מה בדיוק התפוצץ במזרח טהראן ומדוע ניסו האיראנים להסתיר את המיקום המדויק ?

בימים האחרונים מנסים האנליסטים, בערוצים השונים, לפענח את סיפור הפיצוץ במזרח איראן. הבלוג היה בין הראשונים שהצביע על הקומפלקס הביטחוני בחוג’יר כמיקום המדויק שבו אירע הפיצוץ ואופיו הביטחוני של המתחם.

כעת, לאחר שנחשפו צילומי ה”אחרי” של זירת הפיצוץ, אפשר כבר לבנות את התמונה המלאה על תפקידו של האתר, מה בדיוק התפוצץ ולנסות ולהעריך את האפשרויות שהובילו לפיצוץ.

הקומפלקס בחוג’יר שבו אירע הפיצוץ מוכר גם בשם “בסיס התעשייה האווירית חוג’ייר”. הדרך אל קומפלקס המפעלים יורדת מכביש 77, המחבר בין טהראן לפרצ’ין, באזור בית החולים ע”ש ד”ר לבסני וממשיכה עד שער הבסיס וממנו הדרך מתפצלת ליחידות סמך שונות כשכל יחידה ממודרת מהשנייה ובעל ייעוד אחר בשרשרת הייצור של הטילים.

המתחם הענק פועל במסגרת קבוצת “שהיד חמת תעשיות”(SHIG), הכפופה ל”ארגון התעשיות האוויריות” (AIO) של איראן ומנהלת במזרח טהראן, מפקדה מרכזית ושורה של חטיבות מחקר, פיתוח וייצור, במסגרת פרויקט הטילים של משרד ההגנה והלוגיסטיקה של איראן. שותפתה לקומפלקס בחוג’יר היא קבוצת תעשיות “שהיד בעקרי” (SBIG) המתמקדת בייצור מגוון של טילים ומנועי דלק מוצק. הפיצוץ אירע במתחם השייך לחטיבת המנועים של קבוצת “שהיד בעקרי” .

בקומפלקס פועלות החטיבות הבאות:
• חטיבת אחסון חומרי נפץ
• חטיבה מכנית
• חטיבת ייצור דלק מנועים
• חטיבת טילי שיוט
• חטיבת טילי קרקע-קרקע
• חטיבת ניסוי מנועים
• שטחי ניסוי חומרי הדף
• מערך של מנהרות תת קרקעיות

גורמי מודיעין אמריקאים כבר הצביעו על כך שמפעלים אלו משמשים לייצוא יועצים, טכנולוגיות וחלקי טילים (כולל טילי שיוט) לנתמכי המשטר האיראני בתימן, עירק, סוריה ולבנון. על פי דיווחי עבר, מכונות CNC (בקרה מספרית ממוחשבת), מחשבים לשליטה על טילים וחומרים לפיתוח רקטות, כולל ליציקת מנועים לצורך דיוק טילים, הועברו מארגון התעשיות האוויריות לידי מפעלי ההרכבה של החותים בתימן ולידי אנשי המרכז הסורי למחקר מדעי (SSRC) במסגרת מפעלי דיוק הטילים של החיזבאללה בסוריה ולבנון.

לוגו קבוצת “שהיד בעקרי תעשיות” נמצא מוטבע על חלקי טילים שאותרו ממתקפת הטילים של החותים, בנובמבר 2017, על סעודיה. הערכה היא כי אחד מאותם טילים שמיוצרים בקבוצה הם טילי השיוט של איראן ובהם : ‘הובייזה’, “מובין” ו”סומאר” – טילי שיוט המונעים ע”י דלק ומנוע סילוני ומסוגלים לשייט בגובה נמוך אל עבר מטרות נייחות במרחק שבין 450 ועד- 2500 ק”מ.

בחינה מדוקדקת בארכיון הלווייני מזהה כי הפיצוץ אירע בחוות מכלי גז תעשייתיים שהותקנה על גבי משטח בטון ומקורה בגג בגודל 17 על 20 מטר לערך. המתחם שבו אירע הפיצוץ משמש כנראה כמפעל או כמסוף שבו קולטים או משנעים החוצה משטחים הקשורים להמשך תהליך הייצור של מנועי דלק או חומר הודף אחר.

הבלוג איתר גם צילום שבו נצפית במקום מכלית גז תעשייתית בעת שתדלקה את חוות המכלים.
תיעוד זה מעלה אחת משתי אפשרות:
1. מדובר בתחנת אנרגיה קטנה המופעלת בגז.
2. מדובר במכלים שבהם מאוחסן מרכיב כימי כדג’ מימן על-חמצני (הידרוג’ין) המשמש בתהליכי ייצור דלק המנועים לטילים ארוכי טווח כדג’ הסאג’יל המיוצרים באותו בסיס.

מכלים אלו נמצאים בסכנת פיצוץ במקרה של שינויי לחץ או מגע עם קטליזטור אחר. האפקט הגדול שנצפה בעקבות הפיצוץ בשטח פתוח, תואמים לאפקט של פיצוץ גז. במקום לא נצפתה פגיעה בתשתיות הסמוכות לפיצוץ למעט שריפת קוצים שהתפשטה.

הערכה היא כי הפיצוץ נגרם בעקבות דליפה או פיצוץ כתוצאה מלחץ גבוה ועד לאפשרות שהייתה פה חבלה בטעות או שלא מגורם חיצוני שהייתה לו נגישות למתקן.

ב-5 באוקטובר אירע פיצוץ חזק מאוד במתחמי אחסון של המפעל הכימי בבסיס פרצ’ין העוסק במחקר, ניסוי ופיתוח ראש נפץ ובהם, כפי שפורסם, גם במרכיבים בפרויקט הגרעין האיראני במסלול הצבאי כדג’ ניסויים לפיתוח הדק גרעיני. דו”ח החקירה של האיראנים העלה כי הפיצוץ נגרם במהלך פריקה של חומרים כימיים מסוכנים ממשאית של קבלן משרד ההגנה האיראני באחד ממחסני המפעל. הנזק באותו אירוע היה נרחב אך עד היום יש החושדים כי היתה זו פעולת חבלה שנועדה לחשוף את המחסנים שבהם הסתירו האיראנים את תוצרי המחקר הגרעיני שהופסק באותה במתקן ניסוי ההדק הגרעיני מחשש שהאתר ייבדק על ידי פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אוטמית.

כך או כך, הפיצוץ שם את פרויקט הטילים האיראני במוקד ההתעניינות העולמית בתזמון שבו פרסם האו”ם בסיוע ארה”ב, דו”ח על הברחות הטילים מתוצרת איראן לידי החותים בתימן לצורך תקיפת מתקני נפט ויעדים אחרים בסעודיה.

במקביל, מוטרד צבא ארה”ב מפעולות תגמול של האיראנים ובאי כוחם בתימן ועיראק, בעקבות חיסולו של קאסם סולימאני ובמיוחד לאחר המתקפה על בסיסי ארה”ב בעיראק ב- 8 בינו׳ 2020. תקיפה שבה עשו האיראנים שימוש משולב בטילים בליסטיים ובטילי שיוט.