ב-17 ביוני, ישראל תקפה מתקן במערב טהרן, בדרך קרג'. המתקן שימש כמרכז לפיתוח נשק בלתי קונבנציונלי של איראן. התקיפה לא התמקדה רק בתוכנית הגרעינית או בטילים; היא נועדה לשבש את כל תוכניות הנשק הבלתי קונבנציונלי של איראן, כולל פיתוח ראשי נפץ מתקדמים. במבצע "האריה העולה", תוכנית הגרעין של איראן הושמדה, ותוכנית הטילים שלה נפגעה קשות. בנוסף, המבצע פגע ביכולת של איראן לפתח ראשי נפץ בלתי קונבנציונליים, כולל פצצות "מלוכלכות" (מטענים גרעיניים), נשק כימי ואולי גם נשק ביולוגי.
המבצע התמקד במרכז "שאהיד מייסמי" בקרג', שהושמד על ידי חיל האוויר הישראלי.
מרכז שהיד מייסמי הוקם בשנת 1985, כאשר המטרה המוצהרת שלו הייתה תמיכה בפיתוח מדעי וטכנולוגי בתעשיות הכימיות של איראן, וכן במחקר בתחום ההגנה מפני נשק כימי. השלב הראשון של הקמתו הושלם ב-1987 עם הקמת מתקנים לסינתזה וניתוח כימי והגעת כוח אדם מיומן. השלב השני, שהושלם ב-1992, כלל הרחבה פיזית של המתקן עם מעבדות מחקר נוספות וציוד מתקדם יותר. עם זאת, על פי דיווחים ממקורות מערביים וארגוני מודיעין, המרכז עוסק לא רק במחקר הגנתי אלא גם בפיתוח נשק כימי ובלתי קונבנציונלי אחר, כולל חומרים שיכולים לשמש כנשק להשמדה המונית (WMD). המרכז שהכפוף לארגון SPND ׁׂ(המופקד גם על קבוצת הנשק הגרעינית) של איראן ולקבוצת ההגנה הכימית שלו, ערך מחקר דו-שימושי לפיתוח חומרים כימיים. בין היתר, המרכז פיתח גז עצבים ונוביצ'וק, חומר כימי שיכול לשמש להתקפות או לחיסולים ממוקדים.
במהלך המערכה התגלה כי איראן פיתחה טיל חדש עם ראשי נפץ מצרריים, שיכול לשאת בעתיד ראשי נפץ כימיים.כבר ב-2019 זוהה המרכז כמפתח נשק כימי לדיכוי הפגנות. ב-2020 זוהה מנהיג הקבוצה, מהראן באברי, שעבד בעבר במעבדה למחקר הגנה כימית.
מתיו לויט, מומחה בכיר אמריקאי ללוחמה בטרור, טען כי ישראל חששה גם מפיתוח חומרים כימיים שנועדו לשתק כוחות. חומרים אלה לא שימשו רק לאכיפה פנימית באיראן, אלא ייתכן שסופקו גם לחיזבאללה לשימוש בטילים, במשגרי רימונים ובמרגמות. החשש התגבר עקב תוכנית הפלישה של איראן לגליל והתקיפה ב-7 באוקטובר 2023.