עלי ח'אמנאי, המנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית של איראן מאז 1989, מקפיד על פרופיל נמוך ביותר בכל הנוגע למשפחתו הגרעינית. אין תמונות רשמיות פומביות של מרבית מבני משפחתו, והם חיים במתחם סגור ומבודד, תוך שמירה קפדנית על פרטיות וביטחון. המשפחה מהווה חלק מרכזי ב"מעגל הפנימי" שלו – רשת של קשרים דתיים, מסחריים וביטחוניים שמחזקת את שלטונו.
ח'אמנאי נולד כשני מבין שמונה ילדים במשפחה דתית ממשהד.
אחיו הבכור, סייד מוחמד ח'אמנאי, הוא אייתוללה, משפטן ומרצה אקדמי. הוא היה חבר בוועדה שכתבה את טיוטת החוקה של הרפובליקה האסלאמית, כיהן כנשיא קרן איראן-שנאסי (איראנולוגיה) ונחשב לשמרן-מסורתי יחסית, אך ללא מעורבות פוליטית יומיומית בולטת.האח הצעיר ממנו, סייד האדי ח'אמנאי, הוא איש דת ועיתונאי רפורמיסטי. הוא ערך עיתונים כמו "אפתאב-י יאזד" ונחשב יחסית לשמאל-רפורמיסטי במערכת האיראנית, עם עמדות ביקורתיות כלפי מדיניות שמרנית קיצונית.
האחות בדרי סאדאת ח'אמנאי (או בדרי חוסייני ח'אמנאי) היא הדמות הבולטת ביותר מבחינת ביקורת פומבית. נשואה בעבר לאלי טהראני (מתנגד משטר שגלה), היא פרסמה בדצמבר 2022 מכתב פתוח חריף נגד "הח'ליפות הרודנית" של אחיה, הביעה תמיכה במחאות וקראה להפלת המשטר. היא נחשבת למנודה מהמשפחה השלטת. בתה, פרידה מוראדח'אני (אחייניתו של ח'אמנאי), נעצרה מספר פעמים בשל ביקורת דומה.
אח נוסף, סייד מוחמד-חסן ח'אמנאי, הצעיר מבין האחים, הוא היחיד שאינו איש דת. עבד בעבר במשרדי הנפט והתרבות, אך כמעט ואינו מופיע בתקשורת ואינו מעורב בפוליטיקה בכירה.
ח'אמנאי נשוי מאז 1964 למנסורה ח'וג'סתה באג'רזאדה (ילידת 1947), בת לסוחר מכובד מהבזאר של משהד. הנישואין נערכו כשהייתה בת 17 והוא בן 25, במסגרת מסורתית דתית. אביה היה סוחר מצליח, ואחיה כיהן כסגן מנהל רשות השידור הממלכתית (IRIB). מנסורה חיה לצידו במתחם הסגור, מעורבת בגידול הילדים ובשמירה על אווירה דתית-משפחתית, אך כמעט ולא מופיעה בפומבי.
לזוג שישה ילדים – ארבעה בנים ושתי בנות – שגדלו בסביבה דתית קפדנית ומבודדת. רבים מהם נשואים לבני משפחות בכירות במשטר, מה שמחזק את רשתות הנאמנות.
מוסטפא ח'אמנאי (הבכור) – נשוי לבתו של אייתוללה עזיזאללה ח'ושווג'ת. שומר על פרופיל נמוך, מתמקד בלימודים דתיים בקום וממלא תפקידים קטנים במשרד המנהיג העליון, ללא מעורבות פוליטית בולטת.
מוג'תבא חוסייני ח'אמנאי (בן 56–57) – הדמות הדומיננטית והשנויה במחלוקת ביותר. נשוי לזהרה, בתו של אייתוללה גולאם-עלי חדאד-עאדל (לשעבר יו"ר הפרלמנט ואחד מ"אבות הרוחניים" של המחנה השמרני-קו קשה). מוג'תבא אינו מחזיק בתפקיד רשמי, אך משמש כשומר סף עיקרי של אביו: מנהל גישה, משימות רגישות וקשרים עם המודיעין, משמרות המהפכה והבאסיג'. הוא נחשב למועמד מרכזי ליורש, עם השפעה עצומה מאחורי הקלעים – כולל דיווחים על שליטה בנכסים פיננסיים גדולים. הוא נמצא תחת סנקציות אמריקאיות שנים רבות. ב-2025–2026 דווח (בין היתר על ידי משרד האוצר האמריקאי וכלי תקשורת בריטיים וישראליים) כי העביר מאות מיליוני דולרים (כולל 328 מיליון דולר אישית) לחו"ל, בעיקר לדובאי, כהיערכות למצב קיצון או בריחה אפשרית בעקבות המלחמה עם ישראל ב-2025 והמחאות ההמוניות.
מסעוד ח'אמנאי – נשוי לבתו של מוחסן ח'ראזי (לשעבר שר החוץ). עובד ב"משרד לשימור ופרסום כתבי המנהיג העליון" – גוף ממומן היטב האחראי על ארכיון ותעמולה רשמית.
מיסאם ח'אמנאי – הצעיר מבין הבנים, שומר על הפרופיל הנמוך ביותר. מלמד בסמינר בטהראן ועובד גם במשרד לשימור כתבי אביו. יש דיווחים על קשרים מסחריים דרך חותנו (סוחר בבזאר הגדול של טהראן).
שתי הבנות, בושרא והודא ח'אמנאי, נשארות כמעט לחלוטין מחוץ לאור הזרקורים. הן מעורבות בפעילויות תרבותיות או חברתיות פרטיות, ללא מידע ציבורי משמעותי.
בניגוד למשפחה הגרעינית המאוחדת והמבוצרת, חלקים מהמשפחה המורחבת (כמו האחות בדרי והאח האדי) מביעים ביקורת פומבית.
בינואר 2026, המשפחה כולה נמצאת תחת לחץ קיומי גובר: קריסת הריאל (שנגעה ב-1.4 מיליון ריאל לדולר ומעלה), אינפלציה דוהרת, סנקציות מחמירות והשלכות המלחמה ב-2025 – כל אלה עוררו גל מחאות חסר תקדים, שהחל בסוף דצמבר 2025 מהבזאר הגדול של טהראן והתפשט לערים רבות. סוחרי הבזאר – כוח כלכלי-חברתי מסורתי עצום – סגרו תריסים בהמוניהם, יצאו לרחובות ושרו סיסמאות נגד המשטר, מה שהפך את המחאה לגדולה ביותר מאז 1979.
המעגל המשפחתי של ח'אמנאי נותר אחד מעמודי התווך של שלטונו, אך הסדקים הפנימיים והלחץ החיצוני מעמידים בספק את עתידו ארוך הטווח.