עמוד הבית / המזרח התיכון / איראן / כיצד בדיוק התרחש הפיצוץ בנתנז והאם תקיפה בסייבר, של תחנת החשמל המקומית, שימשה למעשה "טריגר" לשרשרת חשמלית שסופה בפיצוץ הרסני?
Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

כיצד בדיוק התרחש הפיצוץ בנתנז והאם תקיפה בסייבר, של תחנת החשמל המקומית, שימשה למעשה "טריגר" לשרשרת חשמלית שסופה בפיצוץ הרסני?

כדי להבין מה בדיוק התרחש ב"מרכז השמת הצנטריפוגות" אותה יחידה האחראית על הבדיקות וההצבות של צנטריפוגות מדור חדש בחוות העשרת האורניום התת קרקעיות במתקן בנתנז, צריך קודם כל להכיר את זירת האירוע.

מתקן העשרת האורניום בנתנז הוא אחד מהקומפלקסים המאובטחים ביותר באיראן. המתקן מוקף גדרות שמסביבן פרוסות מערכות הגנה אווירית. גישה אל המתקן הייתה חייבת לעבור דרך מסופי בדיקה שבסופם שער כניסה שבו מבצעים בדיקות קפדניות לנכנסים, בדרך כלל אלו הם עובדי הארגון לאנרגיה אטומית של איראן אבל גם קבלני שירות שיש להם חוזה עם משרד ההגנה והלוגיסטיקה של איראן ואחראים על שינוע חומרים, תמיכה במערכות החשמל ועבודות בינוי שונות.

כמו כל מתקן תעשייתי, המתקן בנתנז מחולק לאזורים, על פי מנהלות, תהליכי פיתוח, בקרה וייצור שונים כאשר באחד מקצוות המתקן נבנתה גם תחנת משנה חיצונית (תחמ"ש) – מתקן המהווה צומת של קווי הולכה במתח גבוה, לצורכי בקרה ושליטה. בתחנה כזאת, כל הציוד פרוס תחת כיפת השמיים, למעט פונקציות ספציפיות כגון חדר בקרה ויחידת גיבוי באמצעות גנרטור המונע מבנזין או גז. תחנת המשנה הספציפית, כוללת 4 שנאים ראשיים, בסדר גודל של 161 קילוואט וציוד נוסף דרכו מתבצע ניטור צמוד של השנאי בכדי לפקח על העומס הנוכחי.

היחידה שבה אירע הפיצוץ היא היחידה האחראית במתקן העשרה על קליטת צנטריפוגות חדשות, כִּיּוּל הצנטריפוגות באמצעות כלי מדידה שונים והעברתם בהמשך להתקנה בחללי העשרת האורניום התת קרקעיים שבמתקן.

מדובר ביחידת הרצה של צנטריפוגות המורכבת ממבנה מאורך המחולק במקביל לשתי מחלקות:
מחלקה אחת – מחלקה הכוללת מסדרון המוביל לחדרי המעבדות השונות, המצוידות, כל אחת, במתקן הרצה ממוחשב של צנטריפוגות ויחידת עבודה שמעליה ארובה לאוורור שאת פתח יציאתה ניתן לראות גם בצילומי הלוויין.

המחלקה השנייה היא מחלקת בקרה וחשמל – שלאורך מסדרונה הותקנו ארונות החשמל והתקשורת ומנועי הצנטריפוגות שכל אחד מהם אחראי על הנעת צנטריפוגה מתקדמת שנמצאת מעבר לקיר, באחד מחדרי המעבדות.
בגב המבנה, הוקמה מעין מבואה מבטון, שבה מאוחסנים כנראה, מנועי צנטריפוגות ויחידת גיבוי חשמלית , גנרטור (כזה שהאיראנים רוכשים בדר"כ בזירות מסחר) המוזן באמצעות דלק נוזלי. תפקידו של הגנרטור להיכנס לפעולה בעת נפילת מתח ולהמשיך את אספקת הזרם הסדירה כי כל הפסקה פתאומית עלולה לפגוע בצנטריפוגה באופן שהנזק יהיה לא הפיך.

אז מה קרה באותו לילה בנתנז?

להערכת הבלוג, בהסתמך על שקלול תיעודי הלוויין, תיעוד המתקן מבפנים, התשתיות התומכות, היקף הנזק, אופן לקיחת האחריות וציטוט ב"ניו יורק טיימס" של בכיר בגוף מודיעין במזה"ת, אז אפשר לתאר התסריט באופן הבא:
גורם ביון מערבי הצליח להחדיר ליחידת הגיבוי שכנראה מנותקת מהמחלקות המסווגות, רכיב חבלה בשרשרת ההזנה בדלק של הגנרטור או ל"עקוץ" מראש את החברה שמתחזקת את היחידה, באמצעות מכירת גנרטור "מזוהם" במתקן חבלה מתוחכם.
פעולה זו הייתה חייבת להיות שלטת ומתוזמנת לרגע המתאים. אחת האפשרויות היא שעון , האפשרות השנייה היא שליטה מרחוק באמצעות אלחוט או באמצעות גישה בסייבר.

ופה נכנסת האפשרות ששרשרת פעולות שהתחילה דווקא בסייבר ויצרה שרשרת של פעולות שהחלה בכשל שנאי בתחנת חשמל משנית שהביא להפסקת חשמל אזורית שהביאה להפעלת גנרטור גיבוי שהכיל מטען חבלה שגרם לפיצוץ במבנה אטום עם מיכל דלק שהביא לפיצוץ עז ושריפה שהתפשטה למרבית מתקני המרכז.

בדיקת היתכנות מבצעית:

ההפעלה של הגנרטור ועמה הפיצוץ התקיימה בעקבות "טריגר" אחר – הפסקת חשמל למתקן. הפסקת חשמל שנגרמה אולי בעקבות פעולה בסייבר בדומה להפסקת החשמל שנצפתה בליל 28 ביוני בתחנת משנה חיצונית במרכז העיר שיראז.

התחנה בשיראז, כך עולה מבדיקת הבלוג, מספקת גם את המתח לקומפלקס התעשייתי הצבאי של ארגון האלקטרוניקה של איראן, ארגון שמעורב בכל הפרויקטים הצבאיים שבהם יש מרכיב אלקטרוני, החל מציוד בדיקה מתוחכם לצנטריפוגות בנתנז דרך מערכות לוחמה אלקטרונית ועד ערכות דיוק טילים למתקן הטילים במזרח טהראן.

במקרה של שיראז, השלב הראשון – הפסקת החשמל אירעה בעקבות פיצוץ אחד משני שנאי התחנה אך הצפייה לפיצוץ בנקודת ייצור כלשהיא, כמו בנתנז, לא נצפתה. האם הפיצוץ בתחנת החשמל בשיראז היה רק "יבש לפני רטוב" של היכולת שנצפתה בהמשך בנתנז או אולי אותה יכולת אך עם כשל בקצה שבו היה אמור להתפוצץ משהו.

כך או כך, בימים הקרובים עוד נשמע גרסאות כאלו ואחרות ממכוני מחקר וכנראה גם ממקורות באיראן. אנחנו השתדלנו להתבסס על חקר התשתיות והתמונה המוחשית של זירת הפיצוץ ולעבד אותה עם תסריט טכנו-מבצעי ברמת ההיתכנות.

תרשים זרימה: