עמוד הבית / המזרח התיכון / איראן / על הכוונת – המתקן הגרעיני בפורדו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

על הכוונת – המתקן הגרעיני בפורדו

בשבוע שעבר טענו באיראן כי "פיקוד הגרעין במשמרות המפכה" הצליח לחשוף רשת חבלה ישראלית שניסתה לפגוע במתקן העשרת האורניום התת קרקעי בפורדו. דו"ח של אגף המודיעין הנגדי במשמרות המהפכה, שחלקו מובא בכתבה, חושף את פרטי תוכנית החבלה המלאה.

בשבוע שעבר טענו באיראן כי "פיקוד הגרעין במשמרות המפכה" הצליח לחשוף רשת חבלה ישראלית שניסתה לפגוע במתקן העשרת האורניום התת קרקעי בפורדו. דו"ח של אגף המודיעין הנגדי במשמרות המהפכה, שחלקו מובא בכתבה, חושף את פרטי תוכנית החבלה המלאה.

זה לא סוד שהאיראנים מעריכים כי המתקן הצבאי בפורדו נחשב לאחד מהיעדים המרכזיים של המוסד הישראלי. המתקן הוא "האח הקטן" אך המתוחכם והמבוצר יותר של מתקן העשרת האורניום בנתנז, שכבר חווה במהלך השנתיים האחרונות, שתי מתקפות חבלה המיוחסות למוסד הישראלי, במטרה לעכב את יכולת הייצור והצבירה של האורניום המועשר במטרה למנוע מאיראן לצבור מספיק אורניום ברמה צבאית לפצצה ראשונה מה שיהפוך אותה למדינת "סף גרעין" קרי מדינה שברגע שתחפוץ, תוכל תוך חודשים בודדים, בהנחה ויש לה כבר יכולת שיגור של ראשי נפץ, לאיים בנשק גרעיני.

האיראנים תחקרו את ניסיונות החבלה בנתנז ואת העדויות שיצאו מדיווחים במערב והעריכו כי לצד האיום באמצעות תקיפה צבאית אווירית, ישראל בונה יכולות מבצעיות שיאפשרו לה להחדיר סוכן או מטען אל לב תכנית העשרת האורניום.

היא כבר עשתה זאת, על פי הדיווחים, באמצעות שימוש בסוכן אנוש שיש לו נגישות למתקן או, על פי ראש המוסד לשעבר, באמצעות חבלה מראש באחד ממרכיבי שרשרת האספקה של אותו מתקן. שרשרת האספקה יכולה להתחיל במרכיבי הצנטריפוגה, דרך מערכות המחשוב ויכולה להסתיים בתשתיות תמיכה של המתקן כדג' מערכי החשמל שגורמים לצנטריפוגה להסתובב, במהירות נתונה, כחלק מתהליך העשרת אורניום.

זו אינה הפעם הראשונה שהמודיעין האיראני מזהה ניסיון לפגוע במתקן. בספטמבר 2012 הודה ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית באיראן, פרידון עבאסי, כי ישראל הצליחה לחבל בתשתית החשמל בפורדו אך לא נגרם שום נזק לפרויקט היות והם נערכו בהתאם והשתמשו ביחידת גיבוי וכך התגברו על החבלה. זו גם אינה הפעם הראשונה שתשתית החשמל היא מוקד החבלה היות ופגיעה בה יוצרת שרשרת תגובה שסופה בשיבוש ופיצוץ של עשרות ומאות צנטריפוגות הנדרשות לעבוד באופן מדויק. כך היה במרכז להשמת צנטריפוגות בנתנז ובהמשך בחוות הצנטריפוגות התת קרקעיות של המתקן.

במסגרת דו"ח החקירה האיראני עלה כי במסגרת המבצע, פרס "המוסד" הישראלי רשת מבצעית ולוגיסטית שפעלה מבסיסי גיוס והפעלה בהונג קונג, אוסטריה, גרמניה ושוודיה. על פי הדו"ח, את ההפעלה ניהלו סוכן (לוקאס) וסוכנת (עלמה) ישראליים דרך "חברת קש" שהוקמה בהונג קונג וממנה התבצע שלב האיתור, הפיתוי, הגיוס וההפעלה, כאשר תכילתו ברכישת תוכנה מחברה שניהל אדם בשם "פרזין" שאותר כשכנו של עובד גרעין מיחידת השמת צנטריפוגות מדור IR6 במתקן הגרעין בפורדו. באמצעות "דרדורו" של השכן,לשתף פעולה, הצליחו הסוכנים לייצר דרכו, גישה מאובטחת, באמצעות מחשב וטלפון נייד, עם עובד הגרעין שזוהה בשם "כארמאן" ולהפעילו בתמורה לכספים שהועברו במזומן או במטבע דיגיטלי כדי לא להשאיר עֳקָבוֹת.

עוד עלה כי צוות אחר ב"מוסד" היה אמור לנהל את הצד הלוגיסטי שתומך במבצע החבלה. במסגרת זו עלו שמותיהם של ארבעה סוכנים נוספים. לפי הדיווח, תכנית החבלה היתה אמורה לצאת לפועל לקראת "נורוז " – שמו של ראש השנה האיראני שחל אתמול (20 במרץ) ובמהלכו יוצאים האיראנים לחגיגות ופיקניקים ברחבי המדינה, מה שאולי מאפשר לנצל את חופשת החג והנוכחות האיראנית במרחב הפעולה .

איראן נוהגת לדווח על ניסיונות לפגע במתקני הגרעין, לעיתים בלית ברירה לאור צילומי לוויין שמתעדים נזק ולעיתים עקב הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית והמחויבות של איראן להצהיר על אירוע חריג בתוך מתקן גרעיני. במקרים מסוימים, הכחשת נזק מהצד האיראני מתבררת בדיעבד כהצלחה של הצד התוקף. במקרה זה, טרם התקבל אימות ממקורות מערביים לפעולה שכזו.