עמוד הבית / המזרח התיכון / איראן / האם גופי המודיעין התאימו עצמם למגבלות אך גם להזדמנויות המבצעיות שיצרה מגפת הקורנה בכל הקשור למלחמה החשאית באיראן וזרועותיה?
Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

האם גופי המודיעין התאימו עצמם למגבלות אך גם להזדמנויות המבצעיות שיצרה מגפת הקורנה בכל הקשור למלחמה החשאית באיראן וזרועותיה?

התפרצות מגפת הקורונה ברחבי העולם והמגבלות שהוטלו בעקבותיה על התעופה הבינלאומית ומעבר אזרחים ממדינה למדינה, בוודאי יצרו קשיים בתפיסת ההפעלה המבצעית של גופי המודיעין אך גם יתרונות למי שטשטוש זהותו היא חלק מהמקצוע.

התפרצות מגפת הקורונה ברחבי העולם והמגבלות שהוטלו בעקבותיה על התעופה הבינלאומית ותנועת אזרחים ממדינה למדינה, בוודאי יצרו קשיים גם בשיטות ההפעלה של גופי המודיעין שכוללות, בין השאר: גיוס והפעלה של סוכנים במדינות יעד, שימוש בבלדרים, מפגשים חשאיים במדינות בסיס, ביצוע מעקבים ואפילו שינוע של אמצעים ייעודיים ממדינה למדינה.

מצד שני, מגפת הקורונה קבעה נורמה חדשה – חבישת מסכת מגן. בעידן שבו מצלמות בנקודות שונות בשדה התעופה ובעמדת ביקורת הדרכונים מתעדות כניסה ויציאה של מבקרים ואפילו את הצלבת פניהם עם פני חשודים, מקבל כעת המבקר אישור להסתתר מאחרי מסכה בניגוד לתפיסת הביטחון של גופים העוסקים במודיעין מסכל, הנדרשים כעת, במרבית המדינות, להסתפק בזיהוי הנסמך על דרכון שהוא נושא עימו.

עוד יכולת שנוצרה עקב המגבלות בתעופה היא יכולת הניטור. ממצב שבו נעות מדי יום עשרות אלפי טיסות המובילות תיירים מרחבי העולם, נעצרה התנועה באופן דרסטי והמעטים שכבר נדרשים לטוס, עושים זאת בדרך כלל במסגרת עבודתם ומהי בדיוק אותה עבודה שמחייבת דחיפות לבקר במדינה זרה דווקא בתקופת מגיפה? אפיון הנוסעים בתקופת הקורונה מגלה שרובם כעת הם אנשי עסקים, שליחים ואנשי רכש מגופים מסחריים שחייבים להמשיך לפעול, אך לא רק.

המוסד מתגייס:

במסגרת המאבק המקומי בקורונה, הוחלט לשלב את המוסד הישראלי במאמץ הרכש, כך לפחות הוצג לציבור למרות שבמשרד הביטחון טענו שלמעשה רוב הרכש בוצע ע"י השליחים של מנהל הרכש.

במסגרת זו החל מרכז הרכש המודיעיני שהורכב מאמ"ן והמוסד לפעול ולאתר ברחבי העולם "סטוקים" של אמצעי מיגון שונים, שיטה שעד עתה, יועדה ע"י סוכנויות ביון מערביים לצורך איתור, בזירות סחר B2B כדג' "עלי באבא", אנשי רכש של משרד ההגנה והלוגיסטיקה האיראני שעוסקים ברכישת טכנולוגיות דואליות המשמשות לפיתוח פרויקטי הגרעין והטילים החשאיים של איראן.

כך או כך, בחודשים שבין אמצע מרץ למאי, החלו אפליקציות מעקב אחר תעופה בינלאומית, לזהות טיסות פרטיות ישראליות שהוחכרו ונעו בדחיפות בין ישראל למדינות במפרץ ויצרניות שונות באסיה הדרומית. הצורך בטיסות היה ברור: דחיפות מבצעית והיעדר אופציה לניוד מבצעי על גבי תשתית אזרחית.

בישראל היו שהרימו גבה, מדוע מנהלים אנשי המוסד מבצעי רכש עם כלים שבהם בדר"כ נעשה שימוש, כפי שלמדנו מדוחות אמריקניים, על מנת לאתר הזמנות רכש איראניות ולנצלן לצורך מבצעי "עוקץ" ?

במוסד ידעו לספר כי במסגרת מבצעי הרכש הצליחו ל"השתלט" גם על הזמנות של מדינות אחרות, האם יתכן שבמסגרת מבצעי הרכש של המוסד במדינות המפרץ ובדרום אסיה, נוצלה גם הזדמנות לפעילות או שת"פ אחרים?

מהו מבצע "עוקץ"?

מבצע "עוקץ" הוא מבצע שבו מזהים ביקוש שמקורו במנהל הרכש של משרד ההגנה האיראני ומוצאים לפועל מבצע עם תכלית מאוד ספציפית: פיתוי איש הרכש להגיע למדינת בסיס, הפללתו ומעצרו או לחלופין, ביצוע עסקה שמטרתה להחדיר דרך מנהל הרכש האיראני, ציוד המזוהם במרכיב חבלה או נוזקה במטרה שיהיה ניתן להתחקות אחרי מסלולם ולחבל בהמשך בתשתית באמצעות שליטה כזו או אחרת מרחוק.

ביוני 2012, קצת אחרי סדרה של חבלות בתכנית הגרעין של איראן כשברקע גילוי תכנית אמריקאית – ישראלית לשבש את פרויקט הגרעין האיראני באמצעות השתלת "נוזקה" בסייבר, חשף משרד המודיעין האיראני סדרה של מוצרים דואליים שיובאו ע"י גורמים איראנים לאחר שהושתלו בהם מרכיבים זעירים של חומרי נפץ או "נוזקות" שהביאו לבסוף לפיצוצים ושיבוש תהליכי בדיקה וייצור שונים. בין המוצרים בתצוגה היו גם מנועים המשמשים להנעת הצנטריפוגות.

בשנת 2010 התגלתה מתקפת סייבר מתוחכמת במיוחד שנקראה סטקסנט ותכליתה היה לפגוע בעולם הפיזי של תשתיות קריטיות במדינת יעד ובמקרה הספציפי, במתקני הצנטריפוגות להעשרת אורניום באיראן. בספטמבר 2011 התגלתה נוזקה בעלת מאפיינים דומים שכונתה "דוקו". דוקו יועדה לאסוף מידע על מערכות בקרה תעשייתית ובהמשך לצרף עליה מטענים ייעודיים לתקיפה.

לסכל את פרויקט הגרעין באמצעות מבצעים בסייבר:

בשבוע האחרון דווחנו על תקרית בשטח מתקן העשרת האורניום בנתנז. תיעוד שסיפקו האיראנים לצד צילומי לוויין עדכניים הדגימו שריפה עוצמתית במרכזו של מבנה שמשמש כמרכז לבחינת צנטריפוגות מתקדמות שאותן האיראנים מפתחים על מנת לקצר את הזמן הנדרש להעשרת מספיק אורניום לפצצה גרעינית.

באיראן ובעולם העריכו בתחילת השבוע  כי יתכן ומדובר במתקפת סייבר חדשה. הערכה זו התבססה על העובדה כי כבר לפני עשור, חובלו יותר מאלף צנטריפוגות באותו קומפלקס בנתנז באמצעות מבצע בסייבר בשם "משחקים אולימפיים" שאיפשר להחדיר למערכות השליטה "נוזקה" בשם "סטקסנט". התוכנה שיבשה את קצב הסיבוב הצנטריפוגות באופן שהביא לפיצוצם.

בנוסף, את תקרית השריפה בנתנז ליוותה סדרה של אירועי שריפה ופיצוצים לא מוסברים במספר מתקנים ברחבי איראן שרובם מחוברים לתשתיות אנרגיה הנשלטות ע"י מחשבים:

  • פיצוץ בחוות שנאים בשיראז המספקת חשמל לקומפלקס סמוך השייך לתעשייה האלקטרונית הצבאית של איראן
  • פיצוץ במפעל טילים השייך לתעשייה האווירית של איראן במזרח טהראן ועוסק בייצור דלק לטילים
  • פיצוץ בתחנת הכוח "זרקן" באחווז.

ישראל מעורבת:

תמונות הלוויין מהמרכז בנתנז חשפו אתמול נזק כבד עם פיזור שנגרם בדר"כ מהדף של מטען נפץ.

מאמר ב"ניו יורק טיימס" מסתמך הלילה על גורמים ביטחוניים במזה"ת ובמשמרות המהפכה המצביעים על ישראל כמי שעומדת מאחרי הפיצוץ בנתנז. על פי הכתבה, ישראל הצליחה להחדיר מטען חבלה מתוחכם למרכז הצנטריפוגות בנתנז. איפה הוטמן המטען? כיצד הוחדר ואיך בדיוק הופעל ? את המידע הזה לא סיפקו.

אם אכן היה זה באמצעות החדרת מטען חבלה הרי שהגורם שניהל את המבצע, בהנחה שזה המוסד הישראלי, הצליח לחדור את אחד ממערכים המאובטחים ביותר באיראן. אפשרות נוספת שמהלך מניפולטיבי הביא לכך שהאיראנים עצמם הכניסו סוג של טכנולוגיה שהוטמן בה מטען הרסני.

בעבר, כפי שתיארנו, הצליחו ארגוני המודיעין המערביים לגרום לאיראנים לרכוש מרכיבים קריטיים לניסויים או לתהליכי ייצור ובהם גם מנועים שמשמשים להנעת הצנטריפוגות. בימים הקרובים צפויים האיראנים לפרסם את דו"ח החקירה שניהלו ולקבוע מבחינתם מי האחראי וכיצד הצליח להוציא לפועל את המבצע.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע על הארכת כהונתו של ראש המוסד יוסי כהן בכחצי שנה. ההסבר למהלך נומק מטעמי "האתגרים הביטחוניים העומדים בפני מדינת ישראל". לפי הפרסומים, בשנים האחרונות מוביל כהן, את הקו הניצי והנועז נגד איראן. סמלי או שלא שבימים שבהם כמעט כל יום יש פיצוץ מסתורי בטהראן, כהונתו מתארכת.