
תחת השמיים הצלולים של בסיס הצבא "אלמנדורף-ריצ'רדסון", התרחש רגע שתפס את העולם בנשימה עצורה: הנשיא האמריקני דונלד טראמפ ומולו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, עומדים זה מול זה, מותחים את ידיהם ללחיצה חמה וחייכנית. זה קרה ב-15 באוגוסט 2025, בפתח פסגה היסטורית שנועדה לכאורה להביא שלום במלחמה הארוכה בין רוסיה לאוקראינה.
אבל לפני שהידיים נפגשו, משהו קטן אך מטריד נרשם: לא נראה כל תהליך בדיקה של המאבטחים משני הצדדים, כאילו הלחיצה הזו הייתה אקט ספונטני, ללא חשש או פרוטוקול נראה לעין. עם זאת, החששות הגדולים מתעצמים לאור הקשר המפוקפק של פוטין לשימוש ברעלנים לסילוק מכשולים – חומרים כמו נוביצ'וק ששימשו נגד סרגיי סקריפאל ואלכסיי נבאלני, או חשדות לשימוש בחומרים מסרטנים כמו אורניום או פולוניום – מה שמעלה את השאלה: האם היד הזו הסתירה סכנה?
בואו נצלול לתוך הסיפור המרתק הזה, שמתחיל במלחמה באוקראינה אך עלול להסתיים בפוטנציאל למלחמת עולם שלישית תוך איומים בנשק השמדה המוני, תוך התמקדות בטכנולוגיות הביטחוניות המודרניות הנהוגות בשדות התעופה, כמו מכשירי ETD, חיישנים, ובדיקות ספוגיות.הרגע על המסלול:
לחיצת ידיים תחת צל רעיל:
התמונות מהמסלול הראו את טראמפ מחכה לפוטין, כששני המנהיגים יורדים במקביל משתי מטוסים – אווירית אחת של ארצות הברית ואחת של רוסיה – ומתקדמים לעבר שטיח אדום מרהיב. הלחיצה, מלווה בחיוכים ובטפיחות ידידותיות, נראתה כסמל של תקווה, אך החששות לא נרדםו. פוטין, עם מורשת מפוקפקת של שימוש ברעלים – נוביצ'וק נגד מתנגדים פוליטיים וחשדות לחומרים מסרטנים – מעלה ספקות כבדים. העובדה ששום בדיקה גלויה לא נרשמה לפני הלחיצה, במיוחד לאור נזקי הרקמה המיוחסים לטראמפ מלחיצות ידיים תכופות, מציפה שאלות על הפרוטוקולים.
ייתכן שהמאבטחים השתמשו בטכנולוגיות חשאיות כמו מכשירי ETD (זיהוי עקבות חומרי נפץ), גלאי קרינה, או בדיקות ספוגיות סמויות, ואולי אף המנהיגים היו מצוידים באנטידוטים אישיים – כפי שנתפס במקרים קודמים שבהם התוקפים הגנו על עצמם. אך ללא תיעוד רשמי, הסוד נשאר חבוי.פסגת השלום שמסתירה סכנה גלובלית
הפסגה, שנמשכה כשלוש שעות, התחילה כניסיון להשיג הפסקת אש במלחמת אוקראינה, אך מהר מאוד התברר שהיא עוסקת בפועל בפוטנציאל למלחמת עולם שלישית. טראמפ ופוטין דיברו על "התקדמות", אך סירבו לחשוף פרטים, והעיתונאים נותרו ללא תשובות. הרגע הבולט ביותר היה הנסיעה המשותפת ב"החיה" – הלימוזינה המשוריינת של טראמפ – שבה שוחחו השניים לבדם במשך עשר דקות, ללא עוזרים או תרגום. האם דיברו על רעלים, על אמון הדדי, או על איומים בנשק השמדה המוני? נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי, שלא הוזמן, הזהיר מפני התקפות רוסיות מתמשכות וטען כי הפסגה משרתת אינטרסים רוסיים בלבד, מה שמעצים את החשש ששום דבר לא ישתנה – או שמא יחמיר.
טכנולוגיות ביטחוניות בשדות התעופה, חיישנים ובדיקות ספוגיות:
כדי להבין את ההקשר, חשוב להכיר את הכלים המודרניים הנהוגים במעברי הביטחון בשדות התעופה ברחבי העולם, שיכולים לשמש גם במפגשים רמי דרג. מכשירי ETD (זיהוי עקבות חומרי נפץ) הם מרכיב מרכזי, המשתמשים בטכנולוגיות כמו ספקטרומטריית תנועת יונים (IMS) או ספקטרומטריית מסה. במהלך בדיקה, קציני ביטחון לוקחים דגימה באמצעות בדיקות ספוגיות – מפשיטים את ידי הנוסע, בגדיו או חפציו עם ספוגית מיוחדת, ולאחר מכן מכניסים אותה למכשיר שמזהה שרידים של חומרים נפיצים או רעילים, כמו ניטרוגליצרין או RDX, תוך שניות. המכשירים האלה רגישים לרמת ננוגרם, ומספקים התרעות חזותיות וקוליות.לצד זאת, חיישנים מתקדמים משחקים תפקיד קריטי. גלאי קרינה ניידים מזהים חומרים רדיואקטיביים כמו אורניום או פולוניום, בעוד חיישנים ביולוגיים מהירים – לעיתים בצורת ערכות ניידות – מזהים חומרי עצבים כמו VX או נוביצ'וק. חידוש נוסף הוא שיטות דגימה ללא מגע, כמו מקלות אוויר ניידים המשחררים זרמי אוויר לניקוי חלקיקים מהאוויר סביב הנבדק, ומנתחים אותם בזמן אמת. במקביל, לייזרים בתחום האינפרא-אדום נוסו לזיהוי חלקיקים על מזוודות, אם כי הם עדיין מתמודדים עם בעיות של התראות שווא. כלבי גילוי, עם חוש ריח יוצא דופן, ממשיכים להוות תוספת משמעותית, אם כי אימונם דורש זמן.בשדות תעופה גדולים, כמו בן גוריון בישראל, השימוש בטכנולוגיות אלה משולב בגישה רב-שכבתית הכוללת סריקות רנטגן ומכשירי גלי מילימטר.
עם זאת, במפגשים רמי דרג, הבדיקות עשויות להתבצע בסתר או מראש, והפרטים נשארים חסויים – מה שמותיר את השאלה הפתוחה לגבי הפסגה ב-2025.
היסטוריה רעילה:
שימוש ברעלים אינו חדש. ביוון העתיקה, סוקרטס שתה המלוק, ומיתרידטס השישי ניסה לבנות חסינות.
ב-1997, סוכני המוסד ניסו לחסל את חאלד משעל עם חומר דמוי פטידין, תוך הצטיידות באנטידוט כהגנה עצמית. ברוסיה, נוביצ'וק שימש נגד סרגיי סקריפאל ואלכסיי נבאלני, ופולוניום הרג את אלכסנדר ליטוויננקו ב-2006. בצפון קוריאה, קים ג'ונג-נאם נרצח ב-VX ב-2017. בכל המקרים, אנטידוטים כמו אטרופין או טיפול תומך היו קריטיים, ולעיתים התוקפים היו מצוידים בהם.
האתגרים של הביטחון המודרני ממפגשים כאלה מציבים אתגרים עצומים. זיהוי רעלים חדשים דורש טכנולוגיות מתקדמות, אך אילוצי הזמן מקשים על בדיקות. הסודיות בין מדינות עלולה לפגוע בשיתוף פעולה, וחשד להרעלה עלול להצית משבר דיפלומטי, במיוחד כשמדובר בפוטנציאל למלחמת עולם שלישית ואיומים בנשק השמדה המוני.
חיישנים עלי גוף, גלאי קרינה, ובדיקות ביולוגיות מהירות הופכים לכלים חיוניים, אך הפרטים נשארים חסויים.
החשש מפוטין, עם עברו המפוקפק ברעלים, מוסיף מתח, במיוחד כשברקע עומדת אוקראינה וסכנת נשק השמדה המוני. האם הלחיצה הזו הייתה צעד לשלום או פתח לסכנה גדולה יותר? העולם נותר מנחש, והאמת עדיין תלויה באוויר הרעיל של הפוליטיקה הגלובלית.