועים כנגד יעדים ישראליים. אותם גורמים לא פירטו
מה היו המזימות שתכננו האב ובתו, אולם בשנה האחרונה זוהו ניסיונות איראניים לפגע ביעדים מערביים באמצעות הפעלת
'ארגון פרוקסי', במספר מדינות ערביות.

מהו 'ארגון פרוקסי'? ובכן, ב-15 באפריל 2019 פרסמה יחידת ההסברה של 'פלוגות ההתנגדות האסלאמיות בבחריין' הפקת אנימציה ובה מתועדת נחיתה של משלחת ישראלית שמגיעה להתארח במנאמה הבירה לקראת כנס בינלאומי, תוך שהיא מתארחת במלון מאוד מסוים. באנימציה הופכת המשלחת הישראלית מטרה למתקפת טרור. מדובר בהפקה הדומה להפקות של החיזבאללה והמודיעין האיראני.

מי עומד מאחורי הפקת האנימציה?
ההערכה נכון לאותו רגע הייתה כי מדובר בפעילות מבית החיזבאללה בבחריין – מיליציה מקומית שפועלת בהשראת
חיזבללה הלבנוני. בעקבות פרסום האנימציה דרשו במטה הישראלי ללוחמה בטרור לבטל את ביקור המשלחת בבחריין,
אך זו ביקרה לבסוף, בחתימה נמוכה, בכנס הבין-לאומי בנושא חדשנות.

מספר חודשים מאוחר יותר, ושבועיים מרגע החיסול בטהרן – הודיעו גורמי ביטחון בבחריין על תפיסתה של חוליית
טרור, ששינעה רכבים עם מטעני תופת שהועברו מאיראן ונועדו לפגע במשלחת זרה שהייתה אמורה לבקר במדינה. הדיווח
מגיע בדיוק כאשר ברקע פוקדות את בחריין משלחות מהארץ ומארה"ב במסגרת גיבוש 'הסכמי אברהם' לקראת החתימה
על הסכם הנורמליזציה עם מדינת ישראל. מדובר במזימות, שאילו היו מצליחות – היו עלולות לחבל בדיאלוג האסטרטגי שמדינת ישראל מנהלת זה שנים מול נסיכויות המפרץ ומדינות מוסלמיות אחרות ביבשת אפריקה.

דוגמה למזימה קלאסית שניהלה איראן בשיתוף פעולה עם ארגון אל קאעידה' לצורך טרפוד היחסים בין המערב ומדינת
ישראל למדינות מוסלמיות, ניתן היה למצוא במעצרם של שני פעילי 'כוח קודס' בקניה בשנת תשע"ב, לאחר שנתפסו
מספקים לפעילי ארגון 'אל שבאב' – שלוחה של אל קאעידה בסומליה – סיוע ואמצעים לצורך ערעור משטרים ופגיעה ביעדים מערביים וישראליים.

אז כיצד הבשיל המודיעין שהוביל לביתו של אל-מסרי בטהרן?:

אז כיצד הבשיל המודיעין שהוביל למיקומו של אל-מסרי, מספר 2 באל קאעידה, בדירת מסתור בטהרן? בדקנו וגילינו.

בשנת 2003 יירט המודיעין האמריקאי תשדורות בין פעילי אל- קאעידה השוהים באיראן, לבין פעילי אל-קאעידה בסעודיה, לקראת מזימה לביצוע פיגוע תופת בלב שכונה בריאד. השכונה שנבחרה כיעד מארחת חלק מבני הממלכה ודיפלומטים מערביים. ההתראה האמריקאית לא הצליחה למנוע את הפיגוע, שבו נהרגו 17 בני אדם ובהם 5 ילדים.

ב- 2015 הודיעה איראן כי היא משחררת חמישה מראשי אל-קאעידה, ובהם גם את אל-מסרי, בעקבות עסקת
חילופי שבויים שכוללת את שחרורו של דיפלומט איראני שנחטף בתימן.

במהלך 2017 חושף ארגון ה- CIA האמריקאי פרטים חדשים משלל המסמכים שנתפסו בפשיטה בפקיסטן, שבה חוסל אוסאמה בן לאדן. מסמכים אלו חושפים כיצד חמזה, בנו של אוסמה בן לאדן, נעצר בשנת תשס"ג באיראן, ובהמשך אף נשא לאישה את בתו של אל-מסרי, שעימו גם חלק את שנות המעצר בכלא האיראני עד לשנת 2015. בהמשך אישר הממשל כי הצליח לחסל את חמזה בן לאדן בעת ששהה בגבול אפגניסטן-פקיסטן, ולכן לא מן הנמנע כי הבת, שהפכה בהמשך לאלמנה המתגוררת עם אביה בטהרן, שימשה חוליה מרכזית במעקב המודיעיני שנאסף על מקומות המסתור של הארגון והוביל בסופו גם לחיסולם.

היום, כאמור, אנו יודעים גם לקשר מהדיווחים מאיראן על כך שמשפחתו של מהדי אל מוהנדס התגוררה כנראה בשכנות עם בית משפחת אל מסרי. ייתכן שתיק המעקב אחר תנועותיו של מהדי אל מוהנדס סייע גם בהצלבת מיקום משפחת דאוד, המוכר כמס' 2 באל קאעידה. חשוב לזכור: בנוסף לרזומה ה'מפואר' שלו כמספר 2 באחד מארגוני הטרור המסוכנים ביותר – אל-מסרי הופיע במשך שנים ברשימת המבוקשים של ה- FBI , ועל ראשו הוצע פרס של עשרה מיליון דולר בתמורה לכל מידע שיוביל ללכידתו.

אז מי היו "הסוכנים הישראליים" שלחצו על ההדק ?

כעת נותר להרכיב את החלק האחרון בפאזל: מה אנחנו יודעים על 'סוכנים ישראלים', שלפי פרסומים זרים, הם אלו שלחצו על ההדק?
קודם כל, חשוב לציין: הנטייה של סוכנויות זרות לזהות מְבצַעֵַ פעולה עם הלאום של המשלח – לא בהכרח אומר שלוחם ישראלי הוא שלחץ על ההדק. הניסיון – שנשען על דיווחים זרים שנצברו בנושא – מלמד כי כשמדינת ישראל פועלת בשטח איראן, היא לא תמיד תפעיל סוכן ישראלי אלא תישען לעיתים על 'קבלני משנה', קרי: פעילים בארגוני התנגדות איראניים שאומנו לצורך המשימה, או אפילו גורמים פליליים מקומיים שמקבלים 'חוזה עבודה' בתמורה לתשלום נכבד, כאשר ברוב המקרים, הם לא באמת יודעים עבור מי הם עובדים או את סיפור הרקע של יעד התקיפה.

האיראנים בעצמם עושים שימוש בקבלני ביצוע שאנשי 'כוח קודס' מגייסים ומאמנים לצורך כך מהמיליציות השיעיות. הם
פועלים גם באמצעות שכירי חרב מארגוני פשיעה שעימם הם משתפים פעולה בתחום הפלילי, לצורך חיסול מתנגדי אופוזיציה במדינות הבלקן ואירופה.

הסבירות לתרחיש, שבו לצורך החיסול האחרון בטהרן הופעלו פעילי אופוזיציה איראנים – היא נמוכה, זאת על רקע
חשיבותה של המטרה וטכניקת החיסול שנבחרה: חיסול באמצעות ירי סלקטיבי מהיר ומדויק.
רוב החיסולים בטהרן שנקשרו למתנקשים רכובים על אופנוענים, אכן בוצעו על ידי פעילי אופוזיציה איראנים, אך
ברוב המקרים, אופן החיסול היה באמצעות הצמדת מטען מגנטי לרכבי היעדים – דבר שלא מחייב הכשרה מורכבת במיוחד כדי להגיע לתוצאה הרצויה. במקרה של פעולה 'פשוטה' כזו – מְבַצֵעַ ההתנקשות יכול להיטמע בחזרה בסביבה הטבעית שלו
במהירות, מבלי להותיר עקבות. אולם אופן ההתנקשות בבכיר אל קאעידה בטהרן, מצביע על האמון שניתן לצוות החיסול, זאת למרות רמת הסיכון ודרך הביצוע המחייבת זיהוי וירי ממוקד.

במקרה של חוליית חיסול מטעמו של ארגון מודיעין מדינתי – לדוגמה מדינת ישראל – שלב המילוט או 'שרידות הכוח' הוא מרכיב מרכזי במבצע, ולכן מתווה הפעולה יצטרך להבטיח 'זמן עמימות' גדול ככל שאפשר מרגע ניתוק המגע מזירת החיסול ועד הגעה לנקודת הקיפול. במקרים כאלה ייבחרו מחסלים מנוסים המצוידים באמצעים כמו משתיקי קול,
בזהויות כיסוי, ולפעמים גם בשפה המקומית, ששילובם יחד יאפשר את מרחב הזמן הנדרש להימלט ממדינת היעד.
על כן, הסבירות כי מדובר בגורמי אופוזיציה מקומיים היא נמוכה, כאמור.

הנה מה שלמדנו מהתקדימים: באפריל 2018 ( נוהל מבצע דומה). היה זה מבצע לחיסולו של פעיל חמאס
בשם ד"ר פאדי אל-בטש, ששהה במלזיה ועסק בבניית הכוח הצבאי של החמאס באמצעות מחקר ופיתוח. תפקיד שהפך
אותו יעד לחיסול.

חיסולו של אל-בטש יצא לפועל על ידי שני מתנקשים זרים. על פי החקירה המקומית, המתנקשים, שהיו רכובים על אופנוע כבד מדגם קווסאקי, המתינו לאובייקט בשעת בוקר מוקדמת בפתח בית התיפלה השכונתי באחד מפרברי קואלה לומפור, שבו נהג לערוך את תיפלת הבוקר שלו. החיסול התבצע באמצעות ירי מאקדחים עם משתיקי קול ולפי החקירה המקומית, נדרשו המתנקשים לירות 14 כדורים כדי להבטיח את חיסולו.

מפקד משטרת מלזיה סיפר, כי השניים נמלטו מהמקום לאגם שמרוחק כתשע דקות נסיעה מהמקום, נטשו את האופנוע
ולאחר מכן עברו לרכב מסחרי שהמתין להם. משם המשיכו למדינה שכנה (כנראה לתאילנד), כשהם נוטשים את הרכב
ומשאירים בזירה שני כלי נשק, שכנראה שימשו אותם בחיסול.

אז מי אתם – צמד מתנקשים עלומי פנים שביצעו את הפעולה המהירה והיעילה בשדרות פסדאראן לפני ארבעה חודשים –
רגע לפני שנעלמו מבלי להשאיר עקבות? את זהותם המדויקת כנראה לא נדע לעולם; אולם את הדבר הקרוב ביותר לפענוח
המניעים והגורמים שמאחוריהם – דומה שקיבלתם בתחקיר שקראתם זה עתה. מה שנקרא: 'מגן ולא ייראה'.

מלוויין ועד תיעוד ב"יוטיוב" : כך בונים היום תיק שטח:

חיסול "אל מסרי" בלב טהראן כמו גם חיסול מוחסן פחריזאדה, שבא בעקבותיו, כמה חודשים מאוחר יותר, מצריך תכנית מעקב הנסמכת על היכרות מעמיקה עם הזירה והאיומים שעלולים לצוץ בה. הדרכים המקובלות בעבר היו להפעיל סוכני שטח שיאספו מידע חזותי באמצעות תיעוד ממצלמות אישיות אולם המהפכה הטכנולוגית והרשתות החברתיות משפיעים כיום גם על עולמות האיסוף של המודיעין החזותי.

מידע על בתים, רחובות וסמטאות, שהיה נדרש בעבר לתכנון משימה ולבניית מודל בטרם חציית גבול, מתאפשר כיום באמצעות איסוף ממקורות גלויים ולמעשה, מספיק שסרטון מלב טהראן, יעלה ל"יוטיוב" בכדי לסייע לבניית תיק שטח עבור כוח שצפוי לפעול בלב טהראן.

חיסול "אל מסרי" בוצע מיד לאחר הפנייה משדרות פסדרן לרחוב צדדי שבפינתו קניון מפואר. אתם מוזמנים לעבור בנסיעה את הדרך שנדרש כל גורם מעקב לבצע עד זירת החיסול. נסו לזהות את הזמן המדויק ברצועת הזמן של הווידאו המצורף שבו אתם חולפים ליד צומת החיסול והקניון שבתמונה. זיהיתם? שתפו את הזמן המדויק בגוף ציוץ הקישור של הכתבה : https://twitter.com/IntelliTimes/status/1339942140735074305

 

  • כתבה זו מוגנת בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בתמונות או בתכנים לצורכי מחקר, כתבות חדשותיות או הפקות מצולמות לא אישור מפורש ממערכת האתר ומגזין "משפחה".

 

 

חיסול בטהראן: מוחסן פאחריזדה

תחקיר: רונן סולומון – פורסם לראשונה במגזין "משפחה"

פנייה לדרך אבסארד, מחוז טהראן:

זהו יום שישי באיראן והשעה כבר קצת אחרי השעה 14:15 בצהריים, כאשר רכב שרד יוקרתי שחור מסוג ניסאן "תאנה" פונה מכביש 79 המחבר בין טהראן- לעיר פיירוז'ק אל העיירה אבסארד, הממוקמת כ- 60 ק"מ מפאתי טהראן. בעוד כ- 3 ק"מ יחצה הרכב את כיכר שדרות האימאם חומייני הנמצאת בכניסה הצפונית של העיר.
תושבי העיירה הפסטורלית מתפרנסים בעיקר מחקלאות ואירוח כפרי והדרך עד למרכז העיר מתאפיינת בכביש סרגל עם נוף כפרי הבנוי מאדמות חקלאיות ואזורי מרעה לצד מבני דרך קטנים המשמשים בעונה לממכר סחורות חקלאיות וברקע נוף הררי שבמהלך החורף הקרוב יהפוך להיות לבן.

רכב השרד המיועד לבכירי משרד הביטחון לא אמור לנסוע לבד, על פי התכנון, הוא אמור להיות מלווה בשני רכבי אבטחה נוספים, אחד המקדים לסרוק את הציר ואחד הסוגר מאחור ואמור לשמש כוח תגובה במקרה של ניסיון התנקשות.

בניסאן נוהג כעת בעצמו, מוחסן פאחריזדה, ראש "הארגון למחקרי הגנה וחדשנות" (SPND ) במשרד הביטחון. מדובר בגוף ביטחוני מסווג מאוד, או אם תרצו, המקביל של המנהל לפיתוח אמצעי לחימה בישראל, אלא שבמקרה האיראני הוא גם מופקד על פרויקט הגרעין הצבאי של איראן, קרי פיתוח ראש הנפץ הגרעיני ויכולת נשיאתו על גבי טיל בליסטי.

חשיפת פרויקט הגרעין הצבאי האיראני:

שמו של הארגון והעומד בראשו עלה לתודעה הציבורית בישראל בתדרוך מיוחד שערך רוה"מ נתניהו ב-30 באפריל 2018, בבסיס הקריה בתל אביב ובו חשף כי המוסד הישראלי הצליח לפרוץ ל"ארכיון הגרעין" האיראני בטהראן ולהביאו לישראל. נתניהו הציג במהלך נאומו מצגות מתוך הארכיון, המפרטות את פרויקט הגרעין שזכה באיראן לשם הקוד "עמאד" ומסמכים המזהים את ד"ר מוחסן פאחריזדה כ"אבי הפצצה האיראנית" וראש "קבוצת נשק" – קבוצה של מדעני גרעין מעולם ההנדסה והפיסיקה שגויסו על ידי משרד הביטחון האיראני ממיטב האוניברסיטאות באיראן וקובצו תחת הארגון שבראשו עומד ד"ר פאחריזדה במטרה לפתח לאיראן , תוך מספר שנים, יכולת ייצור של "פצצה גרעינית" ראשונה.

זו לא הייתה באמת החשיפה הראשונה של הפרויקט והעומד בראשו:

בסוף שנת 2012 החליט ארגון מודיעיני מערבי, המופקד על המעקב והסיכול של פרויקט הגרעין האיראני, להשתמש באפליקציית הסרטונים "יו-טיוב", כדי להקים חשבון בשם " Ahmad V" ולחשוף בשורה של סרטונים בשפה הפרסית, את פרטיהם של מדעני "קבוצת הנשק" של פרויקט הגרעין האיראני.

מטרת החשבון הייתה כפולה: לחשוף בפני העולם כי התכנית שהאיראנים ניסו להסתיר, נחשפה ולהרתיע את המדענים שמנהלים את הפרויקט ובהם גם אזהרה ספציפית לד"ר פאחריזדה וראשי התכנית שתחתיו. בסרטונים חושף גורם המודיעין כי הוא יודע כי משפחת פאחריזדה מתגוררת בעיירה אבסארד ולמעשה רומז שהוא עלול לסיים בדומה לחלק מפקודיו שמצאו את עצמם מסיימים את חייהם בפיצוץ הרכב או כדור בראש בעת שנהגו ברכבם באחד מפרברי טהראן.
אחד מהם הוא תלמידו לשעבר, מדען גרעין בשם מג'יד שהריארי שחוסל בטהראן עוד קודם לפרסום הווידאו באמצעות מטען שהוצמד לדלת מכוניתו. שהריארי היה אחד מסדרת התנקשויות במדעני גרעין שהחלה בשנת 2010 כחלק מתכנית סיכולים שנועדה לשבש את התקדמות תוכנית הגרעין הצבאית של איראן.

במהלך השנים האחרונות הצליחו גורמי מודיעין מערביים לזהות ( גם בסיוע גורמי אופוזיציה איראניים), שורה של מרכזי פיתוח וניסוי שבהם מנהל פאחריזדה מרכיבים שונים בפיתוח תכנית הגרעין במסלול הצבאי.

את הדרך ממחוז טהראן לוילה המטופחת בשכונת הרופאים, נדרש לעשות לפחות פעם אחת בשבוע היות ומשרדי הארגון שהוא מנהל, יושבים בטהראן ולאחרונה אף דווח על הקמה של אתר ניסויים חדש שהקים הארגון באזור חוג'אר, ממזרח לטהראן, בירידה מכביש 79, אותו כביש שמשמש אותו גם בנסיעתו לביתו בעיירה הכפרית אבסארד.

עובדה זו ופרטים אחרים, מרמזים שהארגון שעמד מאחורי החיסול הפעיל תכנית מעקב שהצליחה לאפיין, ממקורות איסוף שונים (ממקורות גלויים ועד מעקב של סוכנים אנושיים) את שגרת חייו ותנועתו המבצעית באופן שאפשר לייצר נקודות ציון בתנועות שניהל ממשרדיו בטהראן לבית משפחתו בעיירה אבסארד, מרכיבי האבטחה והזדמנויות מבצעיות שניתן לנצל "על הדרך" באופן שיהפכו מתיק מחקר לתיק חיסול עם היתכנות מבצעית בסבירות גבוהה.

אחר מהמרכיבים הקריטיים בכל תכנית מעקב הוא הזיהוי הוודאי. בתדרוך שניהל רוה"מ נתניהו באמצע 2018 נעשה שימוש, כנראה מכוון, בתמונה ישנה ולא עדכנית של פאחריזדה מתוך רצון להשרות ביטחון לצד השני. באותו זמן כבר ידעו במערכת הביטחון כי פאחריזדה גידל זקן ואיך הוא נראה בהתאמה לגילו הנוכחי.

בינואר 2019 נחשפת בטעות באתר האינטרנט של המנהיג העליון של איראן, תמונתו העדכנית של פאחריזדה, בשעה שתועד בצילום סטילס בעת שהשתתף בכינוס ראשי המחקר של איראן בלשכת המנהיג חמינאי בטהראן.

14:20 – דרך אבסארד, השלב הראשון בהתקלות:

רכב הניסאן שבו נוהג פאחריזדה, כבר הספיק לגמוע קילומטר מאז פנה אל העיירה מכביש 79 (הדרך בין טהראן לפיירוז'ק). הרכב כרגע הוא הרכב הראשון היות ורכב האבטחה הקדמי כבר האיץ וצפוי לחכות לו בכניסה לרחוב הראשי של העיירה. כעת זה רק הוא כשלצידו ברכב אשתו, מירן ומאבטח צמוד, מאחוריו רכב אזרחי נוסף המאבטח את רכב השרד מהפתעות שעלולות להגיע מאחור.

ההפתעה צפויה להגיע בבת אחת מקדימה דווקא מטנדר ניסאן ג'וניור כחול, אחד מהרכבים הכי חביבים על סוחרי ונותני השירותים באיראן. מדובר ברכב המיוצר במפעלי הרכב של ניסאן באיראן במסגרת השותפות עם חברת הרכב הלאומית. רכב מאוד גמיש מבחינת יכולת מעבר ונשיאה מגוונת של סחורות בארגז המטענים שמאחורי הנהג.

המרחק בין שני רכבי הניסאן, זה השחור של פאחריזדה וזה החונה בצד הוא כ- 300 מטר כשברגע לא צפוי חוטפת שמשת הרכב המחוסנת מה שנראה לנהג כפגיעה לא ברורה שיוצרת לו מיסוך מהסדקים שנוצרו בשמשה. פאחריזדה עוד מנסה להפעיל את הווישר אך פועל מתוך ריפלקס אוטומטי ובולם את הרכב ונעצר בצד. כעת המרחק בינו לבין הטנדר הכחול מצטמצם לכדי 150 מטר כשעדיין חלקו של הטנדר באירוע לא ברור לשיירה.

דרך אבסארד, השלב השני בהתקלות:

בשלב זה הסיטואציה לא ברורה. בכיסא הרכב, יושב פאחריזדה, במושב שלצידו אשתו ומאחוריו מאבטחו. מאחור רכב האבטחה השני שעוצר ופורק שני מאבטחים החוברים רגלית אל רכב השרד.
אחד מהם הוא מאבטח מנוסה בשם חאמד אצע'רי המשמש כעת כראש צוות האבטחה של פאחריזדה לאחר שכבר הספיק לשמש בעשור האחרון גם כמאבטחם של בכירים בממשל ובהם גם את נסיעותיו של מנושהר מותכי – שר החוץ לשעבר.
הוא מורה למאבטח שברכב השרד לנעול עצמו ואת המאובטחים. בשלב זה לא ברור אם שלושת הכדורים שנורו חדרו את השמשה ופגעו כבר פגיעה קשה בפאחריזדה או שימשו רק לפעולת העצירה של הרכב.
בשניות הללו תתחיל התמונה להתבהר למאבטחים כי מקור הפגיעה בחזית התחתונה של הרכב והשמשה הוא תוצאה של ירי מעמדה קדמית אבל ההבנה לא תספיק להדביק את ההתרחשות הבאה כשרכב הטנדר הכחול שחנה בצד הדרך ונמצא כעת רק כמה עשרות מטרים מקדימה, מתפוצץ לו בעוצמה אדירה, תוך פיזור חלקי מתכת ולוחות עץ שנשא על גבו והשלב השלישי בתכנית ההתנקשות מתחיל להתגלגל.

דרך אבסארד, השלב השלישי בהתקלות:

בשלב זה החניה בצדי הדרך היא כבר זירת התנקשות שמורכבת משלושה רכבים: רכב אבטחה שחונה במרחק כמה עשרות מטרים לאחר שנפרק ממאבטחיו, רכב השרד השחור של פאחריזדה שנמצא בתוך זירה מדממת של מאבטחים ושרידי רכב הטנדר הכחול ששימש את שני השלבים הראשונים והותיר כרגע זירה המורכבת מחלקי מתכת ולוחות עץ שבהם הוסלקה מערכת הירי ומטען התופת שנשא בארגזו.

רכב השרד נותר עדיין נקי יחסית מפגיעות למעט פגיעה קלה מתחת לפגוש הקדמי וסדקי זכוכית בחלון הקדמי שנוצרו מירי מערכת הירי שמוקמה על הטנדר הכחול. בשלב זה לא ברור אם כל הפגיעות בשמשה הקדמית נוצרו מירי חיצוני או גם מירי שמתחיל להתגלגל במסגרת השלב הבא בתכנית.

על פי אחד מהתסריטים, זהו השלב שבו פאחריזדה כבר ירוי בכיסאו באופן אנוש עוד קודם לפיצוץ הטנדר הכחול, בעקבות ירי מדויק (B) שמתבצע ממערכת ירי בשליטה מרחוק בסגנון "רואה-יורה" שהוסתרה בתוך ארגז משא של טנדר הניסאן הכחול שחנה לצד הכביש .

הגרסה השנייה היא שאירוע כזה לא יכול היה להתבצע ללא וידוי הריגה על ידי מתנקשים בזירה עצמה ולמעשה משלב הפיצוץ עברה ההתנקשות לשלב הפריצה לכיוון רכב השרד, תוך ירי סלקטיבי שמנטרל את המאבטח /ים ששרדו את הירי ופיצוץ הטנדר שאחריו.

הנחת העבודה של התחקיר כי ברכב הנעול עדיין נמצא מאבטח שיושב מאחור, פאחריזדה במצב כזה או אחר במושב הנהג ואשתו במושב לצידו. כעת, מוצמד ע"י המתנקשים מטען נפץ קטן או אמצעי פריצה אחר אל חלון זכוכית בצד הצמוד לדלת האחורית ולמעשה פריצת הזכוכית מאפשרת גישת אקדח 9 מ"מ אל תוך הרכב וירי בזווית היוצאת מגובה המושב האחורי (A) אל גבו וראשו של הנהג במושב הקדמי. התוצאה יכולה להתבטא גם בסימני הפגיעה על השמשה הקדמית אבל הפעם מהפנים. תסריט זה נשען ניתוח צילומי תקריב מזירת הרכב המעידים על סימני פריצת הזכוכית מבחוץ פנימה וזיהוי תרמיל כדור 9 מ"מ על כרית המושב האחורי.

כעת, כבר חלפו כשתי דקות מרגע תחילת השלב הראשון והזירה מנוטרלת מהתנגדות. ברכב נותרת רק אשתו (על פי עדותה). מחוץ לרכב גופה עם פגיעה אנושה שמותירה דימום שנוצר מחוץ לרכב, יתכן וידוי הריגתו של פאחריזדה באמצעות ירי בראשו או אולי גופתו של המאבטח.

באיראן עדיין מתעקשים כי מערכת ירי אוטומטית, המופעלת על ידי מעמדת תצפית מרוחקת, היא שאפשרה למוסד הישראלי לפגוע ברכבו של פאחריזדה ובמלוויו. על פי האיראנים את המערכת ה"רואה-יורה" התקינו ומיקמו סוכני המוסד על גבי טנדר מסוג ניסאן ג'וניור כחול בסיוע פעילי אופוזיציה איראניים.

אחת מהמערכות הירי שנחשפו בישראל לאחרונה ומסוגלת לבצע ירי שכזה היא מערכת בקרת אש חכמה בשם SMASH השולטת מרחוק באמצעות "מחשב כף יד" על עמדת ירי ומאפשרת למפעיל לתצפת על הזירה מעמדה מרוחקת ולהינעל על המטרה באמצעות מערכת בקרה חכמה, העוקבת באופן אוטומטי אחר המטרה הנעה באמצעות עיבוד תמונה המבוסס על בינה מלאכותית ומאפשר רכישת מטרה באמצעות מאפיינים שהוגדרו מראש לדג': תמונת רכב, מספר לוחית הרכב ומאפיינים אחרים. זווית עמדת הירי מתכווננת  והירי מתבצע אוטומטית ברגע הנכון. המערכת מתבייתת על המטרה באמצעות חיישנים אופטיים ועוקבת אחריה באמצעות עיבוד תמונה והתבייתות אוטומטית  המאפשרת "פגיעה מהירייה הראשונה" (One Shot – One Hit) והימנעות מפגיעה בחפים מפשע.

יתרון נוסף של המערכת הוא משקלה הנמוך, כ-15 ק"ג המאפשר להבריחה לאיראן ולמקם אותה על גבי טנדר עם יחידת צידוד והגבהה של כלי נשק, על פי הצורך המבצעי, החל מרובה סער, רובה ציידים או רובה צלפים עם משתיק קול.

14:23 דרך אבסארד, שלב המילוט:

החלק האחרון בתכנית ההתנקשות הוא שלב המילוט מהזירה. שלב זה הוא מרכיב ראשי בתכנון ונועד להבטיח את היכולת של הכוח המבצע לייצר מספיק זמן בין השלב הרועש של התוקפים עד לרגע ש"יורד האסימון" בצד המסכל.
בשלב זה נשען מסלול המילוט על תכנון מראש אלא אם המבצע הסתבך ועוברים לתכנית חליפית. מסלול המילוט מתבסס על ההיכרות עם הצירים מנקודת הקיפול ועד לנקודת ההתארגנות מחדש. מבט על מפת האזור מלמד כי בחירת נקודת החיסול לא הייתה מקרית אלא לקחה בחשבון שורה של יתרונות ובהם מיקום כוחות ביטחון כמו צבא ומשטרה, נוכחות אזרחית, יכולת תצפית ושליטה על האירוע, התאמת הניוד המבצעי לתמונת השיגרה המקומית.

לפי הדיווחים מאיראן, המילוט בוצע דרך רכב או אופנועים שחיכו בנתיב ההפוך מהנתיב בו הותקל רכב השרד. לפי התיעודים, עם הפנים צפונה חזרה לכיוון הכביש המהיר וממנו לפרבריה הצפוניים והצפופים של טהראן. החלטה אחרת היתה מובילה חזרה לתוך העיירה אבסארד, עיירה קטנה שבה כולם מכירים את כולם.

מי שתכנן את הצבת רכב התופת ידע שתחנת המשטרה היחידה בעיר, ממוקמת רק ביציאה הדרומית של העיירה ולקח בחשבון את זמן התגובה, מרגע הפעולה ועד לאפשרות של כוחות ביטחון איראנים לייצר מגע.

אז מי חיסל את פאחריזדה ?

הפעולה, כפי שמצטיירת מתיעוד הזירות, העדויות והחקירה של האיראניים, שילבה שיטות פעולה וטכנולוגיות שטרם נראו מסוגן בזירות חיסולים שהכרנו המסגרת המלחמה החשאית לסיכול פרויקט הגרעין.
עד היום, רוב החיסולים באיראן שנקשרו לפרויקט הגרעין בוצעו באמצעות שני מתנקשים על אופנועים שנצמדו לרכב יעד המטרה תוך שימוש במטען נפץ רועש או ירי סלקטיבי מושתק בפעולה שנמשכת לא יותר משניות בודדות תוך ניתוק מגע ומילוט גמיש דרך אחד מרחובותיה הצפופים של טהראן.

חלק מאותם חיסולים שיוחסו למוסד הישראלי, כך נטען באיראן, בעקבות חקירת מקרי עבר, נשענו על גיוס פעילי הזרוע הצבאית של ארגון ה"מוג'אהדין חלק" שעוברים בישראל ובאלבניה אימונים מיוחדים כחלק מהכשרתם לבצע משימות חיסול המתאפיינות ברמה גבוהה במיוחד ודורשות היכרות מעמיקה ויכולת היטמעות בסביבת הפעולה.
פעולת החיסול של פאחריזדה בוצעה במספר שלבים, ברמת סיכון שהלכה ועלתה בהתאם לשלב ההצלחה של הביצוע. פעולה זו חייבה ניהול סיכונים בזמן אמת דרך מעקב חזותי ועד שימוש בסייענים מקומיים לצורך מיקום הפלטפורמה המרכזית של המבצע – טנדר הניסאן הממותקן והממולכד במקום הנכון. החלק הנשלט מרחוק חייב מפעילים המחזיקים ביכולת טכנו-מבצעית גבוהה שלא אופיינית לפעילי אופוזיציה אלא ללוחמים של ארגון מדינתי. פעולה שכזו חייבה גם ביצוע מודלים כדי לאמת את ההיתכנות המבצעית.

בניו יורק טיימס הצביעו על המוסד הישראלי וזאת על סמך שיחות עם שלושה גורמי מודיעין מערבי. בטהראן מוסיפים כי המבצע נוהל גם תוך הברחה ושימוש באמצעי לחימה ישראליים מתקדמים והפעלת סייענים מקרב ארגוני האופוזיציה האיראנית. ציוץ שעלה ברשת על ידי עיתונאי ממוצא איראני ואמינותו אינה ברורה עדיין, הציג את תמונותיהם של מי שלכאורה זוהו על ידי המודיעין האיראני כחשודים ותמונותיהם הופצו בכל בתי המלון באיראן במטרה לנסות ולאתרם.

  • תוכן זה מוגן בזכויות יוצרים. אין להעתיק ללא אישור מערכת אתר "אינטלי טיימס".

יחידת המו"פ הטכנולוגית (340) של "כוח קודס" ומפקדה נחשפים לראשונה

הלילה חשף גורם מודיעין מערבי המתמחה בחשיפת "כוח קודס", פרטים חדשים על יחידת המו"פ הטכנולוגית של "כוח קודס" המסייעת לזרועות התמנון של איראן לבנות יכולת עצמית של רקטות וטילים על פי תוכניות ייצור שפותחו ונבחנו באיראן.

בראש יחידה 340 עומד חמיד פזלי (מוחסן קפי), בעל תואר דוקטור במכניקה מאוניברסיטת שריף לטכנולוגיה בטהרן המופקד בשנים האחרונות על סוכנות החלל האיראנית (ISA), לאחר ששימש גם כנשיא מכון המחקר האיראני לחלל (ARI).
מרבית מעובדי היחידה הם מומחים להנדסה מכנית הנעזרים בשורה של מתקני ייצור מנועים וטילים במרחב טהראן וסמנאן לצורך ייצור, מחקר, הכשרה ובדיקת מערכות.

בנוסף לפיתוח הרקטות, מספקת היחידה גם הכשרה ותמיכה טכנית לארגוני טרור הנתמכים על ידיה ובראשם חיזבאללה, הג'יהאד האסלמי, המיליציות העירקיות והחות'ים בתימן). הליווי הטכני נועד לאפשר לאותם ארגונים יכולת ייצור עצמית של רקטות.  ההדרכות והאימונים באיראן מתבצעים במרכז האימונים "שאהיד שבאני" (באדינדה) ובמטווחי ניסויי הירי של המרכז לחקר החלל באתר סמנאן.

בין הפיתוחים שיצאו משולחן התכנון של היחידה הטכנית גם רקטות כבדות שעליהן יוצרו רקטות שנצפו בזירת עיראק, סוריה ולאחרונה גם בזירת עזה. רקטות אלו נושאות ראש נפץ גדול במיוחד לצורך רדיוס השמדה ופגיעה קשה בשטחים אורבניים. בין הרקטות שהיחידה מפתחת רקטות מטווחים שונים ובהם רקטת "באדר 3" (Nafea), רקטת קרקע-קרקע המיוצרת באיראן ונושאת חומר נפץ במשקל 400 ק"ג כמו גם רקטת "הג'יהאד" רקטה לטווח של כ- 20 ק"מ עם ראש קרב הנע בין 300 ל 400 ק"ג.

רקטות דומות נצפו לראשונה במהלך סביבי הלחימה החל מאמצע 2018 וכאשר הג'יהאד האסלאמי שיגר בנוב' 2019 רקטה כבדה מייצור עצמי בשם "הגיהינום של אשקלון", שהותירה מכתש ענק באחד מהשדות של חבל אשכול .
ההערכה היא כי היחידה מעורבת גם במתן שירותי ייעוץ לחיזבאללה ולחותים בתימן בכל התחומים הקשורים לפיתוח טילים מדויקים. באוג' 2019 חשף הבלוג "אינטלי טיימס" ובהמשך גם דובר צה"ל, את זהותו של מג'יד נבאב, יועץ טכנולוגי לטילי קרקע קרקע של "כוח קודס" וזרוע האוויר של משמרות המהפכה שנשלח ללוות את החיזבאללה בהקמת תשתיות לשדרוג דיוק הטילים שברשותו, תוך הסתייעות במערך הברחות האמל"ח והטכנולוגיות של יחידה 190. בין המוצרים שהועברו ללבנון ודרך סוריה זוהו על ידי מערכת הביטחון גם מערבלי דלקים ו-מכונות CNC שנועדו יחדיו להקמת פסי ייצור לחלקי טילים ודיוק טילים.

בחודשים האחרונים חשפה ישראל שורה של מפעלי טילים שמחביא החיזבאללה בתוך מפעלים ובתי מגורים אזרחיים ובהם גם אתר לייצור רכיבי טילים מדויקים בלב אזור תעשייה בשכונת אלג'נאח בסמוך לשתי חברות גז. בין השאר נחשף גם קו ייצור לטילים שזוהה על ידי הבלוג "אינטלי טיימס ככזה הנסמך על מכונות חריטה וייצור שיובאו מסין. גם תשתיות הייצור שנחשפות כעת בתיעוד ממחלקות הפיתוח והייצור באיראן נשענות על מכונות CNC מתוצרת סין.

ניסוי מנועי רקטות
ניסוי מנועי רקטות
ייצור רקטות
ייצור רקטות
ערבול דלקים ויציקת מנועים
ערבול דלקים ויציקת מנועים
תכנון ופיתוח
תכנון ופיתוח

חשיפה: מזכ"ל החיזבאללה, חסן נסראללה הכחיש הערב כל נוכחות של הארגון בנמל ביירות אולם הבלוג חושף כי הארגון קשור לקבוצה עסקית הפועלת במקום לצורך ייבוא אמצעים וטכנולוגיות לפיתוח אמצעי לחימה

בדיקה שערך הבלוג "אינטלי טיימס" מגלה כי כבר באוקטובר 2014 סימן משרד האוצר האמריקני רשת רכש מרכזית של ארגון החיזבאללה, שפעלה גם מנמל ביירות ושימשה כ"חברה קדמית" להסתרת פעילויות ייבוא של מוצרי אלקטרוניקה מתוחכמים וטכנולוגיות אחרות ששימשו לבניין הכוח הצבאי של הארגון ובמרכזם גם לפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים (מל"טים).

קבוצת "סטארס גרופ הולדינג" נמצאת בבעלות קמל מוחמד אמחז ויו"ר החברה הוא עיסאם מוחמד אמחז. בנוסף לעסקיה בלבנון, הקבוצה מחזיקה חברות בת בדובאי, איחוד האמירויות וסין, לצורך רכישת מנועים, מוצרי תקשורת וציוד ניווט מחברות בארצות הברית, אסיה, קנדה ואירופה תוך שימוש בתעודות יבוא כוזבות ושיטות הונאה אחרות בכדי להימנע ממגבלות הייצוא באותן מדינות.

הקבוצה משתמשת בין השאר בתשתיות של חברות הבת ובהן סניפי "סטארס תקשורת" שמפעילה רשת חנויות תקשורת ומחסני ייבוא בשטח הדיוטי פרי של שדה התעופה ואזור הסחר החופשי והדיוטי של הנמל הימי של ביירות.

בנוסף זיהתה מחלקת האוצר גם מספר אנשי חיזבאללה ובהם עלי זייתר ואיימן איברהים שעבדו ישירות עם מנהלי הרשת של אותה קבוצה בכדי להקל על פעילויות הרכש הביטחוני מטעם החיזבאללה.

האם המחסן בנמל הימי בביירות, שבו אירע הפיצוץ, שימש את מנגנון הפיגועים של החיזבאללה?

בלבנון מנסים להבין עדיין, מה הביא לפיצוץ האדיר בנמל ביירות שהביא לרעידת אדמה מקומית בעוצמה של 4.5 בסולם ריכטר, עוצמה השווה לפיצוץ 400 טון TNT. מטבע הדברים, כשאירע הפיצוץ האדיר, עלה החשד המידי כי מדובר באחד ממחסני קליטת האמל"ח של החיזבאללה שאולי משמש את מפעלי הטילים שהקים בביירות כדג' אותו מערבל של חומר הודף החיוני לשיפור ביצועי המנוע של הרקטות במסגרת פרויקט דיוק הטילים שחשף רוה"מ נתניהו במרחב החוף של ביירות.

הלילה כבר דיווחו מקורות בלבנון כי במחסן אוחסנו למעלה מאלפיים טונות של אמוניום חנקתי שהוחרמו מספינת מטען ואוחסנו במקום כבר משנת 2014. בהמשך גם נחשפה תמונה שמתאימה לתצורת המחסן ובה נצפו עבודות ריתוך על הדלתות כאשר במחסן זוהתה נוכחות טונות של שקי אמוניה מתוצרת חברה בשם  "Nitroprill" שמתמחה באספקת חומרי נפץ לתעשיית הכרייה. השם של החברה עלה בשנת 2004 במהלך חשיפת תא של הג'יהאד העולמי באוסטרליה שתכנן להוציא לפועל סדרה של פיגועי תופת במספר אתרים תוך שימוש בצידניות גלידה ובהם חומר נפץ מתוצרת "ניטרופריל".

בשטר המטען של הספינה צויין כי את האספקה ביצעה חברה מגיאורגיה בשם "RUSTAVI AZOT". ביקור באתר האינטרנט של החברה מוצא זהות בין שקי האומוניום החנקתי לשקים שתועדו במחסן 12 בנמל ביירות. החברה טוענת כי לא יצרה באותה תקופה את האמוניום. האם היה פה יבוא ממקור אחר שנארז תחת שם החברה הגיאורגית?

הבלוג מצא שחברה בדרום אמריקה משווקת אף היא את אותו חומר תחת השם "Nitro prill". לחיזבאללה עסקי הברחות והלבנות כספים שהוא מנהל זה שנים מדרום אמריקה, האם מדובר רק במקרה?

אמוניום חנקתי (נקרא גם אמוניום ניטראט) נמצא בשימוש רב בחקלאות כדשן עם תכולת חנקן גבוהה אך משמש בתכונותיו כמחמצן חזק גם לשם יצירת חומרי נפץ וחומר הודף לתעשיית הטילים ולכן נמצא בהגבלות יבוא / יצוא בחלק ממדינות שבהם מתקיימת פעילות הקשורה לטרור.

העובדה כי מדובר כנראה במשלוח שהוחרם כבר לפני מספר שנים, הביאה אותנו להיזכר בשורה של חשיפות מאותה תקופה, שנקשרו לארגון החיזבאללה ולמעבדות נפץ שהקים בחו"ל באמצעות שילוח ימי של טונות של אמוניום חנקתי למדינות בסיס בים התיכון ובדרום אסיה.

בינואר 2012 נעצר בפאתי בנגקוק, תאילנד, אטריס חוסין כשברשותו מחסן ובו 3 טון של דשן כימי (אמוניום חנקתי) שהיו מיועדים, על פי החקירה, להרכבת מטעני תופת. החומר הוסלק בקופסאות של מאווררים חשמליים שהוברחו לבנגקוק והיו מיועדים למעבדות נפץ שבהן תכנן הארגון להרכיב מטעני נפץ ולשלח מפגעים אל יעדים ישראליים מקומיים ובמדינות שכנות כדי שינקמו את מותו של רמטכ"ל החיזבאללה, עימאד מורנייה.

ביולי 2012 נעצר בלימסול חוסאם טאלב יעקוב, אזרח שוודי שנשלח לקפריסין ולעוד מספר מדינות באירופה על מנת לעקוב אחר יעדים ישראליים כחלק מאותה תכנית.

ביוני 2015 כבר עצרה משטרת לרנקה את חוסיין באסם עבדאללה, צעיר בן 26 ממוצא לבנוני המחזיק גם באזרחות קנדית. עם מעצרו אותרו במרתף ביתו כמה טונות של דשן כימי (אמוניום חנקתי) המשמש לייצור מטעני חבלה מאולתרים. החקירה העלתה כי מדובר בפעיל חיזבאללה שניסה להקים על אדמת קפריסין מעבדת חבלה שתשמש לפיגוע תופת כנגד יעדים ישראליים. יחד עמו נעצר גם אזרח לבנוני בן 62 בעל דרכון קפריסאי שהיה אחראי על הקליטה והשחרור של אותו משלוח שנשלח מנמל ביירות בלבנון לנמל לרנקה כשהוא מוסלק בתוך משלוח של שקי קרח.

ב-2015 חשפו כוחות הביטחון בבריטניה ארבעה מפעלים סודיים שניהל החיזבאללה בפאתי לונדון, עם טונות של אמוניום חנקתי לייצור מטעני נפץ שהוסלקו באלפי חבילות קרח חד פעמיות. הערכה היא שהחקירה בקפריסין היא שהובילה לחשיפה בבריטניה.

המקרים שהדגמנו מצביעים על העיסוק הישיר של מנגנוני החיזבאללה עם אחזקה ושימוש באמוניום חנקתי לצרכי טרור ולכן קיימת גם האפשרות שאותו משלוח אמוניום שהוחרם בלבנון ונשמר במחסן בנמל כבר בשנת 2014, היה במקור שייך לארגון החיזבאללה.

בממשל הלבנוני כבר מדברים על ועדה מיוחדת שתחקור את הפיצוץ בנמל בביירות ולבדוק כיצד אוחסן בנמל מלאי של מאות טונות של אמוניום חנקתי.

תיעוד שקי האמוניה במחסן בנמל ביירות:

שטר המטען:

תיעוד ההתאמה עם החברה מגיאורגיה:

הסנקציות האמריקאיות על אלומיניום, מרכיב מרכזי במניעת שיקום מרכז הצנטריפוגות במתקן הגרעיני בנתנז

לאחרונה צוטט גורם מודיעיני שהעריך כי הפיצוץ בנתנז יביא לעיכוב של עד שנתיים בתכנית הגרעין.

אנשי המחקר של הבלוג "אינטלי טיימס" העריכו כי כדי לעכב בשנה עד שנתיים את תכנית העשרת האורניום הרי שחבלה במרכז הצנטריפוגות בנתנז לא תספיק אלא אם תהיה חלק מרכזי בקמפיין רחב יותר שיתמקד גם בשורה של מתקנים המזוהים עם "שרשרת האספקה" של פרויקט הגרעין של איראן וניתן יהיה לפגוע בהם באמצעים מגוונים, שאינם רק תקיפה אווירית אלא סנקציות ומלחמה חשאית.

שרשרת אספקה או "רשת לוגיסטית" היא מערכת מתואמת שהקימו האיראנים ומתבססת על ארגונים, אנשים, פעילויות, מידע ומשאבים המעורבים באספקת מוצר או שירות חיוני לפרויקט הגרעין. במקרה של המתקן בנתנז מדובר על רכישת חומרים ותשתיות חיוניות כדג': מכשירי מדידה מדויקים, מנועים וחומרי גלם לייצור והרכבה של צנטריפוגות.

בפיצוץ בנתנז איבדה איראן את יכולת התמיכה והפיתוח הסדרתי של צנטריפוגות מתקדמות מדור 6 ו-9 וכנראה גם כ-30 צנטריפוגות מתקדמות שנמצאו בשלב ההרצה והיו אמורים לעבור לאחד מאתרי הגרעין ולאפשר לאיראנים להכפיל בפרק זמן קצר את יכולת העשרת האורניום.

כדי לייצר אלפי סרכזות של צנטריפוגות יש צורך ביבוא או ייצור מקומי של חומר הגלם המרכזי שהוא אלומיניום. האלומיניום עובר למפעלי מתכת או עיבוד שבבי עד שהוא מגיע בתצורה גלילית למרכז הצנטריפוגות בנתנז. במרכז נדרשים עוד מרכיבים וכל אלו חוסים ברשימת הסנקציות על איראן תחת ההגדרה "מוצרים דואליים", מוצרים שעלולים לשמש לצורך פיתוח נשק השמדה המוני. מי שמנהל את מאמץ הייצור של הצנטריפוגות הוא מוחמד פח'רי-זאדה העומד בראש חברת TESA ועושה זאת באמצעות חברות קדמיות ומפעלי ייצור וחיתוך ברחבי טהרן ואיראן.

כדי לייצר את הצנטריפוגות, צריך קודם כל מוצרי אלומיניום שאותם ייבאה איראן, עד לאחרונה, ממפעלים בסין אולם בשנתיים האחרונות הקימה סין על אדמת איראן, מפעל אלומיניום מתקדם, בעיר למרד, שנשיא איראן חנך בעצמו ב- 23 באפריל 2020 . הקומפלקס נועד לעקוף את הסנקציות על ייבוא אלומיניום מסין ולספק לתעשייה האזרחית והצבאית של איראן את החומר הנדרש לייצור טילים, צנטריפוגות וגם מכוניות מתוצרת מקומית.

במקרה או שלא, חווה המפעל במהלך החודש האחרון שריפה מאוד משמעותית שנסיבותיה טרם הובררו אך נקשרו בגדול לפיצוץ כזה או אחר של שנאי חשמל או בלון גז.

פרטים חדשים על פרויקט המנהור האיראני בגבול סוריה – עיראק

מרבית מהמנהרות שבונה איראן בגבול עיראק-סוריה, שייכות לתקופה שבה שלט דאעש באזור, כך על פי מקור מקומי שהתראיין לערוץ האופוזיציה הסורי. אל אלו נוספו לאחרונה מנהרות חדשות שנחפרו על ידי המיליציות האיראניות ומקושרות כעת זו אל זו.

המקור הדגיש כי חלק מהמנהרות המקשרות בין סוריה ועיראק הורחבו והותאמו למעבר משאיות, כך שיוכלו לשמש למעבר יבשתי של אמצעי לחימה, הרחק מעיני מטוסי הסיור הקואליציוניים והישראליים. על פי המקור, למשטר אסד אין תפקיד בפרויקט ואסור לו להתערב בעבודת המיליציות, למעט לגורמים הפועלים בעבור מטה משמרות המהפכה בדמשק ומספקים אמצעים שונים כדג': אמצעי קידוח, ציוד הנדסי ופתרונות לוגיסטיים אחרים.

המיליציות האיראניות מנסות להגן על עצמן על ידי התאמת המנהרות גם כחדרי פיקוד ואירוח ולמנהרות נכנסים רק אנשים ספציפיים ובעיקר משלוחי טילים שנכנסים מעיראק.

ראוי לציין כי המיליציות האיראניות חשופות כל הזמן לתקיפות אוויריות של ישראל ומטוסי הקואליציה הבינלאומית והתקיפות מרוכזות בעיקר כנגד אתרים אסטרטגיים חשובים, במיוחד באזור הכפרי של העיר אל-בוכמאל, ממזרח לדיר אל-זור.

באיראן מדווחים על "חשוד מרכזי" בפיצוץ ההרסני במרכז הצנטריפוגות להעשרת אורניום בנתנז

הערב פורסם בערוץ המזוהה עם משמרות המהפכה כי חקירת הפיצוץ במרכז התקנת הצנטריפוגות בנתנז הובילה לחברה בשם "מאהר הנדסה", חברה שפועלת מלב טהראן ומשמשת כקבלנית מורשית ע"י ארגון המחקר האיראני למדע וטכנולוגיה ומשרד ההגנה והלוגיסטיקה של איראן.. החברה, כך על פי הפרסום, הייתה מעורבת בהקמת מעבדות הכיול ומכשירי המדידה ב"מרכז בחינות הצנטריפוגות" בנתנז.

במסגרת חקירת גורמי ביטחון הפנים, עלה שמו של ארשאד קרימי, המייסד והמנכ"ל של חברת "מהאר הנדסה". חברה זו נחשבת לאחת מהחלוצות באיראן בתחום הכיול והמדידה. המהנדס קרימי סיים את לימודיו בתחום הנדסת מכונות והחל לעסוק בנושאים הקשורים למדידת וכיול מדויקים בענף הביטחון ועד 1991 ביחידת ציוד המדידה המדויק.
בהמשך עבר קורסים מיוחדים במרכזים שונים ברחבי אירופה ובשנת 2001, הוסמך כמומחה בברלין, גרמניה.
לאחר מכן נכנס למגזר הפרטי ועבד בתחום המכשור המדויק בתעשיית הרכב. בהמשך הקים את חברת "מהאר הנדסה" ועבד כקבלן יועץ לאספקת ציוד מעבדה למרבית המעבדות באיראן ובהן גם לחברת הרכב האיראנית "חודרו איראן" ומעבדות רבות הקשורות לתעשיות הביטחוניות.

עובדה זו איננה שוללת את האפשרות כי מטען החבלה שעל פי החשד הוטמן במוצרי החברה, הוטמן בכלל במסגרת "מבצע עוקץ" שאולי קרימי היה קורבן תמים שלו או "מבצע פריצה" למחסני החברה ולאו דווקא באמצעות גיוסו כסוכן שיחדיר בעצמו את המטען.

ממה שניתן ללמוד עד עתה, מדובר בחברה איראנית שהוקמה במטרה להימנע מרכישת מוצרים מחוץ לאיראן ולייצר פתרונות מבית, כנראה כחלק מהתמודדות עם ההגבלות על יבוא מכשירי מדידה מדויקים. החברה מעניקה גם ליווי רציף הכולל תמיכה, תיקון ושדרוג מכשירים קיימים.

באתר החברה ניתן למצוא מידע על השירותים ההנדסיים ועל הלקוחות של החברה. בין השאר עולה כי החברה סיפקה מוצרים גם לתעשייה האווירית ולתעשיית הרכב ובמסגרתה גם למפעל ההרכבה של חברת "SAIPA" בטהראן שגם בה אירע בחודש האחרון פיצוץ מסתורי.