דרישת חמאס להחזרת גופותיהם של יחיא ומוחמד סינוואר: קלף מיקוח או סמל להתנגדות?

בתוך משא ומתן מתוח להסכם שחרור בני ערובה והפסקת אש בעזה, חמאס העלתה דרישה חדשה וסמלית: החזרת גופותיהם של יחיא ומוחמד סינוואר, שני האחים שהוכרזו כאחראים העיקריים לטבח ה-7 באוקטובר 2023, בתמורה לשחרור 48 בני ערובה שעדיין מוחזקים ברצועה. הדרישה, שדווחה אתמול על ידי הוול סטריט ג'ורנל (WSJ) תוך ציון מקורות ממדינות מתווכות, מעוררת מחדש שאלות כואבות על כבוד המת, ביטחון לאומי והשלכות אתיות – במיוחד לאור פרקטיקות היסטוריות ברחבי העולם בטיפול בגופות מבצעי רצח עם וטרור חמור.

רקע: האחים סינוואר והטבח ששינה את המזרח התיכון:

יחיא סינוואר, מנהיג חמאס בעזה והמוח מאחורי טבח ה-7 באוקטובר שגבה את חייהם של 1,200 ישראלים, נהרג באוקטובר 2024 במפגש מקרי עם כוחות צה"ל ברפיח. גופתו זוהתה במכון לרפואה משפטית באבו כביר באמצעות DNA ורשומות שיניים ונמצאת במקום סודי תחת פיקוח צה"ל.אחיו הצעיר, מוחמד סינוואר – מפקד בכיר בזרוע הצבאית של חמאס שהיה מעורב בחטיפת גלעד שליט ב-2006 – נהרג במאי 2025 בתקיפת צה"ל במנהרה בחאן יונס, לצד דמויות בכירות אחרות. גופתו נקברה במקום סודי תחת שליטת חמאס, ללא נתיחה רשמית.

דרישת חמאס הנוכחית, חלק מתוכנית הפסקת האש של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כוללת שחרור אסירים "בכירים" כמו מרוואן ברגותי לצד הגופות."הגופות האלה אינן רק בשר ועצמות – הן סמל להתנגדות," אמר דובר חמאס לערוץ אל-ג'זירה, וקשר את הדרישה לשחרור "אסירי העולם". בישראל, הדרישה נתפסת כחסרת תקדים: "זו ניסיון להפוך רוצחים לקדושים, דבר שלא נאפשר," אמר בכיר במשרד ראש הממשלה.

דרישת חמאס: מיקוח פוליטי או חובת דת?

לפי הדיווחים, חמאס רואה בהחזרת הגופות הזדמנות לניצחון מוסרי. "אחינו נפלו כגיבורים בשדה הקרב, לא כפחדנים," הכריז חמאס לאחר מותו של יחיא, תוך הדגשה כי "הדגל לא ייפול." הדרישה משלבת אלמנטים דתיים – האסלאם מחייב קבורה מהירה וכבוד למת – עם אסטרטגיה פוליטית: שימוש בגופות כקלף מיקוח, כפי שנראה בעסקאות קודמות כמו עסקת שליט. עם זאת, גורמים ישראליים טוענים כי החזרת הגופות עלולה להפוך את קבריהם לאתרי עלייה לרגל, ולעודד טרור נוסף.בינתיים, משפחות החטופים קרועות בין תקווה לחרדה. "כל דקה שעוברת היא סיוט, ואם הדרישה הזו מעכבת את שחרורם, זה בלתי נסבל," אמרה רונית צוקרמן, אמו של חטוף. ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח כי "החשבון עם חמאס לא נסגר," והדגיש כי ישראל דחתה דרישות דומות בעבר.

השלכות בהקשר ההיסטורי של טיפול במבצעי רצח עם: בין מחיקה סמלית למיקוח

מקרה האחים סינוואר אינו מבודד; הוא משקף מתח עולמי ארוך שנים בין כבוד האדם לביטחון, כפי שנראה במקרים היסטוריים של טיפול בגופות מבצעי רצח עם. אמנות ז'נבה מחייבות כבוד למת, אך בפועל, שיקולי ביטחון גוברים לעיתים – במיוחד כאשר גופות עלולות להפוך לסמלים אידיאולוגיים.אדולף היטלר (1945): לאחר התאבדותו, הסובייטים שרפו את שרידיו ופיזרו את האפר בנהר בידריץ ב-1970 כדי למנוע מקדש נאצי. זה היה מעשה ברור של "מחיקה סמלית" כדי למנוע השראה.

אדולף אייכמן (1962): לאחר הוצאתו להורג בישראל, גופתו נשרפה והאפר פוזר בים התיכון כדי למחוק כל זכר ל"תועבת השואה".
אוסמה בן לאדן (2011): ארה"ב השליכה את גופתו לים הערבי לאחר טקסים אסלאמיים מינימליים, כדי למנוע מקדש לאל-קאעידה.
אבו בכר אל-בגדדי (2019): גופתו של מנהיג דאעש הושלכה לים באופן דומה, לאחר חיסולו, כדי למנוע השראה לחסידיו.
לעומת זאת, מקרים כמו סדאם חוסיין (2006), שנקבר בקבר משפחתי תחת פיקוח קפדני, הם יוצאי דופן. בישראל, המדיניות ייחודית: גופות מחבלים (כ-52 נכון לשנת 2025) מוחזקות כ"קלפי מיקוח" להחזרת חטופים, כפי שאושר על ידי בית המשפט העליון.

דרישת חמאס מבקשת להפוך את הכלי הזה נגד ישראל, אך היא נתקלת בהתנגדות עזה: "זה ניסיון להלבין את דם קורבנות ה-7 באוקטובר," אמר ד"ר חן קוגל, שזיהה את גופתו של יחיא סינוואר.

מומחים מזהירים כי הדרישה עלולה להאריך את סבלם של החטופים. "חמאס משתמש בגופות כנשק פסיכולוגי, בדומה לנאצים או דאעש," כתב אנליסט במכון למחקרי ביטחון לאומי. בינתיים, ארגונים כמו אמנסטי אינטרנשיונל קוראים לכבד את כבוד המת, אך מודים כי "ביטחון גובר על הכל בסכסוכים כאלה."

עם ציון יום השנה לטבח מחר, הדרישה הזו פותחת מחדש פצע ישן: האם ניתן להחזיר את גופות הרוצחים מבלי להחיות את רוחם? ישראל, כפי שעשתה בעבר, צפויה לסרב – אך המשא ומתן נותר פתוח. "הזמן פועל נגד כולם," סיכם גורם קטארי המעורב בשיחות. רק העתיד יגיד אם דרישה זו תהפוך לעסקה או לסמל נוסף של מבוי סתום.

המאמר מבוסס על דיווחים אחרונים מהוול סטריט ג'ורנל, טיימס אוף ישראל ו-ynet, וכן על ניתוח היסטורי ממקורות כמו BBC ויד ושם.